אחד מסכסוכי העבודה הגדולים במשק, שמתנהל כבר כמה חודשים די בשקט, צפוי להגיע בשבוע הבא לשיא. ועד עובדי משרד הביטחון, הכולל יותר מ-2,200 עובדים, מתכנן הפגנה ביום שלישי בשערי הכניסה לקריה, תחת הכותרת "מחזירים את הביטחון לידיים שלנו". לוועד, שמנהל כאמור כבר תקופה ארוכה מלחמת עולם בהנהלת המשרד, בראשות המנכ"ל אודי אדם, יש טענות על מה שהוא רואה כתהליכי הפרטה: הוצאת עבודות לגופים ממשלתיים חדשים או הוצאות עבודות ליועצים חיצוניים שלטענת הוועד משתלטים על מקורות העבודה. ההנהלה טוענת, מנגד, שלא חל שום שינוי בתנאי ההעסקה או במספר התקנים של העובדים - טענה נכונה - בגלל ההסכמים במגזר הציבורי.
להצדקת טענותיו, נותן הוועד את הדוגמה של חברת שביט, חברה ממשלתית שהוקמה על פי החלטה ממשלה במטרה לטפל בכמה עניינים, בין היתר באישורים לייצוא ביטחוני. על פי הוועד, מדובר למעשה ב"הפרטה" שמטרתה לחסל אגפים במשרד הביטחון על חשבון העובדים.
הסכסוך רב החודשים בין הוועד להנהלה כבר עבר בחסות ההסתדרות לבתי המשפט. הוועד דורש להפסיק את פעילות חברת שביט, שלטענתו אינה מתפקדת, אף שתקציבה מוערך בכ-800 אלף שקל בחודש (כלומר, כמה מיליונים בחודשים האחרונים). הוועד מתכנן לא רק הפגנות, הוא מאיים בהשבתה כוללת של משרד הביטחון.
20 שיאני השכר
ששון פרץ, ראש הוועד הנכנס של עובדי משרד הביטחון, מגדיר את שביט "רעה חולה", סוג של "הפרטה מודרנית" שמוציאה עבודה ממשרד הביטחון לקבלני משנה. הוא גם טוען שהוועד ערך בדיקה, ואין סיבה לא להאמין לו, שלפיה משרד הביטחון מעסיק יותר מ-3,000 יועצים בעלות של כ-200 מיליון שקל. לפי בדיקת הוועד, היועצים מקבלים תנאים ושכר יותר טובים, מה שהופך את עובדי משרד הביטחון לעובדים סוג ב'. עוד הוא טוען שעובדי המשרד הם רק 24% מכוח העבודה הכולל במשרד. הוא מותח ביקורת חריפה על מה שהוא קורה תהליך ה"גנרליזציה" במשרד, שבו מוצנחים קצינים ונגדים בסיטונות מאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל (פרץ מכנה זאת "חונטה") למשרד ללא תקופת צינון מסוימת ועם תרבות של ציות למפקד, אף שמדובר במשרד אזרחי.
בואו נעשה סדר בדברים: באופן כללי, משרד הביטחון הוא בור שומן עם יכולת פיקוח ובקרה די רופפים; לעובדי משרד הביטחון אין לכאורה שום סיבה להתלונן על שכרם או על תנאיהם. השכר החציוני ברוטו לחודש במשרד הביטחון מגיע לכ-22 אלף שקל, והשכר החציוני ביחידות הסמך של משרד הביטחון מגיע ל-27 אלף שקל בחודש בקירוב. שליחי המדינה בחו"ל, כולל שליחי משרד הביטחון, מגיעים לכ-37 אלף שקל ברוטו לחודש בממוצע. מצורפות כאן רשימות שיאני השכר במשרד הביטחון וביחידות הסמך, ואפשר לראות שללא ספק מדובר בשכר יפה, אם כי אינו מייצג את רוב העובדים. נוסף על כל אלה, לעובדים הוותיקים יש פנסיה תקציבית האופיינית לסקטור הציבורי - פנסיה שעברה מן העולם ויתרונותיה מובהקים.
ובכל זאת, הדברים של פרץ על הפיכת משרד הביטחון לתחנת סידור עבודה של יוצאי צבא ועל אלפי היועצים שחגים סביב המשרד בעלויות כבדות ראויים לדיון ציבורי. העסקת היועצים סביב משרדי הממשלה הפכה למכת מדינה, והעלויות שלה מתנפחות משנה לשנה. גרוע מכך, הן לא שקופות, ונדמה לי שהחשב הכללי איבד כל שליטה על התופעה ואין לו שום יכולת מעקב אפקטיבית. מכרזים תפורים לקבלנים חיצוניים, פטור ממכרזים ועוד שיטות כאלה ואחרות שכל מטרתן היא להוציא כסף ציבורי על האנשים המתאימים.
לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. ברור שמשרדי הממשלה לא יכולים ולא צריכים לעסוק בתחומים כמו מחשוב וטכנולוגיה וזקוקים ליועצים חיצוניים ולחברות חיצוניות. אלא שתופעת היועצים התנפחה וחלק ממיקור החוץ של משרדי הממשלה הוא מיותר. הדרך היחידה לנסות לטפל בבעיה הזאת היא באמצעות שקיפות: לאלץ כל משרד ממשלתי לפרסם מדי שנה את רשימת היועצים ואת עלותם. אני בטוח שנמצא שם כמה דברים שזועקים לשמים.
ממשרד הביטחון נמסר: "הנהלת המשרד תמשיך לדון עם ועד העובדים באופן מקצעי וישיר בתוך משרד הביטחון ולא באמצעות התקשורת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
