סקודה אוקטביה RS למנהלים שרוצים להישאר "מתחת לרדאר"

העיצוב הנאיבי והשימושיות של תא הנוסעים בגרסה הבכירה של האוקטביה מסווים היטב מכוניות ספורטיבית מהנה וראויה

עבור מי שמסקר את תעשיית הרכב מנקודת מבט ישראלית, עידן ה"אוטו-טק" הוא ללא ספק תקופה מוזרה ומעניינת. קחו, למשל, את סקודה. לפני אי-אלו שנים, כאשר עיתונאים מישראל היו מוזמנים לאירוע רשמי של החברה בחו"ל, סידורי הישיבה היו מציבים אותם בחברת קולגות ממדינות אקזוטיות כמו אלבניה ובחריין. בני השיח, שהוצמדו להם, היו לרוב אנשי מכירות זוטרים או מעצבי מאפרות מדופלמים.

השבוע, בכנס "אקו-מושן" של קהיליית האוטו-טק הישראלית, ניצב על במה מהבילה בנמל תל אביב אחד מבכירי הנהלת סקודה העולמית וסיפר לנוכחים על נפלאות היזמות של ישראל ועל כוונה לשבץ בהקדם טכנולוגיות ישראליות ברכבי קבוצת פולקסווגן. היינו כחולמים.

אז עד שיתחילו לנוע על כבישי ישראל סקודות עם טכנולוגיות "כחול לבן" פורצות דרך אנחנו בעניין האוקטביה RS החדשה, הגרסה האחרונה של המשפחתית הספורטיבית מבית החברה הצ'כית. המושג "משפחתית ספורטיבית" עשוי להישמע כסתירה בהגדרה, במיוחד במקרה של האוקטביה, שבישראל חביבה במיוחד על נהגי מוניות ועל נהגי ליסינג שוחרי בגאז' ענק.

מעצבי סקודה גם לא טרחו יותר מדי כדי לשנות את הדימוי, ולמרות שה-RS מצוידת בחישוקים 19 אינץ' בעלי עיצוב ייחודי, ניצבת מעט נמוך יותר על הכביש ומציגה מפלטים גדולים וכמה עזרים אווירודינמיים מוחרשים, היא עדיין נראית כמו משפחתית ציים יעילה ונטולת יומרות. כזו, ששוטרי משטרת התנועה לא יקדישו לה מבט נוסף.

תא הנוסעים ייראה מוכר לעשרות אלפי בעלי האוקטביות בישראל. יש אמנם מושבי ספורט עמוקים, ריפוד מהודר, חגורות בטיחות צבעוניות, מערכת מולטימדיה ועוד אי-אלו פריטים ממותגים. אבל פרט לכך האווירה זועקת "שימושיות". מרחב הרגליים מאחור ענק כמו באוקטביה 1 ליטר, מרחב הכתפיים מספיק לשלושה מבוגרים. לוח המחוונים מציג גרפיקה נאיבית, הנדסת האנוש פשוטה, ומי שיחפש ימצא לא מעט משטחים מפלסטיק נוקשה. כמקובל אצל סקודה, תא המטען - שממוקם מתחת לדלת מתרוממת - הוא עצום ממדים (590 ליטר), ויכול לשנע מטענים מסחריים.

מנוע ה-2 ליטר החדש מספק 245 כ"ס רציניים ומומנט של 37 קג"מ, שזמין בסל"ד נמוך מאוד. זהו מנוע חלק, חזק וידידותי וכאשר הוא רתום לתיבת DSG נמרצת ולמשקל עצמי צנוע של כ-1.34 טון בלבד, מקבלים תחושת כוח מענגת. חסידי שריפת הצמיגים לא יתרגשו אולי מתאוצה מאפס ל-100 ב-6.6 שניות, אבל בפועל ה-RS צוברת מהירות בקצב רציני בכל שיפוע. מצב התכנות הרגיל של מערכת ניהול המנוע קצת צמחוני מדי לטעמנו, אבל מצב ה-RS משחרר את הסוסים מהרסן וגם מעלה באוקטבה או שתיים את הצליל התרבותי של המנוע.

מתחת לכסות הצמחונית צוידה שלדת האוקטביה בכל מה שנדרש כדי לרסן את המנוע השרירי ולרתום אותו לטובת הנעה והנאה. דיפנרציאל מוגבל החלקה מונע לחימת הגה בהאצה ומשפר מאד את העברת הכוח לגלגלים ביציאה מפניות הדוקות. המתלה האחורי מתוחכם יותר מזה של האוקטביה הרגילה, מרכז הכובד נמוך יותר ואת החבילה משלימים צמיגים בחתך 35' והיגוי כבד ומהיר יותר.

התוצאה היא מכונית ראויה ללוגו RS, כזו שחובבי הגה יכולים להפיק ממנה הרבה נחת על כבישים ראויים ומפותלים בשבת בבוקר ואפילו לא לבייש את עצמם על אחד ממסלולי הנהיגה המתקדמת שצצו לאחרונה בדרום. כצפוי נוחות הנסיעה נוקשה יותר מזו של האוקטביה הרגילה, אבל היא מנטרלת מהמורות עירוניות בצורה סבירה בהתחשב בחתך הקיצוני של הצמיגים. במחיר של 220 אלף שקל, ולוגו של סקודה, זו לא מכונית לשוחרי החצנה וססטוס אבל היא מציעה חבילה ייחודית של שימושיות וביצועים, ויכולה בהחלט לשמש גם בתור מכונית מנהלים מענגת למי שרוצה להישאר מתחת לרדאר של העובדים ובעלי המניות.