מתחת לרדאר: האנשים שלא שמעתם עליהם בפרשת בזק

הטבות? מתנות? לחצים? הקשרים של בעלי השליטה בבזק עם השלטון לא התחילו בימי בנימין נתניהו, אלא כבר בימי דליה איציק ■ פרשנות

הררי מילים נכתבו על תיק 4000, אז מה כבר אפשר לחדש בעניינו ובעניין הכלכלי שעומד במרכזו - ההטבות שניתנו לכאורה לבזק? ובכל זאת, אספתי כמה עובדות הקשורות במישרין ובעקיפין לפרשה, וכל קורא ייקח את זה לאן שהוא רוצה.

ביטול ההפרדה המבנית בבזק

כל-כך הרבה שטויות נכתבות על הביטול הזה (תהליך נפרד מהמיזוג בין בזק ל-yes), שמוצג בתקשורת כהטבה. אולי כדאי לחוקרי המשטרה לעיין בדוח הוועדה לבחינת מבנה תעריפי חברת בזק ועדכונם ולקביעת תעריפי שירותים סיטונאיים בתחום התקשורת הנייחת בראשות אמיר חייק (ועדת חייק). בחודש מאי 2012 אומצו עיקרי ההמלצות של הוועדה על-ידי שר התקשורת, שהיה אז לא אחר מאשר משה כחלון. הנה כמה סעיפים בולטים, הקשורים בהפרדה המבנית. 

■ בסעיף 14 נכתב: "ביטול הפרדה מבנית בין ספקי התשתיות לבין תחום הטלוויזיה הרב-ערוצית ייעשה בהינתן אפשרות סבירה לספק חבילות שירותי טלוויזיה באמצעות רשת אינטרנט על-ידי ספקים חסרי תשתית נייחת כלל-ארצית". מה קרה מאז בפועל בשוק התקשורת? אין בכלל ספק שיש שירות כזה: איך אתם בדיוק חושבים ששירותי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר מתקיימים? האפשרות הסבירה לספק חבילות שירותי טלוויזיה על-ידיהן באמצעות התשתית של בזק התאפשר, ולפי הסעיף הזה, ההפרדה המבנית בבזק הייתה צריכה להתבטל כבר לפני כשנתיים.

■ בסעיף 11 נכתב: כי "בתוך 9 חודשים מפרסום הצעת המדף, כמתואר לעיל, יורה שר התקשורת על ביטול ההפרדה המבנית בין ספק תשתיות... לבין ספקי השיחות הבינלאומיות וספקי שירותי האינטרנט... באופן שחברת בזק למשל תורשה להציע ללקוחותיה חבילות לא פריקות של שירותיה (שיחות מקומיות בינלאומיות, שירותי פס רחב ושירותי גישה לאינטרנט), זאת למעט אם ראה השר כי במצבו הנוכחי באותה עת של השוק הסיטונאי, ביטול ההפרדה המבנית עלול לגרום לפגיעה ניכרת בתחרות או בעניינו של הציבור". מה קרה בפועל? לא ממש קרה. גם לפי הסעיף הזה ביטול ההפרדה המבנית היה צריך להתבצע כבר לפני שנתיים וחצי. אגב, בשוק הסיטונאי המצב מצוין מבחינת תחרות: יש כבר יותר מחצי מיליון מנויים סיטונאיים.

■ סעיפים 12 ו-13: "משרד התקשורת יקבע מדדים או תנאים שלפיהם יהיה שר התקשורת רשאי לקבוע כי מידת התפתחותו של השוק הסיטונאי ומידת התפתחותה של התחרות המבוססות על סלי שירותים משותפים, המשלבים שירותים נייחים ושירותים ניידים במגזר הפרטי, מאפשרת מתן הקלות בתחום ההפרדה המבנית... או ביטולה".

אלה סעיפים גמישים, המאפשרים מרחב די גדול לשר התקשורת. הבעיה היא שלא הוצבו ממש מדדים, וכרגיל במקומותינו הרגולציה נמתחה, התעכבה, התמרחה, והנה - במקום שביטול ההפרדה המבנית תהפוך לעובדה מוגמרת, היא הופכת לנושא במחלוקת שנמצא תחת חקירה.

דליה איציק והתמיכה בקבוצת סבן

בתקופתה של דליה איציק כשרת התקשורת הופרטה בזק ונמכרה לקבוצת חיים סבן-אייפקס-מורי ארקין, שעשו עליה סיבוב בלתי נתפס עד המכירה לשאול אלוביץ. הנה תזכורת לסיבוב שעשתה בזמנו הקבוצה שרכשה ב-2005 את השליטה בבזק: רווח של קרוב ל-5 מיליארד שקל ברוטו, תשואה של 300% על ההון העצמי, בתוך כ-4 שנים בלבד.

בתקופת השליטה של סבן-אייפקס-ארקין נהנתה בזק מרגולציה ידידותית במיוחד (בין היתר בתקופתה של דליה איציק), הקרטל הסלולרי ייצר רווחים של מיליארדים מדי שנה, ושיעורי הרווחיות של החטיבה הקווית של בזק, יחד עם האינטרנט שלה, הגיעו לרמה של חברת היי-טק (במקרה של החטיבה הקווית והאינטרנט, שיעורי הרווחיות נותרו טובים עד עצם היום הזה).

במקביל, בשקט-בשקט, פוטרו והופרשו מאות עובדים לפחות, בהסכמה שקטה של ועד העובדים בחברה, בשם ההתייעלות. ארקין, השותף הישראלי, משלם מסים בישראל, אבל סבן ואייפקס הם משקיעים זרים, והמשק הישראלי לא הרוויח אגורה מהסיבוב הנהדר שהם עשו בחברה.

מעטים זוכרים שעל השליטה בבזק התמודד גם איש העסקים בני אלג'ם, שצירף כשותפה את ענקית התקשורת פראנס טלקום. השב"כ התנגד אז להצטרפותה של האחרונה, כי יש לה החזקות בחברות תקשורת במדינות ערביות. זה היה טיעון חלש, אבל הוא הצטרף לתמיכה הבולטת של איציק בקבוצת סבן.

איציק גם עמדה בראש מטה הפרייימריז של שמעון פרס ז"ל לראשות מפלגת העבודה ב-2005, שבהם הפסיד לעמיר פרץ. היא נחשבה אז מקורבת ואשת סודו של פרס, שקיבל תרומות בסכום עצום של כ-320 אלף דולר מ-3 מיליארדרים: אותו חיים סבן שזכה בבזק, דניאל אברהמס וברוס רפפורט. מבקר המדינה הגדיר את התרומות "לא ראויות", אך לא נפתחה חקירה פלילית.

איתן כבל והתאווה לכותרות

השבוע העיד ח"כ איתן כבל על גבורתו בעמידה בלחצים שהפעילו הנהלת בזק, בראשות סטלה הנדלר, והלוביסיטים של החברה. אוי, אוי, אוי, ממש גיבור גדול, מר כבל. כחומה בצורה הוא עמד בפני הלחצים הבלתי נסבלים, לא התכופף, לא נשבר ונאבק עד כלות הנשימה למען האזרח הקטן והאינטרס הציבורי.

אלה שטויות, הרי לשיטתו אין צורך כלל בדיאלוג בין הסקטור העסקי למחוקקים, ואין צורך שמנהלים (אינטרנסטים כמובן, מתוקף תפקידם) יעלו לירושלים כדי לדבר עם חברי הכנסת ירום הודם, טהורים וזכים כולם, שוודאי אין להם אינטרס ותאווה בלתי נשלטת לכותרות ועוד כותרות.

אז ככה, איתן, מספר הסלולרי שלי הוא 052-2788997, ואשמח לקבל ממך טלפון שיספר לי על הלחצים שהופעלו עליך (ודי הצליחו) בעניין חוק "ישראל היום" תמורת יחסים מלטפים בתקשורת. מה אתם אומר, איתן, תרים את הכפפה?

ציפי לבני ומממני הטיסות

מי שהקשיב השבוע לראיון הדי נינוח עם ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) בכאן ב' (רשת ב'), לא הצליח לקבל הסבר משכנע לתמיכתה הנלהבת בחוק "ישראל היום", לבד מעדות עצמית על מלחמתה בשחיתות לעומת אחרים (בעיקר נתניהו) שהם המושחתים האמיתיים.

או.קיי, זכותה להגיד את שעל לבה, אבל צריך להרים גבה ולתמוה כיצד זה לבני לא נשאלה כלל מדוע היא קיבלה יחס כה מלטף ב"ידיעות אחרונות", אלא אם כן שוכנע המראיין שהיא אכן הלוחמת בשחיתות שמעל לכל ספק ולכל שאלה.

מילא זה, אבל לבני היא שיאנית הטיסות לחו"ל, בשם שירותה את מדינת ישראל. לפי בדיקתי האחרונה, היא בילתה מתחילת אפריל 2015 ועד אמצע פברואר 2018 (תקופה של כ-34 חודשים) 102 ימים בחו"ל (!). כ-3 חודשים וחצי מסביב לעולם: ארה"ב (כמה פעמים), קנדה, בריטניה, צרפת, שווייץ, יוון, גרמניה, איטליה, אוסטריה ועוד.

מי בין המממנים? המיליארדר חיים סבן, בעל השליטה בפרטנר, שמימן בילוי שנתי בפורום שלו (כמה אלפי דולרים בכל פעם, זו לא מתנה?); ועיתון "הארץ", שנוטה לחבק את נסיכת השלום.

אילן גרינבוים והבור של יורוקום

כולם מתרכזים בבזק, אבל לטעמי התעלומה הכי גדולה נמצאת בחברות הפרטיות של יורוקום - יורוקום דיגיטלית ויורוקום סלולרית, שהעלו באש כ-600 מיליון שקל של אשראי בנקאי. איך בדיוק זה קרה? הרי חלק מהעסקים של שתי החברות שמוכרות ציוד תקשורת היה גם עם בזק, ועל-פי הערכות, אלה היו עסקים מצוינים במחירים מצוינים. איך נקלעו שתי החברות הללו לפשיטת רגל?

לא רק לשאול אלוביץ הפתרונים, אלא גם למנכ"ל הוותיק של שתי החברות, אילן גרינבוים, שהיה על הגה הניהול השוטף. משום מה, בלהט האירועים, שמו של גרינבוים אינו עולה. אני בטוח שהוא צבר עשרות מיליונים במהלך כהונתו בשתי החברות, אז לפחות שיספק הסברים לבור העמוק של שתי החברות.

דליה איציק איתן כבל ציפי לבני אילן גרינבוים  / איור: גיל ג'יבלי
 דליה איציק איתן כבל ציפי לבני אילן גרינבוים / איור: גיל ג'יבלי