לפתוח מסלול מהיר למטבעות דיגיטליים

באחרונה פרסמה רשות ניירות ערך מתווה לאסדרה ראשונה מסוגה בישראל של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים (Initial Coin Offering או ICO). הנפקות מסוג זה הפכו זה מכבר לתופעה בינלאומית, ההולכת ומתרחבת, ואשר מאפשרת למשקיעים להשתתף ברווחים או להשתמש במוצרים שמפתחים מיזמים בתמורה לרכישה של מטבעות קוד דיגיטליים. היוזמה להסדיר כעת את התחום בישראל היא מבורכת, אך עולה החשש, כי עודף רגולציה יפגע בחדשנות ובחברות המצליחות לגייס מימון בזכות הנפקות מטבע.

לפי נתוני ארנסט אנד יאנג, ישראל התמקמה במהירות בצמרת הדירוג העולמי של הנפקות המטבע. אנחנו במקום החמישי בעולם מבחינת היקף ההנפקות, ובמקום הראשון במספר ההנפקות לנפש. בישראל גם צמחו חלק ממנפיקות המטבע הגדולות בעולם כגון Sirin Labs ו-Bancor, אשר הנפיקו בהיקפים של למעלה מ-150 מיליוני דולרים. ואמנם, הנפקת מטבע מאפשרת ליזמים לגייס מימון בהיקפים משמעותיים ובזמן קצר יחסית, ללא תלות בפלטפורמות גיוס יקרות ומורכבות, ובעיקר ללא צורך בוויתור על נתחים מאחזקותיהם כמקובל בהנפקת מניות.

כוונתה של רשות ניירות ערך להסדיר את התחום ולהבטיח הגנות למשקיעים היא כאמור רצויה. עם זאת, הטלת חובות גילוי ודיווח על מיזמים שהנפקות המטבע שלהם ייחשבו כהנפקות רגילות של ניירות ערך - לרבות דרישה להגשת תשקיף ודו"חות תקופתיים - עלולה להרתיע יזמים. רגולציה כזו עלולה לספק תמריץ שלילי להנפקה בישראל, ולעלות למשק שלנו באובדן תשתיות של מחקר ופיתוח, באובדן מוצרים ושירותים חדשניים, וגם באובדן של הכנסות ומקומות עבודה. נדרשת אפוא רגולציה זהירה, המגנה על המשקיעים אך גמישה דיה כדי לעודד יזמות וחדשנות.

פתרון אפשרי מסתתר בהמלצות שפרסמה רשות ניירות ערך לאסדרה בתחום. שם, בפסקה קצרה, מציעה הרשות לאפשר במקרים מסוימים הנפקות מטבע במסלול מהיר לחברות שכבר הנפיקו מטבעות בחו"ל, וזאת בדומה למודל הרישום הכפול למסחר בבורסה. כידוע, הרישום הכפול מאפשר לחברות לרשום את מניותיהן למסחר בבורסה שבתל-אביב במסלול מקוצר ובמקביל לרישומן בבורסות מעבר לים. הדבר נעשה תוך הסתמכות על הפיקוח שכבר חל על החברות הללו בחו"ל. אך המלצת הרשות בנושא אינה מפורטת, וממילא מתייחסת רק לחלק מההנפקות.

לדעתנו, פתיחתו של מסלול מהיר להנפקות מטבע בישראל, בדומה לרישום הכפול, הוא לא רק פתרון ישים והגיוני אלא גם מתבקש לנוכח אופיים הגלובלי של המטבעות הקריפטוגרפיים. כידוע, מטבעות רבים מוצעים למכירה באינטרנט והמסחר בהם חוצה גבולות וזירות מסחר. הרישום הכפול נחשב למצליח, ולאחר שנים שחל בעיקר על חברות שנסחרו במקביל ובישראל ובארה"ב, באחרונה הוחלט להרחיבו לרישום בסינגפור, בהונג קונג ובטורונטו. על כן, יהיה זה אך טבעי לשאוב מהצלחת המודל ולהחילו על הנפקות מטבע בישראל באופן רחב ככל הניתן.

מומלץ לבצע מספר התאמות של הרישום הכפול לעולם המטבעות. בין היתר, מוצע שעל המנפיקים יהיה להגיש לרשות ניירות ערך לא רק העתקים של מסמכי הרישום מהמדינה שבה הנפיקו, אלא גם את ה-White Paper - המסמך המשמש כמתווה עקרונות לפעילות המיזם. זאת, תוך מתן גילוי נאות לגבי החברה, בעלי העניין בה ומנהליה. ניתן אף לשקול, כי מסמכי הרישום בחו"ל יתורגמו לעברית כדי להבטיח את נגישות המידע למשקיעים בישראל.

עוד מומלץ לקבוע, כי המיזמים הישראלים שינפיקו במסלול המהיר יישאו באחריות לנזקים שייגרמו למשקיעים כאן, וזאת במידה שיפרו את הקריטריונים שתקבע הרשות. בטווח הארוך, רצוי אף לשקול אכיפה נגד חברות זרות, שאין להן זיקה לישראל, אך שגרמו נזק למשקיעים בארץ במסגרת הנפקה מקומית. לבסוף, ולצד כל אלה, רצוי להתחיל ולקדם זירת מסחר ייעודית, שכולה כחול-לבן, ואשר תפעל תחת פיקוח הרשות לצורך מסחר במטבעות שסווגו כניירות ערך.

■ הכותבים חקרו את תחום הנפקות המטבע במסגרת הקליניקה לשוק ההון שבמרכז הבינתחומי הרצליה.