הנאשם במתן שוחד לקירשנבאום: "סירבתי להעביר כסף במזומן"

מייסד עמותת איילים, מתן דהן, כפר בהאשמות נגדו במסגרת פרשת ישראל ביתנו ■ עוד העיד: "דאוד (דוד גודובסקי) אמר לי 'עשיתם לי כיפה אדומה'"

מתן דהן / צילום: שלומי יוסף
מתן דהן / צילום: שלומי יוסף

"להגיד שאנחנו היינו חלק מאיזו קנוניה, זה לא נתפס מבחינתי. ייתכן שיש מקום לערוך דיון עקרוני על כל הנושא של התנהלות ארגונים בקבלת תרומות, אבל מה צריך להרוס שתי משפחות? זאת פשוט בדיחה! להגיד שהייתה קונספירציה זה קשקוש. אם הייתה קונספירציה, תשלח אותי לעשר שנים בכלא. כל הכספים שמגיעים מהמפלגות מושפעים ממניעים פוליטיים, אז אפשר להסתכל על כל הכספים שקיבלה עמותת איילים לאורך השנים ככספי שוחד". כך העיד הבוקר (ג') מתן דהן, מייסד עמותת איילים, ביחד עם דני גליקסברג, במסגרת דיון ההוכחות במשפט נותני השוחד בפרשת ישראל ביתנו.

דהן וגליקסברג מואשמים ביחד עם הנאשמים הנוספים במתן שוחד לפאינה קירשנבאום ומקורביה, במסגרת כתב אישום נפרד מקירשנבאום. דהן, המואשם במתן שוחד לקירשנבאום ומקורביה בתמורה לתקציבים שהועברו לעמותה מהכספים הקואליציוניים של המפלגה, כפר בהאשמות.

לפי כתב האישום, עמותת איילים, העוסקת בפיתוח הנגב והגליל, נעזרה בשירותי לובינג של לוביסט בשם סטיבן לוי (הנאשם אף הוא במסגרת הפרשה), מחברת הלובי "אימפקט". לוי נאשם שחיבר בין העמותה לבין קירשנבאום כדי שהיא תקצה לעמותה תקציבים מהכספים הקואליציוניים של המפלגה. על-פי האישומים, דהן וגליקסברג נדרשו על-ידי קירשנבאום ואנשיה להעמיד חלק נכבד מהסכום לשימושה של קירשנבאום ומקורביה בתמורה לקבלת התקציב. קירשנבאום כיהנה באותה עת כמזכ"לית המפלגה, ובתוך כך הייתה אחראית על הקצאת הכספים הקואליציוניים של המפלגה. דאוד גודובסקי, שהיה מנהל אגף הארגון של המפלגה, נאשם והורשע אמש במסגרת הסדר טיעון עליו חתם, כי היה ה"מוציא לפועל" של הנחיות קירשנבאום בכל הקשור למנגנון העברת הכספים.

"הבנתי שיש פה תמרור אזהרה עם המזומן"

הבוקר נמשך שלב ההגנה במשפט נותני השוחד לכאורה לקירשנבאום, ודהן הנו עד ההגנה הראשון שעלה להעיד. בפתח עדותו סיפר דהן באריכות על הנסיבות שהובילו אותו ואת חבריו להקים את העמותה: "אנחנו קבוצה של חבר'ה ירושלמים, בילדות מרכז חיינו היה בתנועת הצופים. אנחנו שייכים לקבוצה שהלכה והתמעטה, הרגשנו שפספסנו את דור מייסדי המדינה. לאחר השחרור מהצבא במהלך טיול בהודו קיבלנו הודעה על מותו של חבר ילדות בשם אייל שורק, שהיה לוחם במגלן ונרצח בפיגוע. חזרנו כולנו לארץ, ובמהלך השבעה החלטנו להקים את העמותה, ולקרוא לה על שם אייל ויעל שורק".

דהן הקרין בפני בית המשפט סרטון תדמית של העמותה, הסוקר את פעילותה בפיתוח הנגב והגליל, ולאחר מכן הסביר כיצד היחס שקיבלה העמותה מהמדינה לכל אורך הדרך היה לא עקבי, ובלבל אותם: "אריק שרון שהיה ראש הממשלה הגיע לבקר אצלנו בנגב, הוא שאל מה אנחנו צריכים ואמרתי לו שאנחנו צריכים עוד מבנים. אז הוא אמר לאנשים שלו: 'עוד שלושה שבועות יורדים פה 20 קרוואנים'. הקרוואנים באמת הגיעו, ומיד אחרי זה קיבלנו טלפון מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, והזמינו אותנו לחקירה, בגלל שפעלנו ללא היתרי בנייה. זאת הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שהמושג 'מדינה' הוא לא דבר הרמוני. ראש הממשלה יכול להוריד קרוואנים, ומצד שני מתקשרים אליו ודורשים לדעת למה לא פעלנו לפי היתרי בנייה". דהן מנה את ההישגים של העמותה לאורך השנים והתרומה שלהם לפיתוח הנגב והגליל, וטען כי סתם הורסים את חייו וחייהם של אחרים.

באשר למקרה הספציפי עליו מדובר בכתב האישום, לפיו גודובסקי הודיע לדהן שהמפלגה נכונה להעביר לעמותה תקציב של 6 מיליון שקל בתמורה להעברה חוזרת של חצי מיליון שקל במזומן מהעמותה לאנשי המפלגה, הסביר דהן כי "הבנתי שיש פה תמרור אזהרה עם המזומן, אמרתי לדאוד הנחמד שאני לא מוכן, קמתי ויצאתי מהפגישה". בשלב זה העיד דהן כי ביקש שהעברת הכספים באמצעות משרד האוצר תיעצר, אך הוסבר לו שלא ניתן לעצור את העברת התקציב בשלב הזה.

לאור המצב שנוצר, ביקש דאוד להיפגש בשנית עם דהן. היום העיד דהן כי בפתח אותה פגישה אמר לו דאוד: "עשיתם לנו כיפה אדומה". דהן המשיך: "הפתיע אותי הניסוח שלו, והקשר בין עולם התוכן שלנו לעולם התוכן ממנו מגיע הביטוי הזה. אמרתי לו שאני לא מבין על מה הוא מדבר, שהם ביקשו כסף לפעילי המפלגה, ואנחנו לא עושים דברים כאלה".

לשיטתו של דהן, גודובסקי הסביר לו שהם לא הבינו אותו נכון, וסוכם על פתרון אחר. "החלטנו לחזור למתווה הקודם, שהם יקבלו תקציב שיוקדש לפעילות של עולים חדשים במסגרת העמותה", סיפר דהן. אמירה זו באה על רקע עדותו כי הייתה זו שיטה רווחת שהעמותה קיבלה תקציבים ממפלגות שונות, תוך התניית השקעת חלק מהתקציב בפרויקטים חברתיים המתיישבים גם עם רוח העמותה וגם עם האידיאולוגיה של המפלגה.

דהן הסביר שלקראת סוף דצמבר מתעוררות מפלגות רבות, ומחפשות למי להקציב מהכספים הקואליציוניים שהם עדיין לא הקצו במהלך השנה: "בתקופה הזאת מתחילה מכירת חיסול של הכספים שהמשרדים לא ניצלו, כי מה שהם לא מנצלים עד ה-31 לחודש חוזר לאוצר. גפני מעביר כסף לישיבות וזה בסדר, זה לא שחיתות. מתן ודני הם המושחתים. זאת הבדיחה".

"לא שלחנו אנשים לחו"ל, ולא קנינו אייפדים"

באשר לאישום לפיו במקום העברת הכספים במזומן, סוכם כי עמותת איילים תממן לקירשנבאום וגודובסקי מיזמים שונים ב"דרכים יצירתיות" לאורך זמן, הדגיש דהן כי המימון עבר אך ורק לפרויקטים משותפים שתאמו את מטרות העמותה.

לגבי האישום כי העמותה מימנה שכר פיקטיבי למיכאל קלגנוב, המדליסט האולימפי המקורב לקירשנבאום, כחלק מאותן "דרכים יצירתיות", הסביר דהן: "זאת הייתה בקשה ברורה של דאוד. הוא פנה לדני, ודני סיפר לי, האיש מדליסט אולימפי. ואני אמרתי לו: 'או, יש פה משהו ראוי'. מי לא רוצה להתגאות שיש לו מדליסט אולימפי בעמותה? כל העובדים ידעו שהוא עובד אצלנו, זאת גאווה".

השופט שאל: "אבל במסגרת מה הוא עבד אצלכם?"

דהן השיב: "בחוזה שלו היה ברור מה הוא אמור לעשות, בתור השראה לצעירים רוסים, הוא היה צריך לשווק את הכפרים לצעירים רוסים, וגם בהפעלה של ילדים ונוער עולים חדשים, ובחוזה זה בא לידי ביטוי. אז למה זה לא הופעל כמו שצריך? אם זאת הייתה קונספירציה, הייתי מנחה אותו לעשות משהו למראית עין. אבל הוא לא עבד בכלל, וזה באמת ביזיון. פשוט קרה פה פנצ'ר. זה הכל. אני לא ידעתי בכלל שהוא פעיל של המפלגה".

באשר לאישום כי "דרך יצירתית" נוספת בה מומנו מיזמים של המפלגה הייתה מימון של הקמת קיאקים בצפון, שקלגנוב היה מיועד לעמוד בראשה, הסביר דהן: "אני לא מבין מה לא בסדר בזה. אני אומנם לא ידעתי שזה קשור לקלגנוב, אבל גם אם הייתי יודע, מה זה היה משנה לי? הוא הרי היה עובד שלי. לא שלחנו אנשים לחו"ל, לא קנינו אייפדים, לא היה פה שמץ של ריח של טובת הנאות אישיות". ולאחר מכן הוסיף: "הבקשה לא עוררה אצלי סימני אזהרה, הפניתי אותו למנהל הכספים על מנת לבדוק אם זה אפשרי או לא. אתם לא מבינים כמה השיחה הזאת אזוטרית עבורי, אני מנהל עשרות שיחות כאלה ביום. זה העולם של העמותות. לכן אנחנו בהלם. כל ראשי העמותות במדינת ישראל בהלם מכתב האישום הזה".

לאחר מכן הסביר דהן כי בסופו של דבר, לאחר שהתברר שמדובר בספורט הישגי, והדברים לא מתיישבים עם מטרות עמותת איילים, הוא החליט שלא לממן את הקמת העמותה, ולנסות לאתר מימון חלופי לפרויקט. "בדקתי וראיתי שמדובר בספורט הישגי, אז אין פה יכולת לפרויקט משותף" אמר דהן. "נגמר העניין, הוחלט שלא מעבירים דרך העמותה. יש לנו יש הסכם עם קרן היסוד שאומר שהם יתנו לנו 3 מיליון שקל בשנה, וכל מה שהם מגייסים בשמנו מעבר לסכום הזה, הולך אליהם. אז עלה רעיון שהכסף לעמותה יגיע מתרומה מקרן היסוד, ולא מהכספים של איילים".

"הייתי צריך להציב גבולות לדאוד. הבאתי את אמא שלי לפגישה איתו"

לפי עדות דהן, גודובסקי הציע רעיונות נוספים למימון שירותים שלא קשורים לעמותה, אך דהן סרב להצעות אלה בתוקף. "היה צריך לייצר קווים עם הבחור הזה, גודובסקי", העיד דהן. "זה כל הזמן היה ניסיון שלו למשוך את הקו, מול צורך שלי לשים את הגבול. היה צורך להגיד לו שמי שלא גנב, לא צריך לדבר כמו גנב. לקראת סוף 2014 היו מקרים שיצרו אצלי תמרורי אזהרה. פעם אחת זה היה קשור לבחירות, והחיבור של כספים קואליציונים של בחירות, וזה מועד לפורענות. זה העלה אצלי את החשש, שצריך פה להיות זהירים. אני קבעתי איתו פגישה על העניינים האלה, וביקשתי מאמא שלי שתבוא איתי לפגישה הזאת. בשביל שלא יבקש בכלל בקשות, אמרתי לאמא שלי, שתצטרף לפגישה, והיא באה. דאוד התעצבן מאוד מהסיטואציה הזאת".

גם לגבי האישום המייחס לעמותה מימון של שירותי יחסי הציבור וייעוץ אסטרטגי עבור קירשנבאום במסגרת אותו סיכום על העברת כספים "בדרכים יצירתיות", הסביר דהן שהכספים הועברו למשרד יחסי הציבור, שעבד עם קירשנבאום, עבור יחסי ציבור של פרויקט מסויים בשם 'פורום הצעירים'. את הפרויקט יזמה העמותה בשיתוף עם עמותות נוספות, ולא לטובת מימון השירות שניתן לקירשנבאום. לטענתו, הוא לא ידע שמהכסף שהם משלמים למשרד, נעשה שימוש גם למימון יחסי ציבורי וייעוץ אסטרטגי נפרדים עבור קירשנבאום ומפלגת ישראל ביתנו.

שופט: "הקשר שלך עם רוח חדשה הוא רק לגבי פרויקט הצעירים, אבל ראינו שרונן צור טיפל בעוד המון דברים שקשורים רק לפאינה, שלא קשורים אליכם".

דהן: "רק בחקירת משטרה נודע לנו, לא היינו מודעים לזה".

שופט: "מבחינת רונן צור, היה קשור רק לפורום הזה?".

דהן: "חד משמעית. לא היה לי שמץ של מושג לגבי הדברים האחרים. יש פה שני עולמות שמתנהלים במקביל".

עדותו של דהן, שהתעקש באמצעות עורך דינו ירון קוסטליץ, להציג את גרסתו בצורה מפורטת בנוגע לכל האירועים המוזכרים בכתב האישום, לרבות הצגת מסמכים רבים ותמלילי שיחות תכתובות שנכתבו בזמן אמת (לעיתים למורת רוחו של השופט צבי גורפינקל), נמשכה לאורך כל היום, ועתידה להמשך גם בשבוע הבא.