קיצור שבוע העבודה במשק: לא בדיוק מה שחשבתם

בסופו של דבר, העובדים יעבדו שעה פחות בשבוע ■ המהלך נולד כחלק משיתוף פעולה בין האוצר, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים ■ השאלה הגדולה: האם הפריון במשק יעלה ■ ניתוח "גלובס"

אבי ניסנקורן / צילום: שלומי יוסף
אבי ניסנקורן / צילום: שלומי יוסף

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, חתם הבוקר (א') על צו ההרחבה שמחיל על כלל המשק את קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות. המהלך לקיצור שבוע העבודה התאפשר בזכות הסכם קיבוצי כללי שנחתם לפני כשנה בין יו"ר ההסתדרות ניסנקורן לבין יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, ואומץ לפני כחודשיים על ידי שר האוצר משה כחלון.

1. מי ייהנה מהשינוי?

השינוי ייכנס לתוקף בתחילת החודש הקרוב (ב-1 באפריל 2018). שכרם של העובדים לא ייפגע אך הם ייאלצו לעבוד עבורו 4 שעות פחות - 182 שעות עבודה בחודש, במקום 186, כפי שהיה נהוג עד כה.

שכר המינימום החודשי לא ישתנה ויעמוד על 5,300 שקל, אך מכיוון שמספר שעות העבודה יירד, הערך של כל שעה יהיה גבוה יותר ב-63 אגורות ויעלה מ-28.49 שקל ל-29.12 שקל.

זו הפעם הראשונה מאז שנת 1995, שהעובדים בישראל נהנים מקיצור שבוע העבודה. בזכות השינוי, הישראלים יעבדו 50 שעות פחות בכל שנה קלנדרית, וזאת ללא הפחתה בשכרם. יום העבודה המקוצר בשבוע ייקבע על ידי כל מעסיק, בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים.

השינוי ישפיע על הגדרת שעות העבודה של כלל העובדים, אבל בפועל רלוונטי רק לעובדים ש"מחתימים" כרטיס ומקבלים שכר על שעות נוספות. כלומר מי שמקבל שכר גלובלי שכולל גם שעות נוספות לא ייהנה מהתוספת. גם עצמאים לא ייהנו כמובן מהשינוי.

זאת בעצם דרך נוספת של ניסנקורן להראות שיפור במצבם של העובדים. בתחילת דצמבר עלה שכר המינימום מ-5,000 ל-5,300 שקל, וזאת היתה ההעלאה הרביעית של שכר מינימום בשלוש שנים. ניסנקורן מדבר אמנם על "צמצום פערים חברתיים" ו"צעדים מקדמי שוויון", אך העובדים לא ייקחו יותר כסף הביתה בסוף החודש. התועלת לעובדים, שאי אפשר לזלזל בה, היא בתחום הרווחה.

2. למה הוחלט על 42 שעות?

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הוביל את המהלך לצמצום שעות העבודה ל-42, אך כבר הצהיר כי מבחינתו זהו שלב בדרך לצמצום שעות העבודה ל-40 - כפי שנהוג במרבית מדינות ה-OECD. אז למה בעצם ניסנקורן לא הלך עד הסוף כבר כעת? הוא מבין שני דברים: היכולת שלו לקדם מהלכים כאלו בהדרגה היא גדולה יותר - לא רפורמות ענק, אלא צעדים קטנים שבסופו של דבר יביאו למטרה הרצויה.

במקביל, גם המשק יכול לספוג את זה מכיוון שמי שנושא בנטל אלו המעסיקים - הם יקבלו פחות שעות עבודה מהעובדים, או שייאלצו לשלם יותר כסף על שעות נוספות. לא מדובר רק במעסיקים במגזר הפרטי - המהלך יעלה למדינה 350 מיליון שקל, עלות שנובעת מכך שהשכר של חלק מהעובדים במגזר הציבורי מורכב בפועל משכר מינימום ומתוספות שונות.

שר האוצר, משה כחלון, הסכים לצמצום שעות העבודה במסגרת דיל שאיפשר לו להעביר את תקציב המדינה ל-2019. ניסנקורן אפשר לכחלון לחסוך 1.8 מיליארד שקל בהוצאות ל-2019 כשהסכים לדחות את פעימות העלאת השכר לעובדי המגזר הציבורי בתמורה להגדלת סך תוספת השכר מ-7.75% ל-7.9%.

3. ומה לגבי סוף שבוע ארוך?

התוכנית לקבוע 4-6 סופי שבוע ארוכים בישראל נקברה לפני כחצי שנה. המשמעות היא כביכול זהה - קיצור של 50 שעות עבודה בשנה. ואולם 4-6 ימי חופש נוספים בשנה היו רלוונטיים כנראה לחלק גדול יותר מאוכלוסיית העובדים.

כך, הירידה במספר שעות העבודה השבועיות של הישראלים היתה גורפת יותר. למעשה, אם סבורים כי צריך לשפר את רווחת העובדים במטרה להגדיל לשפר את התפוקה, אז כעת עושים את זה באופן חלקי. ההסכמה על ויתור על סוף שבוע ארוך בתמורה לצמצום שעות העבודה היתה במסגרת דיל בין התאחדות התעשיינים לניסנקורן.

4. האם המהלך יגדיל את הפריון?

השאלה הגדולה היא מה יעשה קיצור שעות העבודה לפריון - התפישה של ההסתדרות היא כי הגדלת הפריון מגיעה עם שבוע עבודה מקוצר, והם מציינים כי כך היה במדינות מפותחות שעשו צעד דומה. כלומר, התפוקה הכוללת לא ירדה, מכיוון שהמפתח במדינות מודרניות הוא איך מארגנים את העבודה, ולא כמה שעות עבודה יש.

בדו"ח של הממונה על השכר במשרד האוצר, שפורסם בשבוע שעבר, העלו כלכלני האוצר סימן שאלה סביב הנושא: "רווחת עובדים גבוהה יותר תשפיע לחיוב על התפוקה השולית של שעת העבודה, אך לא ברור האם התפוקה הכוללת תעלה או תרד".

באוצר כתבו גם כי "פריון העבודה בישראל, המוגדר כסך התוצר חלקי שעות העבודה, נמוך ביחס למדינות ה-OECD. בהקשר זה נשאלת השאלה האם העובדה שפריון העבודה בישראל הוא נמוך בהשוואה למדינות אחרות הוא הסיבה לכך שבישראל עובדים מספר שעות רב יותר? או שמא מספר שעות העבודה הגבוה יחסית בישראל הוא הגורם לכך שהתפוקה לשעת עבודה נמוכה ביחס למדינות מפותחות".

הפריון אמנם לא מושפע רק משעות עבודה, אבל הוא כן מושפע מהון אנושי ומהכנסת טכנולוגיות. כאן יש למגזר הציבורי עוד הרבה לאן להתקדם, אך לא רק בו. השנה נחתם הסכם בין הממונה על השכר במשרד האוצר לניסנקורן שמטרתו שילוב של טכנולוגיות חדשות במדינה ללא מאבקים ארגוניים.

גם מיומנויות בלתי מספקות של כוח האדם בכל התחומים בישראל פוגעת בפריון. ולכן נשאלת השאלה האם אפשר להשוות את ישראל למדינות מפותחות אחרות, שעשו מהלך דומה של צמצום שעות העבודה.

בהקשר הזה ניסה נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, לצנן את ההתלהבות.הוא בירך על ההסכם אך אמר כי "בראייה לטווח ארוך, עלינו לזכור שאם אנו רוצים בעתיד לשפר באופן משמעותי את השכר ובמקביל להפחית את שעות העבודה בישראל לממוצע במדינות ה-OECD, עלינו לפעול ביתר שאת להעלאת פריון העבודה שלנו, שעדיין נמוך ב-25% משל העובדים באירופה וארה"ב. 25% הבדל הינו פער משמעותי, שמקשה על העלאת רמת החיים בישראל, וניתן לצמצם אותו רק על ידי השקעה מסיבית בהטמעת ציוד טכנולוגי מתקדם והכשרת כוח אדם טכנולוגי ברמה גבוהה למקצועות העתיד בתעשייה".

5. מה יקרה למשמרות הלילה?

שינוי נוסף אליו הסכים ניסנקורן נוגע לתנאי ההעסקה של עובדי משמרות לילה. בשבוע שעבר אושר השינוי בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ובמסגרתו מפעלים יוכלו להעסיק עובדים לשבוע של משמרות לילה בכל שבועיים, ולא בכל שלושה שבועות כפי שהיה עד היום. כך, המעסיקים יוכלו להגדיל את היקף העבודה של העובדים שלהם בלילות, דבר שגם יכול להביא לצמצום המועסקים.

בהסתדרות צופים כי המצב לא יוביל לפיטורים ומציינים כי הדבר יאפשר למפעלים שפועלים בלילה לעשות אופטימיזציה של כוח האדם שלהם ולהקל עליהם את שיבוץ העובדים למשמרות.