דוח השכר במגזר הציבורי: הנמלים צועדים בראש - שוב

רופא מומחה בבית החולים 'הדסה' שהשתכר 229,815 שקלים לחודש ב-2016 הוא שיאן השכר במגזר הציבורי לשנה זו, כך עולה מדוח אגף הממונה על השכר ל-2016 המתפרסם היום. 10 מתוך 10 בעלי השכר הגבוה ביותר ו-99 מתוך 100 בעלי השכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי הם רופאים. השנה צירף הממונה על השכר לנתוני השכר של הרופאים גם את השכר הנוסף שהם מקבלים מהתאגידים הרפואיים, נוסף על השכר שמשלמים להם בתי החולים. ההכנסות מרפואה פרטית אינם נכללות בדוח כך ששכרם הכולל של רופאים רבים ובעיקר מנתחים בכירים ובעלי שם הוא גבוה בהרבה מהנתונים שמתפרסמים בדוח השכר.

השכיר הלא-רופא היחיד שהצליח להסתנן לרשימת 100 בעלי השכר הגבוה ביותר הוא מנהל מדור בכיר בבנק ישראל שהשתכר ב-2016 שכר חודשי ברוטו של 118,922 שקל. על-מנת להיכנס לרשימת 100 בעלי השכר הגבוה ביותר נדרש (מלבד תואר דוקטור) שכר חודשי מינימלי של 107,579 שקל.  

תגובת בנק ישראל: "לא מדובר בשכר, אלא בתשלום סוציאלי חד פעמי בגין אירוע שהתרחש לפני מספר שנים, ומפאת צנעת הפרט לא נוכל לפרט מי העובד ומה היה האירוע. אף עובד בבנק ישראל לא משתכר סכום של מאה אלף שקלים וגם לא קרוב לכך".

כמה מרוויחים חוקרי נתניהו?

רשימת מקבלי השכר במערכת הביטחון מעלה כי מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך, הרוויח ב-2016 שכר חודשי ברוטו של 85,562 שקל. אלשיך, המדורג בדירוג שופטים, היה בעל השכר הגבוה ביותר במשטרת ישראל. למקום השני במשטרה הגיע קצין הרפואה הראשי, קצין משטרה בדרגת ניצב משנה, שחזר הביתה עם 84,759 שקל בחודש. נציג משטרת ישראל בארה"ב, קצין בדרגת תת ניצב, השתכר ב-2016 שכר של 69,895 שקל. מפקד יחידת להב 433, האחראית בין היתר על ניהול חקירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השתכר ב-2016 שכר ברוטו של 51,776 שקל, המציב אותו במקום ה-44 במשטרה מבחינת גובה שכרו.

"השכר במגזר הציבורי ראוי, הגון מכבד", אמר הממונה על השכר באוצר ערן יעקב, "כפי שאתם יודעים מדדי המחירים לצרכן בשנים האחרונות עומדים על אפס, אבל השכר במשק עולה, והשכר בעולם הציבורי עולה עוד יותר מהשכר במשק". השכר הממוצע במגזר הציבורי נכון ל-2016 עולה על 17 אלף שקל בעוד שהשכר הממוצע במשק עמד באותה שנה על כ-9,500 שקל. בהתייחסו לרמות השכר הגבוהות במגזר הציבורי הוסיף יעקב כי "השאלה האם השכר הזה מלווה גם בפיריון יותר גבוה אבל כאן אנחנו נתקלים בבעיה כי הפיריון נמוך. השקל השולי או התפוקה שאנחנו מקבלים עבור כל שקל נוסף של שכר שאנחנו משלמים - נמוך וגם ההתקדמות בפיריון נמוכה ביחס למה שקורה במדינות המפותחות. העלאת הפריון זה האתגר המרכזי שלנו ושל המשק הישראלי".

 ערן יעקב / צילום: תמר מצפי

יעקב אמר כי הדרך העיקרית להעלאת הפיריון של העובדים במגזר הציבורי היא באמצעות הכנסת טכנולוגיות, ללא פיטורי עובדים. "המטרה והחזון העיקרי שהממונה על השכר חרת על דגלו זה מתן תמורה הולמת לתושבי מדינת ישראל. זה כוכב הצפון שלנו והדרך לעשות את זה היא בשיפור השירות. את המשוואה הזו של פיריון נמוך ופערי שכר גבוהים אפשר לנצח רק בשיתוף פעולה עם ארגוני העובדים. מרבית החקיקה לא תומכת (ביכולת שלנו להעביר שינויים). יש לא מעט הסכמים קיבוציים במגזר הציבורי שמחייבים פריטטיות. כ-70% מהשכירים במגזר הציבורי מקבלים 'שכר עידוד' או תוספת קולקטיבית שאינה קשורה להישגים האישיים שלהם. הממונה על השכר הודה כי אין לו יכולת למדוד את הפיריון של עובדי המגזר הציבורי אך לדבריו "יש שיטות שונות בבריטניה, בהולנד ובמדינות אחרות למדוד את הפיריון. כפי שהצהרתי לפני שנה אנחנו מתמודדים עם האתגר הזה ואני מקווה שבשנה הבאה נציג משהו בעל ערך".

הממונה על השכר באוצר אחראי על כ-700 אלף מקבלי שכר שחלקם הגדול הם עובדי הרשויות המקומיות ועובדי הוראה. תקציב השכר הכולל של השכירים שתחת פיקוח הממונה מגיע ל-175 מיליארד שקל, סכום אסטרונומי שכל אחוז ממנו שווה תוספת של 1.7 מיליארד שקל.

יעקב ציין כי השכר הממוצע במגזר הציבורי גבוה מהשכר הממוצע במשק כמעט בכל סקטור וסקטור למעט גוף אחד (המועצות הדתיות). "הביטחון התעסוקתי בעולם הציבורי הוא משמעותית גבוה יותר מאשר בכלל המשק ורואים את זה בוותק של העובדים: אם הותק החציוני למשרה בשוק הפרטי הוא 5 שנים במגזר הציבורי הוא עומד על כמעט 10 שנים ומגיע עד לוותק חציוני של 23 שנים. הקידום והעלאת השכר אוטומטי והתנאים הנלווים כמו ימי מחלה, חופשה - הוא תמיד בצורה משמעותית יותר מהמינימום שהחוק קובע, ואני חושב שזה נכון, כל עוד זה מלווה בשירות טוב יותר לציבור".

הגיל הממוצע של העובדים במגזר הציבורי במשק גבוה מאשר במגזר הפרטי אך נמצא בירידה ונמוך יותר מהגיל הממוצע של עובדי המגזר הציבורי. השכר הכולל של השכירים שתחת פיקוח הממונה מגיע ל-175 מיליארד שקל, סכום אסטרונומי שכל אחוז ממנו שווה תוספת של 1.7 מיליארד שקל.

בפילוח השכר לפי דירוגים הדגיש יעקב כי האוצר הקדיש מאמצים להעלאת השכר במגזרים המקבלים את השכר הנמוך ביותר ובהם המקצועות הפרה-רפואיים. דירוג השכר הנהנה מהשכר הגבוה ביותר הם מוקבלי השופטים ששכרם הממוצע מעל 52 אלף שקל. בהתייחסו למערכת הביטחונית אמר יעקב כי השכר בצה"ל נמוך יחסית בגלל הוותק הקצר יחסית של קציני הקבע, אך בהשוואה לפי דרגות מתברר כי ההבדלים בין צה"ל לזרועות הביטחון האחרות אינו גדול.

במערכת הבריאות אמר יעקב כי "ניתן לראות שהרופאים מובילים את השכר ושכרם עלה מאז ההסכם ב-2011 וזה בולט ברשימת שיאני השכר". השנה הוסיף האוצר לדוח השיאנים את השכר הנוסף שרופאים רבים מקבלים מהתאגיד, לצד השכר שמשלמים לרופאים בתי החולים. עד כה דווח רק השכר שהרופאים מקבלים מבתי החולים. השכר שמקלבים רופאים רבים ברפואה הפרטית לא נחשף בדוח.

יעקב ציין כי אי-השוויון בעולם הציבורי נמוך יחסית והשכר החציוני עומד על 82.5% מהשכר הממוצע לעומת 72.3% בכלל המשק. 27% מהשכירים במגזר הציבורי מקבלים השלמת שכר לשכר מינימום למרות ששכרם הממוצע גבוה מהשכר הממוצע במשק ואינו נמוך משכר המינימום. הסיבה לכך היא מבנה השכר ההסטורי המעוות של המגזר הציבורי שכולל תוספות שכר רבות בעוד שכר הבסיס (השכר הרלבנטי לצורך חישוב ההשלמה לשכר המינימום) נותר נמוך. יעקב ציין כי סקטורים כמו הרופאים ועובדי ההוראה מתאפיינים באי-שוויון פנימי גבוה בין צעירים לוותיקים, אך לדבריו הפערים בקרב עובדי ההוראה צפויים להצטמצם בשנים הקרובות בעקבות הסכמי השכר החדשים.

63% מהמועסקים במגזר הציבורי הן נשים (לעומת 58% ממוצע ה-OECD). פערי השכר בעולם הציבורי בין נשים לגברים (19%) קטנים בהרבה מבכלל המשק (34%) ומיוחסים ברובם לתוספת השעות הנוספות. על-מנת לצמצם את הפער אפשר הממונה לאחרונה לעובדי מגזר ציבורי פיילוט של עבודה מהבית, שיורחב בשנים הקרובות ובמסגרתו יוכרו שעות עבודה מהבית כשעות נוספות.

יעקב אמר כי ההתעקשות על תוספות השכר השקליות בהסכמי השכר האחרונים, שהנהיג שר האוצר משה כחלון מביאות לצמצום פערי שכר בין בעלי שכר גבוה ונמוך ובין גברים ונשים.

הסקטור שמקבל את השכר הממוצע הנמוך ביותר במגזר הציבורי הוא עובדי הקבלן ששכרם עומד על 6,700 שקל ברוטו.