המפכ"ל והפרקליטות יסבירו למה לא חוקרים את רשות המסים

במסגרת עתירת רפי רותם, בג"ץ הורה למפכ"ל אלשיך ולפרקליט המדינה ניצן להסביר מדוע לא יורו בפתיחת חקירת שחיתות שטויחה ע"י עו"ד רות דוד • בתיק היו ראיות ועדויות על הטבות לאנשי עסקים, עדות של מקור מודיעיני שנרצח, על קשר של מבריח עם גורם ממשלתי בכיר, הטרדות מיניות ועוד

שופט בית המשפט העליון, אורי שוהם, הורה אתמול (ג') למפכ"ל רוני אלשיך ולפרקליט המדינה שי ניצן, להשיב לעתירה שהגיש רפי רותם, חושף השחיתות ברשות המסים, נגד המפכ"ל ופרקליט המדינה, בדרישה לפתוח בחקירה על נסיבות ביעור תיק החקירה בפרשת השחיתות ברשות המסים.

רותם, באמצעות עו"ד איתן ענבר, ביקש צו על-תנאי וצו החלטי על-מנת להורות לאלשיך ולניצן לנמק מדוע לא יורו על פתיחה בחקירה בדבר זהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את התיק, התיעוד שהוביל להחלטה לביעור וההחלטה לביעור עצמה. השופט שוהם הורה להשיב לעתירה תוך 30 ימים.

מדובר בתיק החקירה בתלונות "קבוצת ה-15" - חוקרים ומבקרים ברשות המסים שהתלוננו על שחיתות ביחידת החקירות של רשות המסים כשבראשה עמד רפי עמיאל, ובצמרת הרשות בתקופה שבה עמד בראשה איתן רוב.

תיק החקירה המשטרתי ובו ממצאים חמורים הגיע לידי מי שהייתה פרקליטת המחוז, רות דוד. בתיק היו בין השאר ראיות ועדויות על הטבות לאנשי עסקים, עדות של מקור מודיעיני (שנרצח מאוחר יותר) על קשר של מבריח עם גורם ממשלתי בכיר, הטרדות מיניות וקשרים של בכיר ביחידת החקירות עם גורם העוסק במימון וארגון הברחות. פרקליטת המחוז דוד סגרה את התיק תוך 3 ימים, כולל שישי שבת.

כפי שנחשף ב"גלובס", שני נציבי הביקורת על הפרקליטות, הילה גרסטל ואחריה דוד רוזן, ביקשו לקבל את התיק כדי לבחון את נסיבות סגירת התיק על-ידי רות דוד, אולם הפרקליטות נמנעה מלספק להם את התיק. רק בעקבות לחץ של רוזן התקבל הסבר מטעם פרקליט המדינה ניצן, כאילו התיק בוער משום שהחל משנת 2007 לא הגיעו מסמכים ותלונות הקשורים לתיק. בידי הנציב רוזן יש מסמכים ומכתבים שהופנו לפרקליטות הסותרים את ההסבר שנמסר לביעורו.

בדוח שפרסם רוזן ב-20.11.17 על פרשת הטיפול בתלונת "קבוצת ה-15", הוא הצביע על טיוח הפרשה על-ידי רות דוד, וקבע בהחלטתו: "קשה להניח שבימים ספורים אלה עיינה פרקליטת המחוז גם במסמכים ועדויות מרכזיים בתיק החקירה... סגירת 'מגה תיק' שכזה תוך 4 ימים על-ידי פרקליט מחוז שעיין בחוות-דעת שנפרשה על פני 160 עמודים - אינה יכולה שלא לעורר תמיהה... מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם או בוער אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור, כמו גם זהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את התיק בשנת 2014... אין הדעת סובלת מצב דברים כזה. לא ייתכן כי עם ביעור התיק, תבוער גם ההחלטה על הביעור באופן שלא מאפשר להתחקות אחר השיקולים שעמדו בבסיס החלטה זו ואחר זהותו של מקבל ההחלטה... בנסיבות אלה, אני לא סביר שניתן לטעון כי עניינו של תיק זה שכח בשנים האחרונות".

בעקבות החלטתו של רוזן פנה רותם למפכ"ל אלשיך בדרישה לפתוח בחקירה על נסיבות ביעוד התיק. המפכ"ל דחה את הדרישה, בהסתמך על דבריו של פרקליט המדינה ניצן כי התיק בוער כדין, וכי "ההחלטה לבער את התיק אחרי שנים רבות כל-כך הייתה סבירה בנסיבות העניין". בעקבות תשובת המפכ"ל הוגשה העתירה וכאמור, בג"ץ הורה לאלשיך ולניצן להשיב לעתירה.