"סטלה הנדלר הניחה שאנחנו, חברי הכנסת, עובדים אצלה"

סטלה הנדלר תודח בימים הקרובים מתפקידה כמנכ"לית בזק, אחרי שנעצרה במסגרת חקירת תיק 4000 ■ חברים בוועדת הכלכלה של הכנסת מספרים על הקמפיין של הנדלר והלוביסטים של החברה לפני כשנה וחצי: "זה היה אוי ואבוי מה עושים לבזק"

איתן כבל / שלומי יוסף
איתן כבל / שלומי יוסף

הפרקליטות טענה אתמול בבית המשפט כי שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק, קיבל מהמדינה טובות הנאה בהיקף של עד מיליארד שקל. כדי לבחון את תהליך קבלת ההחלטות בנושא כדאי לחזור לדיונים שנערכו בוועדת הכלכלה בין אוקטובר 2016 לינואר 2017. ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), שעמד בראש הוועדה, הוביל דיונים לגבי ביטול ההפרדה המבנית של בזק והשימוש של חברות אחרות בתשתית של בזק.

חלק מהחברים בוועדה מספרים ל"גלובס" שבזק הפעילה עליהם מכבש לחצים. לדברים, הלוביסטיות של בזק, המועסקות בחברת הלובינג אימפקט, אורלי בן-שמאי ואירדה קריימר נכחו בכל הישיבות הרלוונטיות של ועדת הכלכלה. הח"כים מספרים כי מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר הגיע לחלק מן הדיונים. אחרי שהוועדה התכנסה מספר פעמים בחודשים נובמבר ודצמבר 2016, כונסה בתחילת ינואר ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת ביקורת המדינה, שבראשה עמדה אז ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד).

לישיבה הזו, ב-2 בינואר 2017, הגיע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא ובעקבות דבריו שם, החליטו כבל ואלהרר לעצור את הדיונים בנושא ההפרדה המבנית של בזק ולהמתין לדו"ח מבקר המדינה.

"בדיעבד, אני חושב שלפחות בחלק מן הדברים שפילבר עשה, יש לו מזל שאני עצרתי את זה. אני אולי הצלתי אותו, כי ראיתי את הנושא של ביטול ההפרדה המבנית כבעייתי מאוד ולא הסכמתי לזה", אומר היום ח"כ כבל ל"גלובס".

כבל מספר על לחץ שהופעל מצד הלוביסטים. לדבריו, "גורמים מהממשלה לחצו באופן מסיבי להוציא את כל נושא הבזק מתוך הוועדה שלי. משרד האוצר, אמיר לוי ואחרים הסכימו איתי שזה לא ראוי. אני יודע שבמשרד האוצר היו מי שכמעט נשברו והסכימו ללחצים שהופעלו עליהם להוציא את הטיפול בבזק מהוועדה שלי. אני פניתי ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והוא התייצב לצידי".

מי לחץ להוציא את הדיונים האלה מוועדת הכלכלה?

"משרד התקשורת לחץ על כך. הם פנו לחברי קואליציה וניסו להפעיל את כולם. הכל היה מאחורי הקלעים. הרי בנושאים אחרים, כמו חקיקת תאגיד השידור הציבורי הם הצליחו להוציא את הנושא הזה מתוך ועדת הכלכלה והוקמה ועדה מיוחדת בראשות ח"כ דוד ביטן. אבל לגבי חקיקת תקשורת במסגרת חוק ההסדרים, כמו הנושא של בזק, לשמחתי קיבלתי רוח גבית מהאוצר".

איזה לחצים הופעלו עליך בנושא ההפרדה המבנית?

"סטלה הנדלר מנכ"לית בזק, ישבה איתי. קודם לכן הלוביסטים של בזק נכחו בכל הישיבות אבל הם ידעו שאי אפשר להתעסק איתי. אז הנדלר ביקשה פגישה והגיעה אלי למזנון הכנסת ואני ישבתי איתה. אני חייב להגיד שהנושא של ביטול ההפרדה המבנית היה דרמה גדולה, ומי שהתריע בפני ואמר לי שחייבים לכנס דיון בנושא הזה, הוא ח"כ מיקי לוי (יש עתיד). בהמשך קבענו גם דיון משותף עם ביקורת המדינה ועם מבקר המדינה והשופט שפירא. הוא לא נכנס לפרטים אבל ביקש לדחות הדיון בנושא והסכמנו. דמי בנפשך שלא הייתי עוצר את פילבר, הוא היה היום עוד 100 מטר למטה בתוך האדמה".

איזה טיעונים שמעת מאנשי בזק?

"הם ניסו לשכנע גם בנושא של רכיבה על התשתיות של בזק ולא רק בנושא ההפרדה המבנית. אחד הדברים שהם באו ואמרו זה שאי אישור הפרדה מבנית נותן הקלות גדולות מדי להוט. ניסו להשפיע עלינו בעניין של החשש לעובדים. הנדלר הגיעה אלי כדי להסביר לי, למה הגישה שלי בנושא בזק היא טעות, אבל לא קיבלתי את העמדה שלה".

גם חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) סיפרה ל"גלובס" שבתחילה, הלוביסטית של בזק, אורלי בן-שמאי נהגה לשוחח איתה על הנושא. בין אם בפגישות מסדרון בכנסת או בשולי חדר הועדה. "אחרי שהיא הבינה שאני לא משתכנעת מהטיעונים שלהם, ביקשו ממני שאסכים להיפגש עם הנדלר ואני ישבתי איתה, בלשכה שלי בכנסת למשך כשעה ושמעתי את הטיעונים שלהם".

מה הנדלר טענה בפניך?

"היא התנהלה מולי כאילו בזק הם חברה מסכנה, מעין שיח של *אוי ואבוי מה עושים לבזק*, היא ניסתה להפעיל לחץ באמצעות הטיעון שפגיעה בבזק תהיה פגיעה אנושה בעובדים של בזק. אנחנו חברי מפלגת העבודה מחוייבים לזכויות עובדים. אז זה סוג הלחצים שמנסים להפעיל".

איזה עוד לחץ היא הפעילה?

"הדבר הספציפי היה בנושא המחיר של 'רכיבה' על התשתיות של בזק. בשלב ההוא, פילבר כבר מסר לבזק את האישור של ביטול ההפרדה המבנית, אך זה עדיין לא קרה ובמשך כל הזמן הזה היה לי אי שקט גדול מאוד. אני חושבת שהרבה חברי כנסת הרגישו ואף אמרו, שזה לא תקין מה שהולך שם. אפילו אמרתי את זה לפילבר במהלך הדיונים וגם אמרתי זאת להנדלר בפגישה עמה, שיותר מדי נוח להם מול משרד התקשורת - חברה יכולה לפעול מול הרגולטור, אבל אם זה על חשבון טובת הציבור, אנחנו נכריע לטובת הציבור.

איך הנדלר ניסתה ללחוץ עליך?

"במעין אוירת התמסכנות כזו. כאילו היא מניחה שאנחנו, חברי הכנסת, עובדים אצלה. אמרה שבזק תסבול כספית מן המצב. השבתי לה: סליחה, אבל אני קוראת היטב דו"חות כספיים ואני לא רואה שהמצב של בזק קשה. החברה חזקה מאוד. היא קיטרה על ההשקעה העצומה שלהם בתשתיות, וניסתה להפעיל המון לחץ תוך שימוש במצב ועתידם של העובדים. לצערי, מנכ"לים משתמשים בקלף הזה, של מצב העובדים, כשנוח להם. אני השבתי לה שלא יעלה על הדעת שעובדים יפוטרו בגלל הרפורמה של התשתית האוניברסלית (כלומר שכל חברת תקשורת יכולה לרכוב על התשתית של חברה אחרת וברוב המקומות מדובר בבזק - ט.ש) - ושאני מציעה שלא תנסה אותנו עם טיעון כזה".

חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) סיפרה לנו שהלוביסטית של בזק, אורלי בן שמאי, ביקשה ממנה מספר פעמים להיפגש עם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר. "אבל לא הייתי מעוניינת. אני הגשתי הצעת חוק פרטית בנושא ההפרדה המבנית של בזק. אני זוכרת שהשר גלעד ארדן הצהיר שהוא ידרוש לפרק את בזק. ממש למחרת, קמתי והגשתי הצעת חוק פרטית, כדי שזה יונח".

מלחמה על מיליארד שקל

לא ברור מניין שאבה המדינה את הטיעון לשוחד בהיקף של מיליארד שקל במסגרת היחסים בין משרד התקשורת לשאול אלוביץ ולבזק, מה שבטוח הוא שהרפורמות שתיכנן המשרד לבזק שוות הרבה כסף.

בעבר פורסמה חוות הדעת של הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת ופרופסור גרונאו, שהיו האדריכלים של קביעת המדיניות במשרד התקשורת שממנה חששה בזק. נסביר שלמדיניות המשרד היו שלושה נדבכים לתחרות: א. קווי אינטרנט שיוקצו למתחרים ב. טלפוניה שתוקצה למתחרים ג. שימוש בתעלות הפסיביות של בזק. מכל אלה, הטלפוניה הייתה אמורה להסב לבזק את הנזק הגדול ביותר ועליה בזק נלחמה מלחמת חורמה.

התחרות בטלפוניה הייתה אמורה להפחית את הרווחיות העודפת של בזק. למרבה הצער, כפי שאנו יודעים היום, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר שימש סוכן של בזק במשרד התקשורת ובהוראת נתניהו הוא פעל לדחיית הרפורמה בטלפוניה.

מבזק נמסר כי, ״הכתבה מציגה תמונה מעוותת בעוד שלמעשה מדובר בהתנהלות לגיטימית בה בזק פעלה באופן שקוף אל מול חברי הכנסת שעסקו באותה עת בעניינה של החברה. מנכ״לית בזק נפגשה פעם אחת בלבד עם ח״כ כבל ועם ח״כ עברי
ורבין, יחד עם האנשים האמונים על הקשר של החברה עם הכנסת. בפגישות הוסברה עמדת בזק בעניינים העומדים בפני חברי הכנסת, בדיוק כפי שמצופה בכל דמוקרטיה המאפשרת לציבור ולחברות להביע את עמדתם טרום מהלכי חקיקה״.