נוכחות עו"ד בחקירות: מהלך קריטי או פגיעה בהליכי החקירה?

"שליט אפריקאי עשיר גילה בוקר אחד ששועל חדר לגינת הארמון, טרף את תרנגול המחמד המלכותי והשאיר ממנו רק עצמות וכרבולת. כינס השליט את כל מומחי האבטחה הזרים והורה להם למצוא מיד את השועל. נכנס השליט למשרדי הצוות האמריקאי, ראה אותם מתעסקים בסרטוני האבטחה, מתחברים למערכת הלוויינית ומצלמים את השועל מטייל בסוואנה. במרתף של החברה הצרפתית הוא פגש גשש מקומי, קורא קפלי קרקע ושברי ענפים, שיכול לחשוב כמו שועל ולהבין לאן היה רוצה לפנות. לבסוף, במתקן הישראלי, ראה השליט גבר זועף מחזיק ארנב מפינת החי בשתי רגליו וצועק עליו בעברית 'תודה כבר שאתה שועל!'".

הסיפור הזה היה אולי משעשע, אבל רק עד שמבינים שהנמשל שלו עלול להיות המציאות העגומה של חשוד המצוי בחקירה. וזה אכן המסר שמבקש להעביר פרופ' רון שפירא, מומחה למשפט פלילי. שפירא סבור כי המשל הזה ממחיש את אחת הבעיות העיקריות הקיימות בשיטת המשפט בישראל ואת הפרקטיקה הנהוגה שמעודדת חילוץ הודאות מחשודים וגיוס עדי מדינה.

לדבריו, "משטרת ישראל עשירה במתקני חקירות ובצוותים - ודלה באמצעים טכנולוגיים ובכוח-אדם איכותי. הסיבה לכך היא שהפרקטיקה המשפטית המקומית מעודדת את המשטרה להתמקד בחילוץ הודאה מנחקרים, או בגיוסם כעדי מדינה".

המציאות הזו היא גם הסיבה לכך ששפירא תומך בהצעת החוק שנחשפה ב"גלובס", ושאותה מקדמת בימים אלה שרת משפטים איילת שקד - לעגן בחוק את זכותו של חשוד לדרוש נוכחות עורך דין בעת חקירתו. לדברי שפירא, "מדובר בהצעה מבורכת, בראש ובראשונה משום שהיא עשויה לצמצם את ההטיה המקצועית הזאת ולכוון את המשטרה לחיפוש של ראיות חפציות ומידע אמין יותר".

לדברים מצטרף גם פרופ' בועז סנג'רו, חבר סגל במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן ובבית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר. סנג'רו סבור כי נוכחותו של עורך דין בחקירה תצמצם הודאות-שווא והרשעת חפים מפשע. "נוכחות סנגור בחקירת חשוד היא הכרחית וצריכה הייתה להיות מובנת מאליה. המחקרים החדשים - חלקם על בסיס השוואות גנטיות בין דגימות מזירות הפשע לבין דגימות מהגוף של אסירים הזועקים לחפותם - הוכיחו כמה דברים חשובים: האחד - קיימת תופעה משמעותית של הודאות-שווא בקרב אוכלוסיות מגוונות של נחקרים גם ללא אלימות חוקרים. השני - חוקרי המשטרה, התובעים והשופטים אינם מסוגלים לאתר את הודאות-השווא; השלישי - קיימת תופעה משמעותית של הרשעות של חפים מפשע על בסיס הודאות-שווא".

הדברים מקבלים משמעות רבה יותר כאשר בוחנים את הפרופיל של הנחקרים החדשים בחקירות השחיתות והשוחד המתוקשרות בימים אלה. בתקופה האחרונה חלה עלייה ניכרת במספר הנחקרים "הנורמטיביים" כביכול, אנשים מן השורה שאינם עבריינים סדרתיים ואינם חיים את עולם הפשע, אשר מודים בעבירות המיוחסות להם במסגרת הסדרי טיעון או הסכמי עד מדינה.

די להסתכל על החקירות המגוונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל חקירות השחיתות השלטונית, שבמסגרתן נחתמו מספר הסכמי עד מדינה עם חשודים - בהם עם שלמה פילבר וניר חפץ ב"תיק 4000"; עם ארי הרו ב"פרשות 1000 ו-2000"; ועם מיקי גנור ב"פרשת הצוללות (3000)". ישנן עוד פרשות מהעת האחרונה שבהן נחתמו הסדרי טיעון, שהמרכזית בהן כיום היא "פרשת ישראל ביתנו", שמספקת הסדר אחרי הסדר (האחרון שבהם עם החשוד המרכזי, דוד גודובסקי).

פתיחת דלתות חדרי החקירות

גם עו"ד עמית חדד ממשרד וינרוט (שמייצג יחד עם עו"ד יעקב וינרוט את ראש הממשלה נתניהו ומשפחתו בפרשיות שונות) סבור כי נוכחות הסנגור בחקירות חיונית. "חשודים שזהו המפגש הראשון שלהם עם המשטרה, לא מבינים עד הסוף את השאלות שהם נשאלים, ולא יורדים לסוף דעתו של החוקר. לפעמים, ההבדל בין תשובה כזו או אחרת שהנחקר יענה לשאלת החוקר, יכול להיות ההבדל בין זיכוי להרשעה או הפללה".

הסכנות שעליהן הצביעו מומחי המשפט הפלילי הן אלה שעמדו, בין היתר, לנגד עיניה של שרת המשפטים שקד, כאשר ביקשה בשבוע שעבר מ"הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות" כי זו תבחן תיקון מוצע לחוק סדר הדין הפלילי בעניין חקירת חשודים.

מדובר בתיקון המעגן את זכותו של חשוד לדרוש נוכחות עורך דין בעת חקירתו; וכן את תיעוד החקירה באופן חזותי אם לא נכח עורך דין בחקירה. עקרונות הצעת החוק מהוות מעין "יבוא" מארה"ב, שבה חשוד זכאי לנוכחות עורך דין בעת חקירתו, ומתבססים על הצעת חוק שהובילה בעשור האחרון יו"רית מרצ וחברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, לצד חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה.

הצעת החוק קוראת לפתיחת דלתות חדרי החקירות לעורכי דין מהשלב הראשון של החקירה (לרבות שלב התשאול). זו אינה הפעם הראשונה שבה עולה ההצעה על השולחן. כבר לפני 25 שנים, בעקבות סדרת פרשיות שבהן הורשעו נאשמים על-סמך הודאות-שווא, המליצה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג, לראשונה, על עיגון זכותו של חשוד לנוכחות עורך דין בחקירה.

"העובדה שאנחנו היום בשנת 2018, ואין חובת נוכחות של סנגור בחקירה, היא תעודת עניות לחברה הדמוקרטית שבה אנו חיים", אומר עו"ד חדד. עו"ד ששי גז, מבכירי הסנגורים הפליליים במדינה מסכים עימו. לדברי גז, "מדובר בתיקון קריטי לשמירה על זכויות חשודים".

גם הסנגורית הוותיקה, עו"ד תמי אולמן, יו"רית לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, רואה בחקיקה צעד חשוב לשמירה על זכויות החשודים. יחד עם זאת, היא מסרבת לחגוג את צמצום הודאות-השווא בחקירות. "אם המשטרה רוצה להוציא משהו מחשוד, היא תדע לעשות את זה במסדרונות או בזמן עישון סיגריות יחד במעברים".

עמדת הסנגורים לא מפתיעה. מבחינתם, הצעת החוק תיתן להם כלי נוסף להגנה על הלקוח בשלב מוקדם של החקירה, ובמקרים רבים אף תמנע את הרשעתו לאחר שהחקירה לא תוליד הודאות או אמירות מפלילות מצד הלקוח המתייעץ.

אבל יש גם צד שני למתרס, ולא כולם מברכים על הרצון לייבא את השיטה של "הדוד סם". בין המתנגדים נמצא גם השופט המחוזי בדימוס עודד מודריק, כיום פרופסור בפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת אריאל בשומרון ויועץ במשרד AYR.

לדברי מודריק, "אין צורך בחוק הזה. בכלל יש לנו נטייה מאוד גדולה לאמץ את מה שיש לאמריקה, כאשר האמריקאים עצמם כבר מחפשים מזמן דרך להיחלץ מכך. הם מבינים שעודף הליברליות היא פגיעה קשה. ודווקא השרה שמחפשת את השמרנות, שמרנים שמרנים שמרנים, עכשיו היא ליברלית".

"החסרונות עולים על היתרונות"

אמנם השופט בדימוס מודריק סבור כי להצעת החוק שמקדמת שקד יש יתרונות מסוימים, ובהם צמצום הפעלת אמצעים בלתי חוקיים בחקירה, והאפשרות של סנגורים הנוכחים בחקירת לקוחם להגיד לו - "לשאלה זו אל תענה"; ולמעשה, "נוכחות עורך הדין בחקירה, מגדילה את ההגנה על החשוד".

עם זאת וחרף יתרונות אלה, השופט מודריק סבור כי ניתן להסתפק בזכות השתיקה ובזכות ההיוועצות עם עורך דין, הקיימות כבר כחלק ממכלול זכויות החשוד במדינה. זאת, מאחר ש"חסרונות ההצעה עולים על יתרונותיה. בין היתר, לאור ההשפעה המשמעותית שתהיה לנוכחותו של עורך דין בחקירה על ניהול החקירה, עד להפיכתה של החקירה ל'נכה'".

לדבריו, "היתרון האמיתי שיש לחוקר זה שהנחקר נמצא באפלה. גם באפלה עובדתית - הנחקר לא יודע מה המשטרה יודעת; וגם באפלה משפטית - הנחקר לא יודע מה המשמעות של כל מילה שיאמר. לכן, לכאורה הדבר האמיתי שהוא יכול להיאחז בו זה להגיד את האמת, והאמת היא אף פעם לא עבירה, אלא יכולה להיות הודאה בעבירה. אם אתה מכניס את הסנגור לחדר החקירות, אתה משבש את שני היתרונות, והחקירה הופכת להיות חקירה נכה".

עו"ד חדד מתוקמם נגד הטענה כי החקירה תהפוך ל"נכה" בשל נוכחות סנגור. לדבריו, "המחשבה שאנחנו ניקח מישהו ונפעיל עליו לחץ במשך שבועות, עד שהוא יודה בביצוע העבירה, זוהי מחשבה שטוב שתחלוף מהעולם. היא מעודדת לא רק הודאות-שווא אלא גם הפללות-שווא. זו לא הדרך, ולכן נוכחות עורך דין בחקירה לא תהפוך את החקירה ל'נכה' אלא לשלמה יותר, והגיע הזמן להיפטר מהפחד הזה".

האם יש "שביל זהב" בין עמדת מתנגדי החוק לתומכיו? עו"ד אורי קורב, לשעבר התובע במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט וכיום סנגור, סבור שיש. לדברי קורב, "הגיע הזמן שבישראל יצטרפו למדינות הנאורות שמאפשרות היוועצות אמיתית ואפקטיבית עם סנגור בשעת חקירה מחד, אך מנגד יש לקבוע כללים ברורים לגבי נוכחות של סנגור בחקירה. זאת, כדי לא לפגוע באפקטיביות של החקירה וההגעה לחקר האמת".

כמי שליווה את החקירות הדרמטיות ביותר כשהיה בשורות הפרקליטות, וכיום נמצא בצידו השני של המתרס, עו"ד קורב סבור כי יש למצוא את האיזון בין צורכי החקירה להגנת החשוד. לדבריו, יש לאפשר לחקירה "לזרום ולא להיתקע, ולכן יש להסדיר - בין שבאמצעות החוק ובין שבאמצעות תקנות - את המצבים שבהם יוכל עורך הדין להתערב במהלך החקירה. כדוגמה לכלל-אצבע כזה, מציין קורב כי "סנגור לא יכול לענות בשם הלקוח שלו. זה למשל קו שאסור לחצות. מאידך, מותר ללקוח לעצור לרגע ולהיוועץ עם עורך דינו".

האם ההצעה תשפיע גם על זירת עדי המדינה? ריבוי עדי המדינה בעת האחרונה הוביל לסימני שאלה רבים באשר לשיטות שרשויות האכיפה מפעילות בהליך "הגיוס" שלהם. שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, יואל עדן, אשר זיכה ביום חמישי שעבר את יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, אלון חסן, מכל אשמה בפרשת השוחד לכאורה בנמל אשדוד, מתח בין היתר ביקורת חריפה על אופן גיוס עדי המדינה בתיק ועל החשיבות בתיעוד ראוי של הליך הגיוס. הביקורת הזו נותנת רוח גבית נוספת להצעת החוק שמקדמת שקד.

עו"ד ירון קוסטליץ, סנגור מוביל בתחום עבירות צווארון לבן, שהתפטר לאחרונה מייצוגו של יועץ התקשורת ניר חפץ, לאחר שזה חתם על הסכם עד מדינה, סבור כי נוכחות עורך דין תמנע הישנותה של ביקורת דומה לזו של השופט עדן בעתיד. לדברי קוסטליץ, "כל עוד החשוד מדבר כשעורך דין מצוי לידו, זה בוודאי ימנע את התופעות שאנו שומעים עליהן, שלפיהן שיחות שלמות בין חוקר לבין חשוד אינן מקבלות תיעוד, בייחוד ברגעים קריטיים כמו שיחתו של חוקר עם חשוד, או עם עד רגיל או עד מדינה".

הצעת החוק מעלה אל קדמת הבמה, שוב, גם את סיפורו של רומן זדורוב, אשר הורשע פעמיים ברצח הילדה תאיר ראדה; וכן את השאלה כיצד הושגה ההודאה שמסר בחקירתו. הסיפור של זדורוב הפך למעין סמל בעיניהם של אלה הסבורים כי שיטת המשפט לוקה בהרשעות-שווא; ועד היום ישנם מי שסבורים כי הוא הורשע שלא בצדק.

לדברי עו"ד חדד, אם בחקירתו של זדורוב היה נוכח עורך דין, הסיפור הזה לא היה קורה. "לנו כחברה, החשיבות של מקרה זדורוב היא שנבין שאותם אנשים שאנחנו שולחים למאסר עשו זאת באמת, ולא הפלילו אותם או הביאו אותם להודות במשהו שהם לא עשו".

"סיכול בלתי רגיל לניהול החקירות"

בכיר לשעבר באגף החקירות והמודיעין במשטרה אומר היום ל"גלובס" כי זאת "שאלה גדולה האם בכלל נכון להיכנס לתהליך הזה". לשיטתו, ניתן להסתפק ב"הכנסת אמצעים טכנולוגיים" לחדרי החקירה, אשר יבטיחו את ההתנהלות הנאותה, התקינה וההוגנת של החוקר.

הבכיר לשעבר אף מבקר את "הרזון" של הצעת החוק, אשר לעמדתו נעדרת קריטריונים ברורים בקשר עם נוכחות עורך הדין בחקירה ובין היתר לא מתייחסת לסטטוס הנחקר (עד/עצור/חשוד), מספר החקירה (ראשונה/חקירת המשך), לוחות הזמנים להגעת עורך הדין לחקירה והמשמעות התקציבית האדירה של הצעת החוק.

בנוסף מציין הבכיר לשעבר כי קביעה נורמטיבית שבכל חקירה של נחקר יהיה נוכח עורך דינו, "אינה מידתית ועלולה בסופו של דבר לגרום לסיכול בלתי רגיל לניהול החקירות עצמן".

עוד מציין אותו בכיר כי "אם המחוקק רוצה לעשות שינוי משמעותי בנושא הזה, הוא לא יכול להסתפק בהעלאת רעיונות טובים ככל שיהיו ללא גיבוי תקציבי למשטרת ישראל, שהוא בנוסף לתקציב הקבוע שלה".

עוד מעלה הבכיר לשעבר פן נוסף אשר נעלם מהשיח בקרב הסנגורים, והוא "זכויות הקורבנות". הכותרת של השיח בקרב מומחי הפלילים הוא מיסוד זכויות החשודים והעצמתם באמצעות נוכחות עורך דין בחקירה, אך לדבריו, לא פחות חשובות מזכויות החשודים, הן זכויות הקורבנות. "העצמת זכויות החשודים יתר על המידה תבוא בהכרח על חשבון זכויות הקורבנות", הוא אומר.

הפתרון, לעמדתו, הוא לייצר איזון יותר טוב בין זכויות החשודים לזכויות הקורבנות - "איזון שכיום נעדר מהצעת החוק", לדבריו.

שעת ייעוץ של בכירי הסנגורים שווה הרבה כסף

התמיכה של הסנגורים בהצעת החוק המאפשרת נוכחותם בחקירות נובעת בעיקרה מהרצון למנוע מהלקוח לעשות טעויות גורליות בחקירתו, אשר יכריעו את התיק נגדו כבר בשלב הראשוני של החקירה.

אבל האם יש לחקיקה צד נוסף שבגינו היא זוכה לתמיכה? צד כלכלי? האם שכר-הטרחה שיקבלו הסנגורים יעלה?

שעת ייעוץ של עורכי הדין הבכירים בתחום הפלילי שווה הרבה מאוד כסף, בין מאות לאלפי דולרים, תלוי בשיטת התמחור של כל עורך דין.

כידוע, חלק מהחקירות של החשודים בפרשיות השחיתות הגדולות נמשכות שעות ארוכות ולעתים גם ימים ארוכים, ולכן נראה כי נוכחותם בחקירה של עורכי הדין עלולה לעלות לחשודים הרבה מאוד כסף. אז עורכי הדין יתעשרו עוד?

התשובה לכך טמונה בשיטת התמחור של כל אחד מהם - השיטה הגלובלית או תשלום על-פי שעות.

במקרה של עו"ד קוסטליץ, שגובה על-פי השיטה הגלובלית, לא יחול שינוי משמעותי. "שכר-טרחה ניתן באופן גלובלי עבור הטיפול בהליכי החקירה או המעצר. אני לא רואה איך זה ישנה משמעותית את שכר-הטרחה שסנגורים לוקחים", הוא אומר.

לעומתו, עו"ד ז'ק חן - סנגוריהם של בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ בתיק 4000 ושל אבריאל בר-יוסף (לשעבר המשנה למל"ל) בפרשת הצוללות (תיק 3000) - מציין כי "הצעת החוק טומנת בחובה עלויות, אך הן הכרחיות לצורך עמידה על זכויות אדם בכלל וזכויות חשודים בחקירה בפרט".

ובינתיים באמריקה: סנגורים מצוחצחים בחדרי החקירות

כיום המשפט הישראלי קובע כי עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו, וכי מרגע שביקש לעשות זאת, האחראי על החקירה נדרש לאפשר את קיום הפגישה ללא דיחוי (למעט מספר חריגים). 

ומה קורה באמריקה? אפשר למצוא את התשובה בכל סרט פשע אמריקאי בסצנות שבהן נחקרים החשודים כשלצידם יושב סנגור מצוחצח. בארצות-הברית ההלכה הפסוקה הכירה בזכותו של חשוד לנוכחות עורך דין בחקירתו. שם נקבע כי הזכות להימנע מהפללה עצמית, מחייבת את רשויות החקירה לנקוט אמצעים שונים למימושה, והם בין היתר: יידוע הנחקר על זכותו לשתוק, אזהרתו שכל דבר שיגיד עלול לשמש כנגדו במשפט וזכותו לנוכחות עורך דין.