דודי ויסמן | בלעדי

עובדי מגה: לחקור את אחריות הבכירים בנוגע לקריסה

שנתיים וחצי אחרי שרשת הקמעונאות נקלעה להקפאת הליכים, טוענים העובדים כי "אין מדובר אך ורק בסכסוך כספי, אלא גם בסכסוך בעל משמעויות עקרוניות בקשר לזכויות עובדים ולסיכונים שמותר לבעלי שליטה לקחת בניהול עסק על גבם של עובדיהם"

דודי ויסמן ושרגא בירן / צילום: קובי קנטור
דודי ויסמן ושרגא בירן / צילום: קובי קנטור

עובדי רשת הקמעונאות הקורסת מגה מציפים את שאלת האחריות של בעלי השליטה כלפי החברה ועובדיה: שנתיים וחצי אחרי שרשת מגה קרסה בקול תרועה רמה ונכנסה להקפאת הליכים, ורגע לפני חקירתם הצפויה של מי שהיו בעלי השליטה בה, דודי ויסמן ושרגא בירן, מבקשים עובדי הרשת להצטרף לחקירה המתנהלת על-ידי הנאמנים - כך נודע ל"גלובס".

בבקשה שהוגשה היום (ג') לבית המשפט המחוזי מרכז על-ידי עו"ד אלון הורנשטיין ועו"ד גלילה הורנשטיין, מבקש ועד עובדי מגה, בראשות אייל אלי, למסור לידי הנאמנים - עו"ד אודי גינדס, עו"ד אמיר ברטוב ורו"ח גבי טרבלסי - שאלות שרלוונטיות לחקירה שאותה הם מנהלים אשר בוחנת את האחריות של בעלי השליטה לקריסת החברה. זאת, על-מנת שהנאמנים יציגו אותן לבעלי השליטה בחקירתם, כאשר תתקיים.

העובדים אינם מפרטים במסגרת הבקשה באופן מפורש מה הן השאלות שאותן הם מבקשים להפנות אל בעלי השליטה לשעבר, אולם מטענותיהם עולה ביקורת חריפה בנוגע לאופן שבו הופר ההסכם הקיבוצי שנחתם עמם.

"בעלי השליטה יצרו מצג לפיו הם ימשיכו לתמוך במימון החברה ככל שיידרש", טוענים העובדים, אשר לדבריהם הם הסתמכו על מצג זה ועל בסיסו הסכימו לוויתורים מרחיקי לכת מבחינתם. כך, סוכם לטענתם כי בין השאר ייסגרו 32 סניפים של החברה, יפוטרו למעלה מ-1,800 עובדים, יבוצעו הפחתות שכר לצמיתות בסך של כ-36 מיליון שקל לשנה, והעובדים יוותרו על דרישות שכר ל-5 שנים.

עוד טוענים העובדים כי "אין מדובר אך ורק בסכסוך כספי, אלא גם בסכסוך בעל משמעויות עקרוניות בקשר לזכויות עובדים ולסיכונים שמותר לבעלי שליטה לקחת בניהול עסק על גבם של עובדיהם". לכן, לדבריהם, "יש למצות את החקירה גם מהפן הזה".

העובדים מציינים כי נכון ליום הגשת בקשה זו מנהלים הנאמנים חקירות, ובכללם גם חקירות של בעלי השליטה בנוגע כאמור לנסיבות הקריסה של החברה. היות והנאמנים לא היו צד להליכים שהתנהלו טרום הצעת הסדר הנושים הראשונה, מבקשים העובדים להגיש לנאמנים "מספר שאלות הקשורות ליחסים ולהליכים שהתנהלו בין בעלי השליטה לבין נציגי העובדים", וזאת על-מנת שתהיה בידי הנאמנים "התמונה המלאה". השאלות, כך מבקשים העובדים, יוצגו על-ידי הנאמנים במסגרת החקירה ויהוו חלק מהתשתית העובדתית שבידם. 

עובדי מגה
 עובדי מגה

מילאו את חלקם בהסכם הקיבוצי

בתחילת מארס 2016 אישר בית המשפט לנאמנים לבצע בדיקות וחקירות בקשר לנסיבות קריסתה של רשת מגה. מדובר באירוע חדלות פירעון מהגדולים שהיו בישראל, אשר השפיע על אלפי עובדים שהרשת הייתה מקור פרנסתם.

העובדים מציינים כי לקראת סוף שנת 2014 פנתה הנהלת החברה לנציגות העובדים בבקשה לניהול משא-ומתן לצורך "הפחתת שכרם ופגיעה בתנאי העסקתם". לדבריהם, בשלב ראשון התנהל המשא-ומתן בין נציגות העובדים לבין מנכ"ל החברה דאז, רביב ברוקמאייר, בשלב שבו בקשת החברה הייתה לבצע הפחתות שכר זמניות ללא צורך בפיטורי עובדים.

עוד מפרטים העובדים כי בתחילת 2015 ולאור דרישות החברה במסגרת המשא-ומתן, ביקשה נציגות מטעמם להיפגש עם בעלי השליטה, דודי ויסמן ושרגא בירן. זאת, לטענתם, כדי לקבל הבהרות לגבי התחייבויותיהם לתמיכה הונית בחברה. ואכן, לדבריהם, במהלך תחילת 2015 נערכו מספר פגישות בין נציג מטעם העובדים לבין ויסמן ובירן באופן אישי. הם מוסיפים כי בעקבות סכסוך שפרץ בין בעלי השליטה, הפגישות התקיימו עם כל אחד מהם בנפרד. וכך, במהלך הפגישות הללו הציגו כל אחד מבעלי השליטה בפני נציגי העובדים את מצבה של החברה, עתידה, עמדתו לעניין העובדים, זכויותיהם, עתידם בחברה ועמדתו בעניין דרישותיהם. בהמשך לכך, וכתוצאה מפגישות אלה, נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין החברה, הרבוע הכחול והעובדים.

ואולם, בחלוף 8 ימים ממועד חתימת ההסכם הקיבוצי, הוגשה על-ידי החברה ובהסכמת הרבוע הכחול, בקשה לאישור הסדר נושים לחברה אשר אושר כעבור כשבועיים. אך זה לא הספיק, וכעבור חודשים בודדים, בינואר 2016, הגישה מגה בקשה למתן צו הקפאת הליכים, לאחר שנקלעה שוב לחדלות פירעון, ובעליה סירבו לתמוך בהמשך פעילותה.

ואולם, בעוד שהעובדים לטענתם מילאו את חלקם בהסכם הקיבוצי, "מתעוררת שאלה שיש לחקור, האם בעלי השליטה מילאו אף הם את התחייבויותיהם?". בהקשר זה מביאים נציגי העובדים התייחסות של השופט שילה בדיון הקפאת ההליכים הראשון, שבו נטען כי "תפקידם של רו"ח טרבלסי ועו"ד גינדס, בראש ובראשונה, יהיה בשלב זה... לברר את עניין השלמת ביצוע ההסדר הקודם וקיימו כפי שיקויים, והכוונה בעיקר, בשלב זה, להתחייבות חברת-האם להעביר לחברה סכום נוסף של 60 מיליון שקל שלא הועבר. ככל שיגיעו למסקנה כי יש מקום לגבות סכום זה, יפעלו לגבייתו על-פי הוראות שיקבלו".