ההוזלה בפתח? רפורמת מכון התקנים נכנסת היום לתוקף

מטרת התיקון היא להקל על יבואנים את הליך היבוא של מוצרים במטרה להוזיל את ההליך ובעקבותיו את המחיר לצרכן • ההוזלה המיוחלת תגיע באמצעות תחרות למכון התקנים ובאמצעות הקלות ביורוקרטיות ורגולטוריות

שר הכלכלה אלי כהן / צילום: איל יצהר
שר הכלכלה אלי כהן / צילום: איל יצהר

אחרי עיכובים שנבעו בין היתר מכשלים טכניים, היום (א') תיכנס לתוקפה רפורמת מכון התקנים (תיקון 3 לפקודת היבוא והיצוא). בשורה התחתונה, מטרת התיקון היא להקל על יבואנים את הליך היבוא של מוצרים במטרה להוזיל את ההליך ובעקבותיו את המחיר לצרכן. ההוזלה המיוחלת תגיע באמצעות תחרות למכון התקנים ובאמצעות הקלות ביורוקרטיות ורגולטוריות.

צדו האחד של התיקון הוא שילוב של מעבדות פרטיות שיורשו לבצע בדיקות למוצרים מיובאים שחל עליהם תקן רשמי - בדיקות שמבוצעות כיום על-ידי מכון התקנים בעיקר. מדובר במוצרים שדורשים מהיבואן להציג אישורים שהם עומדים בתקינה לשם אישור היבוא והשיווק בישראל. שילוב המעבדות הפרטיות (שיקבלו אישור לשמש כמעבדות רשמיות) יוביל לתחרות אל מול מכון התקנים בדרך להורדת עלויות במתן האישור האמור. עוד תוביל התחרות לשיפור השירות עבר היבואנים על-ידי קיצור לוחות הזמנים והתייעלות בתהליך .

פן נוסף בתיקון בא במטרה להקל על היבואנים בהליך הביורוקרטי והרגולטורי הנדרש מהם, כך שבמוצרים מסוימים במקום אישור רשמי מטעם הממונה במשרד הכלכלה, יוכל היבואן להסתפק בהצהרה באשר לתקינות המוצר שהוא מייבא. כל יבואן יידרש להחזיק בתיק מוצר שבו יהיו כל המסמכים הרלוונטיים לתקן הרשמי של המוצר שייבא וכך לא יצטרך להעביר את המוצר בהליך תקינה נוסף. משרד הכלכלה ינהל מרשם יבואנים שיאפשר ליבואנים הרשומים בקרבו לבקש פטור מהצגת תקן רשמי לפי רשימה שמחריג החוק, למשל כאשר מדובר ביבוא של כמויות קטנות של מוצרים כמוגדר בחוק.

בכדי שההקלות לא יהפכו לפריצה שתנוצל ליבוא מוצרים שאינם תקניים מעניק התיקון סמכויות לממונה על התקינה במשרד הכלכלה שיוכל לבטל פטור שהוענק ליבואן ולהטיל עיצומים כספיים על המפרים. האם כל זה יגולגל לפתחו של הצרכן דרך המחיר הסופי? יש לקוות ולהניח שכן. מצופה מהיבואן כחוליה חשובה בשרשרת האספקה לגלם את החיסכון שיווצר עבורו בהליך הישר למחיר של המוצר.

במקביל לאחרונה אישר משרד הכלכלה לבטל מאות תקינות מיותרות וכפולות שהיו על מוצרים שיובאו לישראל. מדובר במוצרים שלהם תקן בינלאומי אולם נדרשו לעבור הליך נוסף לטובת תקינה ישראלית (באמתלה של התאמה לצורכי השוק המקומי, תקינה שעיכבה וייקרה מוצרים שונים (דוגמת קטשופ או ריבות) לשווא). המשרד ביטל את התקינה המקומית גם כן בתקווה להורדת המחיר לצרכן עם התייתרות ההליך הביקורתי הזה.