חקירותיהם באזהרה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, רעייתו שרה ובנם יאיר במסגרת תיק 4000 - פרשת בזק-וואלה - הייתה הכותרת המרעישה של השבוע. לפי החשד, בני משפחת נתניהו תיאמו עם יועץ התקשורת של המשפחה לשעבר, ניר חפץ - שהפך לאחרונה לעד מדינה - השמדה של התכתבויות ושיחות ביניהם ובינם לבין שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק, שעוסקות בתיק 4000. החשד העיקרי בתיק הוא כי נתניהו קיבל שוחד מאלוביץ, בדמות סיקור אוהד באתר וואלה מקבוצת בזק, בתמורה לקידום ענייני בזק בממשל ולהטבות רגולטריות לחברת התקשורת בהיקף של כמיליארד שקל.
נתניהו מכחיש את החשדות, אך בינתיים כל הפרשיות שבהן מוזכר שמו - פרשיות 1000 (פרשת המתנות) 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) 3000 (פרשת הצוללת, שבה נתניהו אינה חשוד אלא רק מסר עדות) ו-4000 - הפכו לשיחת היום בכל בית בישראל כמעט.
טל אייל בוגר/צילומים: איל יצהר, יונתן בלום, שלומי יוסף ותמר מצפי
לצד פרשות אלה ובצלן, מתנהלות בחודשים האחרונים כמה חקירות שחיתות חמורות נוספות, ובהן חקירת חשדות השוחד נגד יו"ר הקואליציה לשעבר, ח"כ דוד ביטן, ובכירים בעיריית ראשון-לציון; חקירת השוחד לכאורה באפריקה של חברת שיכון ובינוי; חקירותיו של איש העסקים בני שטיינמץ ועוד ועוד.
ברקע מתנהלים ביתר שאת דיוני ההוכחות בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו, שבמסגרתה מואשמת סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום ונאשמים נוספים בקבלת שוחד בתמורה לחלוקת כספים קואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו. בפרשה נחתמו שורה של הסדרי טיעון, בהם עם נאשם מס' 2, דוד גודובסקי, לשעבר ראש אגף הארגון במפלגה.
עדי המדינה השונים - שהמירוץ לחתימת הסכמים איתם הצטייר השנה כנמרץ יותר מבעבר - הפכו גם הם את השנה החולפת לרוויית יצרים: איש העסקים מיקי גנור בפרשת הצוללות; ארי הרו, לשעבר ראש הסגל של רה"מ, בפרשת נתניהו-מוזס (2000); שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, וניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת ואיש סודם של בני משפחת נתניהו, בפרשת בזק-וואלה; משה יוסף בפרשת ביטן; ועדי מדינה רבים (הבולט בהם גרשון מסיקה) בפרשת ישראל ביתנו - חתמו כולם על הסכמים כאלה.
בלב כל הפרשות הללו עומדים חשדות לביצוע עבירות שוחד ושחיתות שלטונית, שכותרת העל שמרחפת מעל כולן היא: "עבירות צווארון לבן". מעבר לתעסוקה הרבה שמספקות הפרשיות הללו לגורמי האכיפה - משטרה, פרקליטות ועוד - ועוגמת הנפש הטבועה בהן לכלל הנחקרים, החשודים והנאשמים, מי ששוחה בזירה הזאת לצד כל אלה ו"זוכה" לעבודה מרובה בעקבות עלייתן המובהקת של החקירות והפרשיות בתחום, הם עורכי הדין המתמחים בו.
על הרקע הזה הפך דירוג הנישות השנתי של "DUN'S 100" המתפרסם כעת - וסוקר את עורכי הדין המובילים בכל תחום משפט - לכזה שמסכם הלכה למעשה את התהפוכות המשפטיות הסוערות שחוותה המדינה בשנה החולפת. עורכי הדין המדורגים בו במיקום גבוה, הם למעשה אלה שמככבים בכל הפרשות הללו כמייצגים, ובאופן לא מפתיע במיוחד, במרבית החקירות הגדולות מככבים אותם עורכי דין מובילים כמי שמייצגים את החשודים ואת הנאשמים הבכירים.
שנת 2018 היא השנה ה-14 שבה מתפרסם הדירוג. השנה מדורגים המשרדים ב-37 תחומי פעילות, מהם נוספו השנה התחומים הבאים: סייבר, דיני ספורט, דיני תעבורה וכן גבייה והוצאה-לפועל שלא דורגו בעבר.
שאר התחומים הם: אגודות שיתופיות; איכות הסביבה; ביטוח; בנקאות; מיסוי; משפחה וירושה; נזיקין; עבודה; דיני תחרות והגבלים; היי-טק; השכלה גבוהה; התחדשות עירונית; חדלות פירעון; ליטיגציה מסחרית; לקוחות פרטיים; לשון הרע; מיזוגים ורכישות; מימון פרויקטים; מיסוי מוניציפאלי; מלונאות; מסחרי בינלאומי; משפט ימי; משפט מינהלי; משפט פלילי; נדל"ן; צווארון לבן; קניין רוחני; קרנות השקעה; רשויות מקומיות; שוק ההון; תובענות ייצוגיות; תכנון ובנייה; ותקשורת.
נוית נגב /צילומים: איל יצהר, יונתן בלום, שלומי יוסף ותמר מצפי
צווארון לבן: ריבוי פרשות שחיתות
אחד מעוה"ד המובילים בדירוג בתחום עבירות הצווארון הלבן בשנה האחרונה היה עו"ד ז'ק חן שמייצג בתיק 3000 (פרשת הצוללות) את תא"ל בדימוס, אבריאל בר-יוסף, לשעבר המשנה לראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל). בין עורכי הדין הנוספים המככבים בנישה ומייצגים חשודים באותו תיק: עמית חדד, אושר רובינגר ונועה מילשטיין ממשרדו של ד"ר יעקב וינרוט מייצגים את עו"ד דוד שמרון, עורך דינו ובן-דודו של נתניהו; ואלי זהר ואילן סופר, ממשרד גולפרב-זליגמן (ממנו פרש סופר לאחרונה לטובת הקמת משרד עצמאי), מייצגים את גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות.
תיק 3000 העוסק בשחיתות לכאורה בצמרת הממסד הביטחוני והפוליטי בארץ, בקשר לעסקת הרכישה של שלוש צוללות וארבע ספינות מהתאגיד הגרמני "תיסנקרופ", שגנור היה נציגו בישראל, הוא יוצג בידי עו"ד שמרון. לפי החשד, החלטות הרכש התקבלו משיקולים זרים תוך ניגוד עניינים והעברת כספי שוחד לגנור; למפקד חיל הים לשעבר, אליעזר (צ'ייני) מרום; לבר-יוסף ולחשודים נוספים.
במקביל לתיק 3000, שימש עו"ד חן חלק מצוות ההגנה של נתניהו בתיק 1000, שבו החשד העיקרי הוא שאילי הון, בהם ארנון מילצ'ן - המיוצג בידי עו"ד בועז בן-צור המופיע בדירוג - רכשו עבור הזוג נתניהו מוצרי יוקרה בסך מצטבר של מאות אלפי שקלים. זאת, עד שעו"ד חן הודיע על פרישה נוכח ההתפתחויות בתיק 4000, שבה מייצג עו"ד חן את שאול אלוביץ.
במוקד תיק 4000 נחקר החשד כי נתניהו סייע לקבוצת בזק של אלוביץ' לקבל הטבות רגולטוריות ואחרות בעת שכיהן גם כשר התקשורת, בתמורה לסיקור אוהד למשפחת נתניהו באתר וואלה שמקבוצת בזק. רה"מ מכחיש את המיוחס לו וממשיך לטעון כי "לא יהיה כלום כי אין כלום". גם אלוביץ ויתר החשודים בפרשה מכחישים את החשדות, ועורכי הדין שלהם עסוקים בניסיונות להדוף את החשדות כבר בחקירה, בטרם יגיע התיק לשולחנה של הפרקליטות לדיון בשאלה אם יש מקום להעמידם לדין.
בנוסף לעו"ד חן, עורכי הדין המככבים בפרשה זו הם עו"ד נתי שמחוני ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן המייצג את סטלה הנדלר, שהודיעה בימים אלה על פרישתה מתפקיד מנכ"לית בזק; עו"ד מיכל רוזן-עוזר המייצגת את איריס אלוביץ' ועו"ד דרור מתתיהו המייצג את הבן, אור אלוביץ'; עו"ד ארז הראל ממשרד גורניצקי ושות' המייצג את מיקי ניימן, סמנכ"ל הכספים של yes; עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב, שאף היא מובילה בתחום בשנים האחרונות, מייצגת את רון איילון, מנכ"ל חברת yes; עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבאג מייצגות גם בתיק 2000, את מו"ל עיתון "ידיעות אחרונות" ובעל השליטה בו, ארנון (נוני) מוזס, הנחקר בחשד לקיום יחסים שוחדיים עם נתניהו, שבמסגרתם חשוד רה"מ כי הבטיח למוזס לצמצם את תפוצת העיתון המתחרה "ישראל היום", בתמורה לסיקור אוהד יותר למשפחת נתניהו ב"ידיעות"; באותו תיק מייצד את עד המדינה, ארי הרו, עו"ד רועי בלכר, שאף הוא בין המובילים בנישת הצווארון הלבן.
פנחס רובין / צילום: יונתן בלום
עו"ד סופר, שהוזכר כמייצג בתיק 4000, מייצג גם את עד המדינה הנוסף בפרשות נתניהו, ניר חפץ. זאת, לאחר שעו"ד ירון קוסטליץ, המככב אף הוא בדירוג נישה זו, סירב להמשיך ולייצגו משהחליט להפוך עד מדינה. בכך הצטרף קוסטליץ לעו"ד שמחוני שסירב אף הוא להוביל לחתימת הסכם כזה במקרה של גנור בתיק 3000.דווקא את עד המדינה הנוסף בתיק 4000, פילבר, מייצגים עורכי דין שאינם מופיעים השנה בדירוג נישת הצווארון הלבן - דרור ארד-אילון ויובל נחמני.
משרדים נוספים המופיעים בקבוצה הראשונה בדירוג נישת צווארון לבן הם: גיורא אדרת (משרדו מייצג את קירשנבאום בפרשת ישראל ביתנו); יעל גרוסמן; כספי ושות'; מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות'; ופישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות'.
דיני משפחה: מהפכת המזונות
תחום משפטי נוסף שעלה לא מעט לכותרות השנה בעקבות פסיקות מהפכניות בתחום הוא דיני המשפחה. בראש השינויים עומדת ההלכה המהפכנית מיולי האחרון, שבמסגרתה קבע בית המשפט העליון כי יוחל שוויון מלא בין ההורים בנטל מזונות הילדים בגילאי 6-15, בהנחה שיכולותיהם הכלכליות דומות, והמשמורת משותפת.
ההלכה החדשה ניתצה את דפוסי פסיקת המזונות המסורתיים (שכללו מזונות הכרחיים, מדור/מגורים וחלוקת הוצאות מיוחדות) והובילה לשלל פסיקות פרשניות, לעיתים סותרות, בערכאות הנמוכות יותר של בתי המשפט לענייני משפחה והמחוזיים.
המשרדים המובילים המלווים את ההורים ש"רבים" על הילדים והכסף (ועוד כמה דברים בתחום המשפחה, כמו צוואות, ירושות ועוד), היו - כך על-פי הדירוג: א. זינגר ושות'; א. טירר; אפי פרי; בעז קראוס; דיבון ושות'; יוסף מנדלסון ושות'; פיני אביב; סידי; סמוכה; קניר; רות דיין; שמואל מורן; אירית רייכמן; דליהו רונן; זאב ולנר; יהודית מייזלס; ירקוני-שנהב; ליכט פטרן; נסים שלם ושות'; עמאיר בר-מוחא; וקופלמן פרדו.
מיסוי: העלמות המס בראש
תחום נוסף שלא ירד מהכותרות השנה היה תחום המיסוי. מדובר בתחום שמשפיע על כל אדם בישראל, אבל נמצא ברקע גם של לא מעט פרשיות פליליות ואזרחיות שנידונו בבתי המשפט. כך למשל, משה יוסף חתם על הסכם עד מדינה בפרשת דוד ביטן, בין השאר נוכח החשש כי יעמוד לדין בגין עבירות מס.
הדוגמנית הישראלית והבינלאומית, בר רפאלי, מצויה בעיצומה של סאגה פלילית בחשד שהיא ואמה לא דיווחו לרשויות על מלוא הכנסותיהן, והציגו מצג כוזב לפקיד השומה לעניין התושבות של רפאלי, מה שבעצם מונע את מיסוי הכנסותיה מחו"ל הנאמדות בעשרות מיליוני שקלים. מזה תקופה בוחנת פרקליטות מיסוי וכלכלה אם להגיש כתב אישום נגד הדוגמנית, כאשר ברקע הגיעה השנה לשלב הסיכומים בביהמ"ש המחלוקת האזרחית שמנהלת רפאלי מול רשות המסים בגין אותן עובדות. את רפאלי מייצגים עוה"ד אודי ברזילי, משה מזרחי ורותי ליטבק, המופיעים בדירוג נישה זו.
משרדים נוספים שדורגו בקבוצת האיכות הגבוהה ביותר בנישת דיני המיסוי הם: אלתר עורכי דין; גולדפרב זליגמן ושות'; גורניצקי ושות'; הרצוג-פוקס-נאמן; זיו שרון ושות'; ירון אלדר-פלר-שורץ ושות'; ירון שידלו-יצחקי; מאיר מזרחי ושות'; מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות'; פישר-בכר-חן- ול-אוריון ושות'; פרופ' ביין ושות'; ש. הורוביץ ושות'; ושקל ושות'. משרדים נוספים שבלטו בתחום הם: משרדם של אורי וקובי גולדמן ומשרד עוה"ד ברכה ושות'.
סייבר: גם בגדולים וגם בוטיק
השנה דורגו משרדים בארבעה תחומי פעילות שלא דורגו בעבר:
1. גבייה משפטית והוצל"פ - הכולל את הגשת התביעה, ניהול ההליכים בביהמ"ש, פתיחת תיק ההוצל"פ וניהול הליכי הגבייה בהתאם.
2. דיני ספורט - מתייחס לייצוג ספורטאים, מועדונים, איגודים וסוכני ספורטאים: יחסי עבודה קיבוציים, הליכי ליטיגציה וייצוג בכל הערכאות.
3. דיני תעבורה - שבהם עוסקים משרדים המייצגים בבית משפט לתעבורה
4. תחום הסייבר - המאופיין כתחום דינמי בענף הטכנולוגיה המצריך ליווי חברות וארגונים בכל הנוגע להיבטים הרגולטוריים והאסטרטגיים והגנתם מפני איומי סייבר. התחום צפוי לספק עבודה רבה לעורכי הדין בתחום, הודות לשתי התפתחויות מרכזיות צפויות:
במאי 2018 יכנסו לתקפן תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) הישראליות, הכוללות דרישות חדשות מחברות בישראל. במקביל, תיכנס לתקפה גם רגולציית ה-GDPR האירופאית, שתחול על חברות ישראליות הפעילות באיחוד האירופי ושאוספות/מנהלות מידע אישי על תושבי האיחוד. גוף שירצה להתאים עצמו גם לתקנות האירופיות, יידרש למאמץ נוסף. מכאן הצורך בהיערכות ובבחינת היקף התחולה של התקנות האירופיות, בנפרד מההיערכות הנדרשת ממילא על בסיס תקנות האבטחה הישראליות.
על רקע צמיחתו של התחום והפיכתו ליותר ויותר משמעותי עם השנים, פתחו חלק מהמשרדים מחלקות סייבר בשנים האחרונות, ובהם משרד הרצוג-פוקס-נאמן ופישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות'. מרבית המשרדים הגדולים וכן כמה משרדי בוטיק, עוסקים היום בליווי חברות בתחום אבטחת הסייבר, יישום והטמעה של הדרישות הרגולטוריות, מתן מענה לתקיפות סייבר ובנוסף ליווי חברות העוסקות בתחום הסייבר ההתקפי. המשרדים שדורגו בקבוצת האיכות הגבוהה ביותר בנישת הסייבר הם: אור-חוף טכנולוגיות וקניין רוחני; הרצוג-פוקס-נאמן; יגאל ארנון ושות' עורכי דין; ופישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות'.
לשון הרע: סרנה והזוג נתניהו
גם לעורכי הדין בתחום לשון הרע לא חסרה עבודה השנה. הרשתות החברתיות וזמינות הכתיבה הפכו כל מקלדת לכלי נשק בידי הכותב, ופרשות רבות של תביעות לשון הרע כיכבו השנה בתקשורת.
המקרה של העיתונאי יגאל סרנה שכתב על ריב לכאורה שהתקיים בין בני-הזוג נתניהו בעת נסיעה לילית בשיירת רה"מ, הוא אולי המסוקר שבהם: ערעורו של העיתונאי במחוזי נדחה, ונקבע כי הוא הוציא את דיבתם של בני-הזוג נתניהו רעה; השופטת חייבה אותו בהוצאות משפט של 20 אלף שקל וקבעה כי לא מדובר ב"תביעת השתקה", כטענתו. בהקשר של חקירות ראש הממשלה, בלטה תביעת דיבה נוספת: עיתונאי ערוץ 10 רביב דרוקר קישר בין התבטאותו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך - שגורמים פרטיים עוקבים אחר חוקריו של נתניהו - לוולטר סוריאנו, והאחרון תבע, באמצעות עו"ד אילן בומבך המופיע בדירוג, את דרוקר (שדווקא הבהיר באותו שידור כי אינו מאמין שוולטר אכן נשלח ע"י נתניהו לעקוב אחר חוקריו).
המשרדים שדורגו השנה בקבוצת האיכות הגבוהה ביותר בנישת דיני לשון הרע הם: אמיר טיטונוביץ (כותב טורים ב"גלובס"); ליבליך-מוזר; שלומי וינברג; הרצוג-פוקס-נאמן; זאב ליאונד ושות'; י. מושקט ושות' (המשמש יועצו המשפטי של "גלובס"); ופישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות'.
הסקר - מתודולוגיה
3 קבוצות איכות של משרדים: המובילים, הבולטים והידועים
בכל שנה מדרג מדד "DUN'S 100" את המשרדים המובילים בכל נישה, בשלוש קבוצות איכות (סדר המשרדים בתוך כל קבוצת איכות הוא לפי א"ב): המשרדים המובילים (בטבלאות הדירוג - "טיר 1") המשרדים הבולטים ("טיר 2") והמשרדים הידועים ("טיר 3"). הדירוג הוא יחסי, והוא נעשה אל מול פעילות שאר המשרדים בתחום, כאשר פעילותם נבחנת בכל שנה מחדש, בהתאם להיקפה ולאיכותה.
הדירוג נערך על-ידי חברת דן אנד ברדסטריט על-סמך חומרים שמתקבלים מהמשרדים, לרבות רשימת הלקוחות, עורכי הדין העוסקים בכל תחום, ותק השותפים המובילים, מידע על פסקי דין תקדימיים, פגישות עם בכירים במשרדים, ראיונות עם לקוחות בולטים ועוד. במהלך בחינת החומרים ניתן דגש רב לאופי לקוחות המשרד, למהות התיקים המטופלים ולהיקפם, ולאיזה אופן המשרד היה מעורב בנושאי הליבה הרלבנטיים לאותה נישה. בנוסף, נערכות פגישות עם השותפים הבכירים במשרדים, והמוניטין של כל פירמה נבדק על-ידי ראיונות עם גורמים מובילים בענף והמלצות מלקוחות בולטים.
לדירוג המלא
כתבות
ני"ע
