חפץ חשוד: נמשכים המאמצים לחתימה על הסכם עד מדינה

בימים האחרונים מגבירות המשטרה ורשות ניירות-ערך את המאמצים לשכנע את ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של ראש-הממשלה בנימין נתניהו, להפוך לעד מדינה בתיק 4000 - תיק פרשות בזק-וואלה - כך נודע ל"גלובס". גורם המעורה בפרטי חקירת תיק 4000 אמר היום (א') ל"גלובס" כי "המשטרה מפעילה על חפץ לחץ אדיר כדי שיהיה עד מדינה".

גורם המקורב לחקירת תיק 4000 השווה היום בין המעורבות של חפץ, החשוד בקבלת שוחד ובתיווך לשוחד בפרשות הנחקרות, לזו של שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, שהפך לעד מדינה והחל למסור עדות שעלולה להפליל את נתניהו ושאול אלוביץ.

לדברי אותו גורם, כשם שהמשטרה והפרקליטות רואות בפילבר כמי שהיה החוליה המקשרת במשרד התקשורת בין אלוביץ' ובזק לנתניהו, כך חפץ היה החוליה המקשרת המרכזית בין נתניהו לאלוביץ ולבכירי וואלה, סביב הסיקור המוטה של משפחת נתניהו בוואלה.

אם חפץ אכן יהפוך בסופו של דבר לעד מדינה בתיק 4000, ספק רב אם סנגורו, עו"ד ירון קוסטליץ, יסכים להמשיך לייצג אותו בפרשה הזאת. קוסטליץ, שגדל במשרדו של עו"ד יעקב וינרוט (פרקליטו של נתניהו), ואשר ייצג בעבר בין היתר את שר הביטחון, אביגדור ליברמן, עוסק כעורך-דין בתחום הצווארון הלבן כבר 18 שנה. עד היום, קוסטליץ לא ייצג עדי מדינה.

בהקשר זה נזכיר מקרה אחר של הסכם עד מדינה. כאשר מיקי גנור החליט לחתום על הסכם עד מדינה בתיק הצוללות וכלי-השיט, החליט סנגורו דאז, עו"ד נתי שמחוני, שלא להמשיך לייצג אותו.

בינתיים, עד שחפץ יקבל החלטה סופית אם לחתום על הסכם עד מדינה, או לסרב ללחצי המשטרה, חפץ ממשיך לשמור על זכות השתיקה בחקירתו. הזכות לשתוק בחקירה היא זכות יסוד ששמורה לכל חשוד באשר הוא. אולם המקרה של חפץ הוא שונה, שכן הוא אינו שותק באופן מלא, אלא מפנה את חוקריו לתשובות שנתן בחקירתו הראשונה ברשות ניירות-ערך בתיק 4000, שנערכה לפני פחות מחודשיים, ב-27 בדצמבר, והייתה עדות פתוחה.

כלומר, חפץ לא היה חשוד במעורבות במעשים הפליליים כשמסר את העדות הזאת, או לפחות לא נאמר לו שהוא חשוד והוא לא הוזהר על-ידי חוקריו כי הדברים שיאמר עלולים לשמש נגדו. לפי מידע שבידינו, העדות הפתוחה שנתן חפץ ב-27 בדצמבר, הייתה ארוכה ומפורטת למדי, ומשתרעת על כ-20 עמודי פרוטוקול. סנגורו של חפץ, עו"ד קוסטליץ, טוען שרשות ניירות-ערך טעתה כאשר היא לא הזהירה את חפץ לפני החקירה הזו, על אף שלדבריו, הרשות כבר ידעה באותו הזמן שחפץ עשוי להיות חשוד בפרשה.

יצוין כי מידע שפורסם בימים האחרונים על חקירת תיק 4000, עשוי לחזק את הטענות הללו של קוסטליץ. כך למשל, באותה חקירה נשאל חפץ על מעורבותו של אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" במקרים הנחקרים. לפי הדיווחים, ישועה מסר באותה תקופה 8 הודעות ברשות ניירות-ערך.

ה"פאנץ'-ליין" המשפטי הוא, שבעוד ששתיקה של חשוד בחקירת המשטרה עלולה לשחק נגדו אם וכאשר הוא עומד לדין פלילי, סנגורו של חפץ טוען כי נגד חפץ אי אפשר יהיה לטעון שהוא "כבש" את עדותו. לפי עמדתו של קוסטליץ, שתיקתו של חפץ בחקירה לא תהיה לו לרועץ בשום שלב של ההליך המשפטי. זאת, בשל העדות הפתוחה שהוא נתן כשעוד היה לטענתו במצב נחות, וטרם שהוזהר על-ידי חוקריו.