הבלגן שיוצר אחוז החסימה: הקואליציה הבאה של נתניהו

בליכוד מדברים על הורדת אחוז החסימה. פעילי מפלגה, אנשים המכירים את השטח ואת המפלגות "השכנות" חוששים שישראל ביתנו, ש"ס, אורלי לוי, משה (בוגי) יעלון ומתמודדים פוטנציאלים נוספים כמו אלי ישי ומשה פייגלין לא יעברו את אחוז החסימה הגבוה, העומד על 3.25% מתוך סך הקולות הכשרים.

אם מפלגות הימין יתפלגו לרסיסי רסיסים, מפלגת השלטון, הליכוד תמצא עצמה מול בעיה ולכן מתנהל שיח מאחורי הקלעים בנוגע לתיקון, שוב, של חוק הבחירות לכנסת להורדת אחוז החסימה. תזכורת: במארס 2014 , החליט אביגדור ליברמן, אז שר החוץ, שכדי למשול טוב יותר, יש לצמצם את מספר המפלגות בכנסת. "חוק המשילות" קראו לזה. זו הייתה אחת מהתחייבויות ישראל ביתנו כלפי בוחריהם והם דחפו לשינוי הזה ויהי מה.

המטרה הלא מוצהרת הייתה לנפות את בל"ד - הצלע החלשה מבין הסיעות המייצגות את החברה הערבית - אל מחוץ לכנסת. אם בדרך לשם יפגעו גם חד"ש ורע"מ-תע"ל, מה טוב. חלק מן הסקרים צפו לבל"ד 2 מנדטים. עד ל-2014 אחוז החסימה עמד על 2% מתוך סך הקולות הכשרים וב-2014 הכנסת הקפיצה את הרף בבת אחת ל-3.25%.

העלאת אחוז החסימה הביאה לתוצאה ההפוכה מזו שקיווה ליברמן. המהלך דחק את בל"ד, חד"ש, ורע"מ-תע"ל למזג את פעילותן לתוך רשימה אחת - "הרשימה המשותפת" וזאת על אף פערים אידיאולוגיים עמוקים בין הסיעות השונות.

הראשונים, בל"ד: חילונים, לאומניים-בדלנים וקפיטליסטיים. השניים, חד"ש: סוציאליסטיים עם דגש על שיתוף פעולה יהודי-ערבי. ושתי האחרונות: רע"מ-תע"ל, אחת מהן היא מפלגה על בסיס אמוני דתי-איסלמיסטי, והשנייה היא מפלגתו של ח"כ אחמד טיבי שם הוא הרוח החיה והבלעדית.

עם העלאת אחוז החסימה, ניהלו המפלגות שמייצגות את החברה הערבית משא ומתן ארוך ומתיש, שהתפוצץ מספר רב של פעמים. עד היום ישנן מחלוקות קשות בין המפלגות האלה. אבל המיזוג שלהם העלה את מספר חברי הכנסת שלהם מ-11 ל-13 ומספר התומכים בהם אף קירב אותם ל-14 מנדטים. פיצול בימין ופיזור קולות עשוי להעמיד אותם על 14 מנדטים בכנסת הבאה. אם שיעור ההצבעה בחברה הערבית יטפס מעלה, הם יגרדו את ה-15.

אם יוחלט בימין הישראלי להוריד את אחוז החסימה, יתכן ובצד הערבי ישובו למתכונת מפוצלת. חד"ש הסוציאליסטית בנפרד מבל"ד הלאומנית. קשה לדעת מה ילד יום.

בחזרה לימין. הורדת אחוז החסימה מסבכת את ש"ס. ש"ס-לוגים מומחים אומרים שהמפלגה החרדית-ספרדית לא תרד בכל מקרה מתחת ל-5 - 6 מנדטים. יש להם גרעין מסור ונאמן, מסבירים לנו. אלה הם מצביעי הליבה של המפלגה הקשובים לדברי החכם שלום כהן, ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה. אלא שהורדת אחוז החסימה עשויה לתת זריקת עידוד לשר הפנים לשעבר, אלי ישי, להתמודד פעם נוספת עם מפלגת "יחד" שלו, מהלך שצפוי להזיק לש"ס.

בבחירות לכנסת ה-20 ב-2015, השיג ישי מספר מרשים של 125,158 קולות, כלומר הגיע עד לכמעט 3% מסך הקולות הכשרים אך לא עבר את אחוז החסימה. אם ירד אחוז החסימה, עשוי ישי להכניס שלושה חברי כנסת. הבחירות הקודמות הותירו את "יחד" ואלי ישי עם חובות כספיים כבדים, כאשר ישי ומספר שתיים ברשימה, יוני שטבון, ערבים בערבויות אישיות גדולות.

מפה לשם יש כיום בישראל גם רדיפה אחרי הקול הספרדי המסורתי, בין אם מדובר במפלגת "כולנו" של השר משה כחלון, המפלגה החדשה של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, או דמויות פוליטיות בולטות העשויות להיכנס לזירה בקרוב: מייסדת המכללה החרדית ואשת ש"ס לשעבר, עדינה בר-שלום; ראש מועצת העיר ירוחם ואיש מפלגת העבודה מיכאל ביטון; כלת פרס ישראל ל-2018 , מרים פרץ. אנשים המקשיבים בתשומת לב קרובה לנאומים שנושאת פרץ בשבועות האחרונים אומרים שפניה לפוליטיקה.

אתמול הופיעה פרץ בפני הפורום הישראלי למנהיגות באירוע בבית התפוצות בתל אביב. עמוד הפייסבוק של פרץ מלווה את הופעותיה המעניינות ומעביר שידורי לייב או שידורי וידאו עדכניים של הפאנלים בהם היא משתתפת, כאשר היא יוצאת לנחם אבלים או מסיירת בקבר הנביא שמואל ביום ירושלים.

השיח בבית התפוצות הוקדש למנהיגות, ופרץ דיברה על מנהיגות בהוראה, בתעשייה ובשדה הקרב. "להניע אנשים, זה חייב להיות ממקום של אהבה. כאשר אתה מנהיג אתה צריך לדעת לגעת בלבבות ולהכיר לא רק את המקצועיות של האנשים שלך, אלא לדעת לדבר עם האנשים. כמה מנהיגים מוצאים זמן לדבר עם אלה שתחת פיקודם? כדי ליצור אצלם מחויבות. מנהיגות שמניעה אנשים היא כזו שנוגעת בלבבות. ולא סתם נאמר בתנ"ך כאשר רצו לבחור מנהיג, *איש אשר רוח בו*, ולא הכוונה לאמונה אלא לדעת להניע את הרוחות של האנשים שתחת פיקודך, הנמצאים בכיתה שלך, או במפעל שלך", פרץ אמרה.

היום דיברתי עם פרץ בטלפון. היא אמרה לי שאין בכוונתה ללכת לזירה הפוליטית. כבר ב-2015 קיבלה הצעה למיקום משוריין בליכוד והודיעה לראש הממשלה נתניהו שהיא מוותרת על הכבוד. לדבריה, "אני מרחק שמיים וארץ מפוליטיקה. זה לא מעניין אותי בכלל. אני מדברת עם אנשים על מנהיגות ואני רואה ברכה רבה בעמלי, וביכולת לשוחח עם נוער ועם אזרחי המדינה".

פרץ מודעת לכך שהפופולריות שלה מרקיעה שחקים ושהיא נתפסת כנכס עבור כל מפלגה, בשל היכולת שלה לדבר לציבורים רחבים בישראל, כולל מי ששונים ממנה מאוד בדעות או ברקע. אך כרגע, עמדתה כאזרחית פרטית ולא נבחרת ציבור, לא משתנה.

הקואליציה הבאה של נתניהו

הורדת אחוז החסימה, עשויה להרתיח גם את סגן השר ליצמן. בתוך יהדות התורה, כך מספרים לי, בוחן ח"כ משה גפני, יו"ר סיעת דגל התורה, את האופציה של התמודדות מפוצלת בבחירות לכנסת ה-21. ליצמן הוא יו"ר אגודת ישראל (אגו"י) ומי שעומד בראש רשימת יהדות התורה. בחלוקה הפנימית בין ליצמן לגפני, סיעתו של ליצמן זוכה לעדיפות והעניין הזה מהווה מקור למחלוקות בין שני האישים.

עוד סיבה לכך שליצמן עשוי להתנגד להורדת אחוז החסימה היא הפעילות הפוליטית של הפלג הירושלמי, המוכרים גם בשמות "בני התורה" או "נצח". מדובר בפלג חרדי ירושלמי, שהיה תחת הנהגתו של הרב אוירבך עד לפטירת הרב בפברואר 2018 . הקבוצה הזו עמדה מאחורי ימי הזעם - הפגנות שהסתיימו בעשרות עצורים בירושלים בחורף האחרון. הם נרשמו כמפלגה ב-2012, והתמודדו בבחירות לרשויות המקומיות בירושלים ובערים נוספות ב-2013. הבחירות המקומיות באוקטובר 2018 יהיו מבחן כוח עבורם.

בליכוד מפגינים ביטחון עצמי רב. המפלגה זוכה להצלחה בסקרים בעיקר בשל המהלכים המדיניים והביטחוניים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הם רואים את עצמם מגיעים אפילו ל-40 מנדטים בבחירות הבאות, עם או בלי כתב אישום נגד נתניהו. ככל שהליכוד יצמח ויתחזק, יהיה זה על חשבון מפלגות הלוויון שלו. אם ליברמן ימחק, אם כחלון יתכווץ ואם הליכוד יוקף במפלגות שוליים קטנות, יהיה זה מורכב לתחזק קואליציה יציבה.

נותנים אצבע, רוצים את היד

שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ התראיין אתמול לסוכנות הידיעות רויטרס ואמר להם שנושא ההכרה האמריקאית ברמת הגולן כשטח ישראל נמצאת "על סדר היום" בשיחות הבילטרליות בין ישראל לארה"ב. רמת הגולן סופחה לישראל בחוק ב-1981, אחרי שנכבשה על ידי ישראל מסוריה ב-1967 . באזור הרמה חיים כ-47 אלף איש, 23 אלף מתוכם דרוזים שהיו תושבי המקום לפני 1967.

במסגרת הגיבוי האמריקאי למהלכים הצבאיים הישראלים של הדיפת נוכחות איראנית מתוך הגבול הסמוך לישראל, כ"ץ שהוא גם חבר קבינט, ציין בפני רויטרס שהכרה ברמת הגולן עשויה להיות חלק מהתמודדות הממשל בוושינגטון עם התוקפנות האיראנית.

"התיזמון הוא מושלם למהלך כזה. הכרה בריבונות הישראלית בגולן תהיה תשובה כואבת שתינתן לאיראנים, באמצעות הצהרה אמריקאית.. זה יהיה מסר לטהרן, אם אתם רוצים לחרב בת ברית של ארה"ב, להסלים את ההתקפות נגד, הנה, השגתם בדיוק את ההפך", אמר כ"ץ. הוא הוסיף שיש בשלות בממשל למהלך הזה ו"הסתברות גבוהה שזה יקרה".

מי שדוחף ומקדם את המהלך הזה בשנים האחרונות הוא מזכיר הממשלה לשעבר, צביקה האוזר. האוזר פרסם מסמך מדיניות בנושא וטוען שהכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן צריכה להיות "מטרת העל האסטרטגית של ישראל לאור שינוי פני המזרח התיכון".

אולם בכירים ביטחוניים המכירים את הזירה המודיעינית והמדינית היטב, אומרים לנו שאין למהלך הזה היתכנות כרגע. "ארה"ב ממשיכה לאחוז במדיניות שלה לגבי שטחים שהושגו בכוח צבאי ואין סטייה מכך. אם כבר, ישראלים כמו כ"ץ או האוזר ששמים את זה על סדר היום עשויים לספוג תוצאה הפוכה, שבה יחייבו את מי שיחייבו לחדד עמדות בנוגע לרמת הגולן. מכיוון שישראל לא שוקלת היום, וגם לא תשקול בימי חיינו למסור שטח זה בחזרה לסוריה, עדיף להם לישראלים שדוחפים את הנושא להניח לו", אמרו אותם גורמים.