"ישראל תפסיד 3 מיליארד שקל אם אפרודיטה תפותח בלעדיה"

כך עולה ממחקר שהוכן עבור שותפויות הגז והנפט של חזקת ישי, החלק הישראלי במאגר הגז אפרודיטה • אתמול נחשף ב"גלובס" כי ישראל וקפריסין יפנו לבוררות בינלאומית כדי להכריע את המחלוקת סביב המאגר • רוני הלמן, יו"ר הזדמנות ישראלית, אחת השותפות בחזק ישי: "מדובר במהלך-סרק"

הפסד ההכנסות ממסים ותמלוגים לישראל עלול היה להגיע ללמעלה מ-3 מיליארד שקל במקרה שקפריסין הייתה מתחילה במהלכי הפיתוח ויצוא הגז ממאגר אפרודיטה, ללא ההסכם חתום שמסדיר את אופן חלוקת הגז בין המדינות. כך, עולה מעבודה כלכלית שהכין ד"ר יהושע הופר עבור שותפויות הגז והנפט של חזקת "ישי" - החלק הישראלי של מאגר הגז אפרודיטה, הנמצא על גבול המים הכלכליים בין ישראל לקפריסין.

על אף ששר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ הבהיר אמש (ג') בראיון ל"גלובס" כי המדינה לא מתכוונת לוותר על חלקה במאגר אפרודיטה שנמצא על הגבול בין ישראל לקפריסין. אך בהזדמנות ישראלית, אחת השותפות בחזקת ישי, ממשיכים להיות מודאגים. זאת, בעיקר על רקע הדיווחים בכלי התקשורת הבינלאומיים כי קפריסין נמצאת בשלבים אחרונים לפני חתימת הסכמים ליצוא גז טבעי מאפרודיטה. מאחר שהגז שבחזקת "ישי", בצד הישראלי, מהווה חלק ממאגר גיאולוגי אחד - הפקתו תלויה בהסכמות בין שתי המדינות.

"מאז שנחתם הסכם השיתוף בין ישראל לקפריסין לפני שבע שנים, מדינת ישראל נמנעה מלאכוף אותו. על פי העיתונות, גם היום המדינה לא מתכוונת לנקוט שום פעולה אלא שוב לדחות את הכל בכמה חודשים", כך הגיב יו"ר הזדמנות ישראלית, רוני הלמן, לדברי שטייניץ. "את אותם דברים אמר גם השר קודם. לא השתנה כלום. מדובר במהלך סרק", מוסיף.

עוד ב-2010 חתמה ישראל עם קפריסין על הסכם הקובע את קו התיחום של אזורי המים הכלכליים הבלעדיים של שתי המדינות. ההסכם שנועד להסדיר פיתוח מאגרי גז שגולשים לשטחיהן של שתי המדינות היה אמור להיחתם חודשים ספורים לאחר מכן - דבר שלא קרה.

אתמול נחשף ב"גלובס" כי לאחר שבע שנים של מו"מ בין ישראל לקפריסין , בחודשים הקרובים יפנו שתי המדינות לבוררות בינלאומית כדי להכריע במחלוקת באשר לחלוקת הגז הטבעי במאגר. הנושא יידון גם במפגש הטרילטרלי בין ישראל, קפריסין ויוון שיתקיים בקפריסין בשבוע הבא.

"גם בעבר היו הבטחות כאלה ואחרות - אני לא קונה את זה. גם בעבר נסעו לקפריסין והיו דיבורים. הגיע הזמן לעשות ולא רק לדבר ולדחות. אני לא רואה סיבה לדחייה נוספת ואני שואל למה?", תוהה הלמן.

מעבודה כלכלית שהכין ד"ר יהושע הופר עבור השותפות "ישי" עולה כי הפקת הגז שבחזקת "ישי" צפויה להניב למדינת ישראל תזרימי מזומנים של 840 מליון דולר, בערכים ראליים לא מהוונים, שהם כ-60% מסך הרווחים הצפויים מחזקת "ישי" (Government Take). על פי העבודה, יתרת התזרימים (40%) תהווה תמורה ליזמים ולמשקיעים, חלקם מקרב הציבור הרחב, עבור השקעותיהם והסיכון שנטלו על עצמם.

ד"ר הופר מציין בעבודתו כי "מאחר שהמדינה אינה משתתפת בהשקעות ההקמה, אך נהנית מפירותיהן, ומאחר שמשקלן היחסי של השקעות אלה עולה ככל שעולה שיעור ההיוון (שכן ההשקעות מבוצעות בתחילת התקופה) הרי שחלקה של המדינה בשווי הנוכחי עולה ככל שעולה שיעור ההיוון".

אמידת ההכנסות הצפויות שנעשתה בעבודה הנה תחת ההנחות ששימשו את וועדת ששנסקי למעט ההנחה הנוגעת למחיר הגז, שנאמד ב 6 דולר ליחידה, לעומת 4.5 דולר ליחידה בהדמיה של דו"ח ששנסקי - זאת בהתאם לשינויים שחלו בשווקי הגז מאז שוועדת ששנסקי פרסמה את המלצותיה.