אולמרט רצה שהאמריקאים יתקפו; בוש הציע פתרון דיפלומטי

מבצע "מחוץ לקופסה": ראש הממשלה עדכן את האמריקאים והציע להם לתפוס פיקוד; הטראומה בעיראק גרמה להם להסס ■ וגם: מי שולט היום בדיר א-זור שבסוריה, שם שכן הכור

אהוד אולמרט ג'ורג' בוש / צילום: רויטרס
אהוד אולמרט ג'ורג' בוש / צילום: רויטרס

ראש הממשלה אהוד אולמרט עדכן את הבית הלבן ואת הפנטגון מבעוד מועד אודות הגילויים בדיר א-זור ואף הציע לנשיא האמריקאי דאז, ג'ורג' בוש, שארה"ב תתקוף בעצמה את המטרה הרגישה.

 

לאחר שהושגו הוכחות לפעילות הגרעינית הסורית, הגיע שר ההגנה האמריקאי דאז רוברט גייטס לביקור בישראל. הוא התאכסן במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, ושר הביטחון עמיר פרץ בא אליו ותדרך אותו לראשונה אודות הגילוי המרעיש בדיר א-זור.

"גייטס היה מופתע מהדברים אך גילה קור רוח", משחזר פרץ בשיחה עם "גלובס". "באותו השלב כבר עבדנו על אופציות, אבל לא חשפנו אותו אליהן".

 

[הותר לפרסום: כך השמידה ישראל את הכור הגרעיני בסוריה]

 

[אהוד נגד אהוד: המלחמה הגרעינית בין רה"מ לשר הביטחון]

 

ראש הממשלה אולמרט שיגר את ראש הסגל שלו, עו"ד יורם טורבוביץ', ואת ראש המוסד מאיר דגן לארה"ב, כדי לתדרך בפרטים את ראשי הממשל האמריקאי, בהם היועץ לביטחון לאומי סטיב הדלי, סגנו אליוט אברמס ומזכירת המדינה קונדוליסה רייס.

 

"כשאולמרט הציע לממשל שארה"ב תיקח על עצמה את תקיפת הכור, הוא היה משוכנע שיהיה בכך כדי להעביר מסר תקיף לאיראן, שהמשיכה באותו הזמן לקדם ביתר שאת את תוכנית הגרעין הצבאית שלה", טוען גורם מדיני. "האיראנים היו מתייחסים אז בצורה אחרת לחלוטין לאמריקאים בכל הקשור לשיח שהתקיים על תוכנית הגרעין. הם היו מבינים שעם האמריקאים לא מתעסקים בעניינים כאלה".

 

בבית הלבן התלבטו ארוכות מסביב להצעה. לבסוף בוש וצוותו הסתייגו מהרעיון, הרבה בשל הטראומה שחוו שנים לפני כן בעיראק, כשיצאו נגדה למלחמה אך לא מצאו הוכחה לקיומו של נשק כימי במדינה. הבדיקות שעשו האמריקאים אכן אישרו את המסקנה הישראלית שלפיה המיזם הסודי בדיר א-זור הוא כור גרעיני, אך היעדר ראיות חותכות לקיומה של תוכנית נשק גרעיני גרם להם להסס.

 

"האמריקאים אמרו לאולמרט 'היו לכולנו מספיק מלחמות בשנים האחרונות' ועודדו אותו לגשת לפתרון דיפלומטי מסביב למשבר. אנחנו חששנו שזה היה חושף את התוכנית הסודית של אסד, ושהוא היה מנסה להרוויח זמן וממשיך למקדם את בניית הכור. היינו עלולים למצוא את עצמנו במצב שאסד מפעיל את הכור ולנו כבר מאוחר מדי לתקוף", אומר גורם מדיני בכיר.

 

גורמים שהיו מעורבים בתהליך מספרים כי בשיחה שהתקיימה בנושא בין בוש לאולמרט, אמר הנשיא האמריקאי כי אין בנמצא עדויות על תוכנית סורית לחימוש של טילי קרקע-קרקע בראשי נפץ גרעיניים. אולמרט הגיב על כך ואמר: "המדינה היחידה בעולם שהטילה אי-פעם פצצות אטום היא ארה"ב, פעם אחת על הירושימה ובפעם השנייה על נגסאקי שביפן, במלחמת העולם השנייה, ובשני המקרים היא עשתה זאת באמצעות מטוסים. מטוס שממריא מסוריה, יכול להיות מעל שטח ישראל בתוך דקות בודדות".

 

באותו מעמד אולמרט הבהיר לבוש שאם הוא לא יתקוף את הכור הסורי - ישראל תעשה את העבודה בעצמה. "היה ברור שהאמריקאים לא יפריעו לנו", אומר מקורב לאולמרט.

 

 

אהוד אולמרט ג'ורג' בוש / צילום: רויטרס
 אהוד אולמרט ג'ורג' בוש / צילום: רויטרס

 

בליל התקיפה בסוריה, זמן קצר אחרי שהכור הושמד, מטוסי חיל האוויר כבר נחתו בבסיסיהם וההערכה הייתה כי הסורים לא נערכים לתגובה מיידית, אולמרט התקשר לנשיא בוש שבדיוק ביקר בסידני שבאוסטרליה. "אתה זוכר שהיה משהו בצפון שמאוד הטריד אותי?", שאל את הנשיא האמריקאי, והוסיף: "אז הוא היה - ואיננו עוד".

 

שנים אחרי התקיפה: אזור הכור נכבש על ידי דאעש

 

התקיפה המוצלחת בדיר א-זור שבצפון-מזרח סוריה עצרה תוכנית גרעין סורית שהייתה משנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון ומאלצת את ישראל להיערכות ביטחונית חדשה מול השכנה בצפון, אך ממרחק של עשור היא מקבלת משמעות חשובה נוספת: בשנת 2012, במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה, נכבשה העיירה דיר א-זור על ידי פעילי המדינה האסלאמית, דאע"ש, שנלחמו בצבא אסד, שהסתייע מצדו בכוחות רוסיים ובמליציות שיעיות של איראן.

 

דאע"ש / צלם: רויטרס
 דאע"ש / צלם: רויטרס

 

גורמים בצה"ל אומרים כי נפילת דיר א-זור לידי מחבלי דאע"ש במקרה שהכור הגרעיני היה כבר פעיל, הייתה מגבירה משמעותית את הסיכון של הימצאות יכולות גרעיניות צבאיות בידי הארגון. לחלופין, במצב כזה הנשיא הסורי אסד היה מחזיק ביכולת גרעינית צבאית באופן שמעורר דאגה רבה, שכן במהלך מלחמת האזרחים במדינה הוא לא היסס להפעיל נשק כימי נגד אזרחי מדינתו.

 

"היום, כשאנחנו מסתכלים על המזרח התיכון אנחנו מבינים היטב עד כמה האירוע הזה השפיע ושינה את מה שאנחנו מוצאים", אומר מפקד חיל האוויר האלוף עמיקם נורקין, שהיה ממובילי ההכנות שקדמו לתקיפה. "תארו לעצמכם שהיום היה כור גרעיני בסוריה, לאיזה מצב היינו מגיעים. ולכן, בראייה היסטורית ההחלטה של מדינת ישראל לפעול ולהשמיד אותו, היא אחת ההחלטות החשובות ביותר שבוצעו כאן ב-70 השנים האחרונות".

 

בחודש ספטמבר האחרון, עשור לאחר השמדת הכור הגרעיני, צבא סוריה - בסיוע הדוק של כוחות רוסיים וכוחות איראניים ובהם אנשי חיזבאללה - הצליח לשחרר את דיר א-זור ממחבלי דאעש.

 

ישראל נצמדה ל"דוקטרינת בגין"

"המסר מתקיפת הכור ב-2007 הוא שמדינת ישראל לא תשלים עם בנייה של יכולת שתהווה איום קיומי עליה. זה היה המסר ב-1981, זה היה המסר ב-2007, וזה המסר העתידי לאויבים שלנו", אומר הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שבתקופת המבצע בסוריה שימש בתפקיד אלוף פיקוד צפון.

 

התקיפה של הכור הגרעיני בסוריה מייצגת את ההיצמדות של ישראל למדיניות שלפיה היא לא תרשה, ותמנע בכל דרך, הימצאות של יכולת גרעינית צבאית בידי מדינת אויב. מדיניות זו נקראת "דוקטרינת בגין", על שמו של ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין, שהחליט ביוני 1981 על השמדת הכור הגרעיני שבנתה עיראק בסמוך לבירה בגדד.

מנחם בגין/ צלם: יעקב סער לעמ
 מנחם בגין/ צלם: יעקב סער לעמ

 

זאת הפעם הראשונה שמדינה כלשהי בעולם תקפה והפציצה כור גרעיני. הפעם השנייה שמדינה תקפה כור גרעיני הייתה ב-2007 בדיר א-זור שבסוריה. בשני המקרים מדובר בתקיפות שעשתה מדינת ישראל.

 

התקיפה בעיראק נעשתה באמצעות 8 מטוסי קרב מסוג F-16 מטייסת 101 המכונה "אבירי הצפון". מי שהוביל את הגיחה היה מפקד הטייסת, סא"ל (במיל') זאב רז. מספר 2 של רז היה קצין בדרגת סרן בשם עמוס ידלין, שבשנת 2007, כשהיה בדרגת אלוף ובתפקיד ראש אגף המודיעין של צה"ל, היה ממובילי המבצע המודיעיני שאפשר את חשיפת הכור הסורי בדיר א-זור ואת תקיפתו מאוחר יותר.