ועדת השרים לחקיקה בראשות השרה איילת שקד הצביעה היום (א') בעד פסקת ההתגברות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מדובר במהלך שעשוי לשנות מקצה לקצה את מערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות במדינת ישראל.
למרות בקשה מפורשת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעכב את ההצבעה למשך שבוע כדי להביא לכך שסיעת כולנו תצורף להסכמות בנוגע לאופן שבו תקודם החקיקה הזו, החליטה שקד - בגיבוי של שר החינוך נפתלי בנט - להציב את החוק בפני השרים, וכך אישרה ועדת השרים את החוק.
אף אחד מן השרים, כולל השר יואב גלנט מכולנו, לא התנגד לחקיקה.
גם שרי הליכוד, יריב לוין, זאב אלקין, אופיר אקוניס, גילה גמליאל ואיוב קרא, חלקם תמכו פומבית בעמדת ראש הממשלה שיש להמתין שבוע נוסף, תמכו בחקיקה שהובלה על-ידי הבית היהודי בעת ההצבעה בוועדה.
השר משה כחלון, גם הוא חבר בוועדת השרים לחקיקה, שהה באותה העת בדרום בסיור חקלאי בשדות שנפגעו מעפיפוני האש, ולאחר מכן בהזנקת אירוע האופניים ג'ירו דאיטליה בבאר-שבע. הוא לא השתתף בהצבעה, אך בשבועות האחרונים מביע התנגדות פומבית לחקיקה גורפת של פסקת ההתגברות.
פחות משעה אחרי ההצבעה בוועדת השרים לחקיקה, שלח השר כחלון את ההודעה הדרמטית שהוא מתנגד למהלך: "סיעת כולנו תתנגד לחוק פסקת ההתגברות במליאת הכנסת. העברת החוק בוועדת שרים לחקיקה היא הפרה של ההסכם הקואליציוני ופגיעה בשלטון החוק. סיעת כולנו תמשיך להיאבק נגד חקיקת פסקת ההתגברות, ולא ניתן לגורמים קיצוניים להוביל את סדר יומה של מדינת ישראל. אמרנו בשבועות האחרונים שאנו מוכנים לייצר דיון רחב על הסדרת היחסים בין בית המשפט לכנסת, זהו מהלך שיש לעשות בהסדרה לאחר שנים שהנושא לא טופל ולא בקיצוניות כפי שהתרחשה היום ובצד צדדיות כפי שפעלו היום".
מה יצביע השר יואב גלנט?
לסיעת כולנו 10 קולות בכנסת, ולדברי הנהלת הסיעה, גם השר יואב גלנט יקבל הנחיה להצטרף לעמדת הסיעה ולהצביע נגד החקיקה במליאת הכנסת. וזאת על אף שגלנט הביע את עמדתו האישית בוועדת השרים לחקיקה ותמך בחקיקה. כעת כחלון עשוי לשכנע אותו לתמוך בעמדת הסיעה, על אף שבמערכת הפוליטית הניחו בחודשים האחרונים שגלנט מחפש להשתלב בליכוד בכנסת הבאה.
מאחר שגם סיעת כולנו מתנגדת, ויחד עמה ניצב גם חבר הכנסת בני בגין, הרי שלקואליציה אין כרגע מספיק קולות כדי להעביר את החקיקה הזו ביום רביעי הקרוב. לכן הסיכויים שהחוק יונח במליאה בקריאה טרומית נראים נמוכים.
החלטת כולנו מציבה את כחלון בפעם הראשונה מזה 3 שנים, מאז הושבעה הממשלה, בעימות ישיר עם אחת מן השותפות הקואליציוניות: הבית היהודי. בליכוד ניסו אמנם להגיע להסכמות, אך מרבית חברי הליכוד בכנסת (יוצא דופן הוא ח"כ בני בגין) מסכימים אידיאולוגית עם הבית היהודי בנוגע לחקיקת פסקת ההתגברות.
חברי הכנסת של כולנו עמם שוחחנו אמרו שמדובר בחוק חשוב מדי בשביל להעבירו כך בהצבעה ללא הסכמה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון אמרה ל"גלובס": "אני אצביע נגד. חוק כזה חשוב ומהותי מעבירים בהסכמה רחבה וזה מה שסוכם שיעשה".
חברת הכנסת טלי פלוסקוב אמרה ל"גלובס": "בכולנו לא יינתן חופש הצבעה. כולנו מאוחדים בנושא הזה. לא הגענו להבנות עם הקואליציה".
חברת הכנסת רחל עזריה כתבה בטוויטר כי "פסקת ההתגברות שודדת מהאזרח את האפשרות לקבל עזרה כשנפגעות הזכויות הבסיסיות שלו. לא פעם עמדתי במצב הזה, ובג"ץ נתן מענה כשאף אחד אחר לא היה שם. אני לא תמיד מסכימה עם בג"ץ, אבל החוק הזה פוגע בזכויות יסוד של כל איש ואישה בישראל. לא אצביע בעדו".
ההתעקשות של בנט ושקד היא בעייתית
את המהלכים שקדמו להצבעה בוועדת השרים לחקיקה הבוקר ניתן היה לכנות "פיסקת הצביעות" או "משחקי הצביעות". כל הצדדים מילאו את תפקידם מטעמים פוליטיים מידיים ולא מתוך מחשבה על זכויות האדם בישראל או מתוך אכפתיות לתושבי דרום תל-אביב ששכונתם נפלה קורבן למפגע של הצפת האיזור בעשרות אלפי תושבים ומהגרי עבודה, מבלי לשפץ ולטפל בבעיות השכונה.
ההצעות לתיקון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נמצאו בפני יו"ר ועדת השרים לחקיקה, השרה איילת שקד, מזה זמן רב. מדובר בהצעות חוק פרטיות של ח"כ ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט) וח"כ סמוטריץ' והן היו מוכנות לשליפה בכל עת. השר יריב לוין, בעל זכות הווטו בוועדה, הודיע בשעות הבוקר שלא ישתמש בזכות הווטו, אם כי תמך בעמדת נתניהו שיש לעכב את החקיקה. בסופו של דבר, הוא תמך בחוק במהלך הישיבה היום בבוקר. "קיום ההצבעה היום פגע קשות בתהליך ההידברות עם כולנו", הוא אמר ל"גלובס" מתוך הבנה מראש שאי אפשר יהיה להעביר את החוק באופן כוחני שכזה.
בבית היהודי משכו את הדברים לכיוון שלהם. מטרתם לא הייתה לדאוג לתושבי דרום תל-אביב או לדון לעומק במעמדן של החלטות שיפוטיות ביחס לריבונות הכנסת, אלא להוכיח באותות ובמופתים שנתניהו הוא זה שלא מאפשר לקדם את החקיקה הדורסנית אשר תשנה את האיזון העדין בין ביקורת שיפוטית לחקיקה.
בבית היהודי מרגישים בשנים האחרונות שהם יכולים למשוך את נתניהו ואת הליכוד לכיוונים הנוחים להם, וכך - המטרה למעשה היא לייצר הרתעה נגדו. לאלץ את ראש הממשלה להצביע לפי האג'נדה של הבית היהודי, ואם הוא לא יתרצה, כפי שקרה במספר רב של פעמים בשנים האחרונות, בנט ושקד יוכיחו לציבור בימין מי הוא האיש שבלם את השינוי. הם רוצים לקרוע את המסיכה מעל לפניו.
ההתעקשות של בנט ושקד היא בעייתית. מדוע? כי בהסכמים הקואליציונים מצויים סעיפים המקנים לחברי סיעת כולנו חופש הצבעה, ואם וכאשר הצעת החוק הזו תגיע לכדי הצבעות במליאת הכנסת, מדובר בחוקי יסוד המצריכים רוב של 61 חברי כנסת.
באופוזיציה הודיעו היום שאין להם כוונה להישבר. הם מגייסים נוכחות מלאה לקראת הצבעה אפשרית ביום רביעי. "לא נקזז את ראש הממשלה בזמן שהותו ברוסיה או כל חבר כנסת/שר מהקואליציה. מדובר בחוק לא לגיטימי, המנוגד לאינטרס הציבורי ופוגע בדמוקרטיה, ואין בכוונתינו לסייע לקואליציה להעביר אותו", הודיע יו"ר סיעת המחנה הציוני יואל חסון.
תרחישים אפשריים
1. הצבעה בקריאה טרומית כבר ביום רביעי הקרוב, כאשר נתניהו ושר הגנת הסביבה אלקין נעדרים מההצבעה לרגל פגישות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במוסקבה. בתרחיש הזה, ח"כ סמוטריץ' החתום על הנוסח של החוק, יציגו ביום רביעי הקרוב בבוקר, והקואליציה, בראשות ח"כ דוד אמסלם, תצטרך לעבוד קשה עד ליום רביעי, בעיקר לנסות לשכנע את חברי כולנו לשנות את דעתם. תרחיש זה נראה כרגע בלתי סביר. יצוין: הכלל הנהוג בידי הקואליציה, מאז שהשר יריב לוין היה יו"ר הקואליציה בכנסת ה-18, הוא שכדי להעביר שינוי לחוק יסוד, יש לגייס 61 קולות בכל אחד משלבי ההצבעה. החוק אמנם אינו מחייב זאת, אך לוין תמיד הקפיד על הסף של 61 כדי למנוע ביקורת שיפוטית ו/או ציבורית. יחד עם זאת, לא ברור האם לשיטתו על הקואליציה לגייס את הרוב של 61 גם בהצבעה טרומית. האם הקואליציה תגייס רוב של פחות מ-61 ולבנות על כך שחברי אופוזיציה יהיו לא זמינים? נראה לא סביר.
2. אופציה נוספת לשרי הממשלה היא להגיש ערר על ההצבעה שנערכה היום. כחלון בחר שלא להיות זה המגיש את הערר, אך הסמכות לעשות כן מסורה עדיין בידי נתניהו, אם ירצה. הגשת ערר עשויה לעכב את קידום החוק למשך שבועות. יצוין כי נתניהו באמצעות השר לוין יכול היה גם להטיל וטו על החקיקה, אך החשש מביקורת מצד הבית היהודי, מנעה ממנו מלעשות כן.
3. אופציה שלישית היא הגעה להסכמות בין הבית היהודי לבין סיעת כולנו בנוגע לנוסח החוק ושינוי ההצעה הטרומית. ההצעה העומדת על הפרק לקראת יום רביעי, היא זו של ח"כ סמוטריץ' ולפיה 61 ח"כים יכולים לעקוף (להתגבר) על פסיקת בג"ץ. חלק מן השיח בין נתניהו, לכחלון לנשיאת העליון חיות ולנשיא הקודם ברק, היה הצעה ובה מספר הח"כים הדרושים כדי להתגבר יעמוד על 70 או 65. יצוין שבהצעה עליה הצביעו היום השרים בוועדת השרים לחקיקה, המספר 61 לא היה כלול בטקסט, אך תמיכת השרים ניתנה לשינוי בנוסח כך שאם יצביעו על החוק ביום רביעי הקרוב יהיה זה על מספר של 61.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
