מגמה? ביהמ"ש מתיר לנהל תביעה בארץ גם נגד בוקינג.קום

ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי תביעות נגד אתר המלונות בוקינג.קום ינוהלו בישראל • בשבוע שעבר פורסם כי היועמ"ש הכריע באופן דומה בתביעה נגד אתר הוטלס.קום

אתר בוקינג.קום / צילום: שאטרסטוק
אתר בוקינג.קום / צילום: שאטרסטוק

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי תביעות נגד אתר המלונות בוקינג.קום ינוהלו בישראל. לא מדובר בהחלטה ראשונה שקובעת כי צרכנים ישראלים יוכלו לתבוע אתרים בינלאומיים בישראל: בשבוע שעבר פורסם כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט הכריע באופן דומה בתביעה נגד אתר הוטלס.קום

מדובר בבקשה להכיר בתביעה כייצוגית שהגיש אזרח ישראלי נגד אתר בוקינג.קום, בטענה כי החברה אינה מציגה את המחיר הסופי. תביעה זו לא עוסקת באי-הצעת שורת המע"מ במחיר, בדומה לתביעה אחרת המתנהלת במקביל, אלא שהיא טוענת כי בהזמנת מלון דרך בוקינג מתברר בדיעבד כי אל המחיר מתווספת "עמלת מטבע חוץ", שנגבית מכרטיס האשראי ומתווספת למחיר הסופי כביכול שהוצג ללקוחות.

בוקינג היא חברה הולנדית המציעה באתר ובאפליקציה שלה הזמנה של בתי מלון ברחבי העולם בשירות המוצע במגוון שפות, כולל עברית. התובע טוען כי בניגוד למצג החסר והמטעה שמציגה בוקינג באפליקציה שלה, דווקא באתר האינטרנט שלה היא מציינת בטרם ביצוע ההזמנה כי הסכום שישולם על-ידי הלקוח אינו "סופי", וכי הוא עשוי להשתנות במקרה שחברת האשראי של הלקוח תגבה עמלת מטבע חוץ. טענות התובע הן להפרת חוק הגנת הצרכן ולהטעיה.

עוד באוקטובר 2017 קבע בית המשפט כי התביעה תתנהל בישראל. בוקינג הגישה בקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום - וגם זו כעת נדחית. טענת בוקינג הייתה כי פרסומיה לא נעשים בתחומי ישראל ועל גבי שרתים שלא בישראל, למרות שמי שקורא אותם מצוי בתחומי ישראל. "המשתמש צופה מישראל במידע שמפורסם מחוץ לישראל. ישראל היא רק המקום בו הצרכן קלט בחושיו את הפרסום, אך היא לא המקום בו בוצע הפרסום".

לפיכך טוענת בוקינג כי יש לבחון היכן בוצע הפרסום, ולא היכן נכח מי שצפה בו. עוד נטען כי "קביעה לפיה יש לראות בפרסום באינטרנט כאילו בוצע בישראל, תחייב את כל אתרי האינטרנט והאפליקציות הבינלאומיים להתאים עצמם לדין הישראלי, ומדובר בגזירה שלא ניתן יהיה לעמוד בה".

ביחס לטענה זו נטען על-ידי התובעים כי "פסיקת בתי המשפט קבעה כי 'שחקנים בינלאומיים' המתנהלים ברחבי העולם צריכים להיות מודעים לעובדה כי ייתכן שהם ייתבעו ברחבי העולם"; וכי הצרכן הישראלי יימנע מביצוע עסקאות עם אתרים מחו"ל אם יידע שכדי לתבוע את זכותו יהיה עליו לנסוע לאמסטרדם או לקליפורניה.

השופט נפתלי שילה קיבל את טענת התובעים וקבע כי "חברות בינלאומיות הפועלות ברחבי העולם, ועל אחת כמה וכמה חברות המנהלות את עסקיהם באמצעות האינטרנט, צריכות לצפות כי הן ייתבעו במדינות בהן הן פועלות... הטלת הנטל על האזרח, הלקוח, הנפגע מהחברה, לפנות לערכאות בחו"ל ולנהל הליכים בחו"ל - אינו סביר. ברור כי שיקול של ודאות משפטית הוא שיקול חשוב, אולם בחינת מכלול השיקולים מטה את הכף לעבר הפורום הישראלי ולטובת התובע".

עוד נקבע כי בוקינג תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר-טרחה בסך 10,000 שקל.