"מיזם אוטותל - בזבוז כסף שרק יוצר עומס בכבישים"

ההיגיון העקום מאחורי פרויקט אוטותל עולה לתושבים מיליוני שקלים

גיל לייזר - מיזם המכונית השיתופית אוטותל / צילום: ענבל מרמרי
גיל לייזר - מיזם המכונית השיתופית אוטותל / צילום: ענבל מרמרי

לא ברור מה הרציונל שעמד לנגד עינם של קברניטי עיריית תל אביב כשקיבלו את ההחלטה להשקיע 100 מיליון שקל במיזם המכוניות השיתופיות אוטותל. התחושה שלי שהעירייה, כמו גם חלק מהתושבים, נפלו בפח של ססמאות שנשמעות טוב על הנייר, אבל אין להן שום אחיזה במציאות (למשל, המאמר "רכב שיתופי - מפחית עומסים ומסייע לבאי העיר", גלובס 23.4). וכך, בלי בדיקות מקצועיות והכנה ראויה, העירייה אישרה מיזם מגלומני שמיטיב עם אלפי תושבי בודדים ומזיק לשאר.

למה? כי כשמסתכלים על זה לעומק נראה הזוי לאשר בתל אביב הפקוקה והצפופה פרויקט תחבורתי כל כך משמעותי, ולהשקיע מיליונים במיזם של מכוניות שיתופיות המונעות בדלק ומיועדות לנסיעות קצרות במרכז העיר, ועוד במימון עירוני. המודלים של מכוניות שיתופיות שמצליחים בעולם הם קודם כל פרטיים, וגם אז הם פועלים במקומות שבהם התושבים צריכים נסיעות ארוכות ומתוכננות מראש, וכשהתחבורה הציבורית מחוץ לעיר היא פחות זמינה.

נקודת ההנחה של העירייה הייתה שזה יגרום לאנשים לוותר על רכבם הפרטי, אבל המציאות היא אחרת. בפועל, רוב מוחלט מהמשתמשים באוטותל עושים שימוש בו מועט ורק במקרי הצורך. 72% מהמשתמשים באוטותל עושים בו שימוש מזדמן ולא משמעותי. הם לא רואים בו תחליף לרכב פרטי. אלו או נהגים שלא היה להם ולא יהיה להם רכב פרטי, או כאלה שיש להם רכב פרטי, אבל לא מעלים על דעתם להזיז אותו בתוך תל אביב ועכשיו משתמשים באוטותל בנוסף לרכבם הפרטי. הבעיה הכי גדולה של אוטותל, זה שהוא פשוט מנוגד לכל היגיון ציבורי ותחבורתי: הוא מוסיף רכבים לכביש, מגביר את הפקקים, מגביר את זיהום האוויר ומפחית את השימוש בתחבורה ציבורית ובמוניות. יתר על כן, זהו אחד מהפרויקטים התחבורתיים היקרים ביותר של העירייה.

מדובר באבסורד. הסיבה העיקרית שבגינה תושבי תל אביב מחזיקים ברכב היא עבור נסיעות מחוץ לעיר, ולכן אוטותל (שמיועד אך ורק לנסיעות בתוך העיר) לא יכול להיות חלופה אמיתית לרכב פרטי.

בנוסף, התקציב המוצהר שעיריית תל אביב הקצתה לאוטותל הוא 100 מיליון שקל בעשר שנים. בפועל, עד כה, בשנה וקצת מאז תחילת המיזם, השקיעה עיריית תל אביב 52 מיליוני שקל במיזם.

וכך ב-2018, כשהשיח בערים מודרניות הוא על הוצאת מכוניות ממרכזי הערים, על תחבורה חלופית, על יצירת פתרונות חניה חלופיים והקטנת זיהום האוויר, בחרו בתל אביב דווקא ללכת נגד המגמה ובמקום לרווח את מרכז העיר הפקוקה והצפופה על ידי הרחבת שירותי התחבורה הציבורית והעמדת שאטלים עירוניים - הוסיפו עוד רכבים.

נכון לפברואר 2018, שנה מאז השקת הפיילוט בתשלום וחצי שנה מאז השקת המיזם לציבור הרחב, יש למיזם 5,000 משתמשים רשומים. מתוכם 37% לא עשו אפילו נסיעה אחת. רק אלף משתמשים עשו יותר מ-8 נסיעות בחודש, כלומר, 2 נסיעות בשבוע (נסיעה אחת הלוך חזור) וכל רכב עושה 3.4 נסיעות ביום במשך מצטבר של כשעה ביום. 780 מקומות חניה נלקחו מתושבים לטובת המיזם הזה (מתוכן 520 צבועות) ומקסימום הנהנים מהמיזם לפי תחזיות היזמים לא יוכל להגיע אפילו ל 10,000 בסך הכל.

העירייה צריכה לקחת אחריות ולסגור את המיזם בהקדם. למה לשפוט עכשיו? כי כבר עכשיו הכל ברור וידוע, ואין שום סיבה לחכות אם הסוף ידוע מראש. כל יום שעובר עוד כסף נשפך, ועיריית תל אביב שהקציבה 16 מיליון שקל למיזם ב-2018 יכולה היום לסיים אותו, לשלם קנס של מיליון שקל על פי החוזה, ולחסוך עוד 12 מיליון רק השנה ועוד עשרות מיליונים בשנים הקרובות.

■ הכותבת היא חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו