תחנות האוטובוס בישראל 2018: למי אכפת מהנוסעים?

כל מי שנוסע באוטובוס יודע: התחנות רחוקות זו מזו, מלוכלכות ומוזנחות, ואין הגנה לא משמש ולא מגשם • ואח"כ נמשיך להתפלא שהציבור ממשיך להשתרך בפקק ברכב הפרטי

תחנת אוטובוס / צילום: מירב מורן
תחנת אוטובוס / צילום: מירב מורן

הקיץ כבר כאן, ובתחנות אוטובוס רבות אין סככה, אין מקום ישיבה, אין מסתור לא מהגשם ולא מהשמש הקופחת. תמונת מצב זו משתנה מעיר לעיר, ובהיעדר פיקוח ראוי מצד משרד התחבורה היא תלויה ברצון הטוב של הרשויות המקומיות -בחלקן נמצא תחנות אוטובוס יפות ומושקעות ובחלקן עמוד אחד בלבד עם הדגלון הצהוב מסמן שמדובר בתחנת אוטובוס.

בשנים האחרונות נעשים מאמצים על ידי משרד התחבורה ועל ידי גופים אחרים, לשפר את רמת התחבורה הציבורית באמצעות יוזמות שונות, החל מכרטיסי הרב-קו, עבור בשיפור צי הרכב ועד לאפליקציות שמראות לנו בדיוק את מסלול האוטובוס שאנו מחכים לו.

ואולם, נדמה כי נושא אחד נשכח והפך למעין שטח הפקר - תחנות האוטובוס. זאת, אף שכ-88% ממשתמשי התחבורה הציבורית בארץ נוסעים באוטובוסים, שהם עמוד השדרה של מערכת התחבורה הציבורית. זמן ההמתנה הממוצע לאוטובוס הוא כ-16 דקות, לא מעט, ויכול להיות בהחלט לא נעים בימי הגשם או בשרב.

כ-27,000 תחנות אוטובוס פרוסות ברחבי הארץ, מהן כ-22,000 מוגדרות
כתחנות המתנה (היתר הן תחנות הורדה בלבד). בכ-13,500 תחנות מותקנות סככות המתנה, כלומר בכמעט מחצית מהתחנות בישראל, עם כמעט 2,000 שעות שמש בשנה, הן תחנות ללא סככה.

"אני צילמתי תחנות בברלין, באמסטרדם ובמילאנו - ושם הגגון הוא ברוחב של חצי מטר בלבד, ואנשים שם פשוט מתרגלים לעמוד עם מטרייה. הישראלים הם נורא מפונקים", אומר לנו מהנדס בכיר באחת הרשויות המקומיות, שאחראי בין היתר לתכנון תחנות האוטובוס והעדיף להישאר אנונימי.

תחנת אוטובוס בתל אביב / צילום: מיכה בריקמן
 תחנת אוטובוס בתל אביב / צילום: מיכה בריקמן

אבל בסה"כ מדובר בדבר בסיסי הגנה מהשמש או גשם ומקום ישיבה.

"בארץ יש יותר בעיה יותר עם שמש, כמה גשם כבר יורד לנו? אם יורד גשם עם טיפונת רוח, אז הגשם ישטוף את התחנה, אין מה לעשות. אבל גם כשמדברים על שמש, אם יש תחנה שנמצאת בצד המזרחי והשמש נמצאת בצד המערבי אז אין מה לעשות - יש שמש".

תקצוב הקמת תחנות האוטובוס נמצא כיום באחריות משרד התחבורה שמעביר תקציבים לרשויות המקומיות, אך מרגע שהתחנה הוצבה בתחום הרשות המקומית, האחריות לתחזוקה השוטפת עוברת אליה.

אם התקציב של משרד התחבורה הוא אחיד לכולם, למה יש המון תחנות שהן רק עמוד, ללא ספסל וללא סככה?

"יש הרבה מקרים שבהם המדרכות צרות מדי. כאשר צריך להחליט אם להציב עמוד או תחנות אוטובוס והמדרכה צרה, חשוב להשאיר את המדרכה לציבור. והרבה פעמים כאשר אנחנו רואים רק עמוד ללא סככה, יש מחשבה מאחורי זה כי הרחוב עצמו מוצל. יש כאלה שרואים בתחנת אוטובוס ריהוט רחוב ויש כאלה שאומרים שזה מפריע למעבר".

למה יש פערים כה גדולים בין הרשויות?

"ההבדל שאת רואה בין הרשויות היא לא בגלל התקציבים - הוא רק במודעות שיש לרשות בנוגע לתחנות אוטובוס. בערים יותר מפותחות התחנות יותר מפותחות".

מה לגבי תכנון חכם יותר של התחנות? יש תחנות שבכל שעות היום השמש חודרת פנימה ורק אם היו מציבים את התחנה אחרת.

"בארץ ניסו לשים תחנות הפוכות, והייתה התנגדות גדולה של משרד התחבורה כי אמרה שהנהגים לא צריכים לנחש אם הבן אדם שעומד מאחור הוא מחכה לאוטובוס. אז ההפניה היא תמיד לרחוב".

ויש גם תחנות עם גגות וקירות מחורררים - מה ההיגיון? אין הגנה לא מהגשם ולא מהשמש.

"תחנות עם פח מחורר נועדו להגן מפני תופעות של ונדליזם, כדי שלא ישברו את הזכוכית של מבנה התחנה".

תחנת אוטובוס / צילום: ארגון 15 דקות
 תחנת אוטובוס / צילום: ארגון 15 דקות

"מה שקורה בשטח זו הפקרות"

הפיקוח בנושא התקנת הסככות בתחנות האוטובוס ותחזוקתן אינו מעוגן כיום בחקיקה. על פי הצעת החוק של ח"כ דב חנין, שהוגשה בקיץ שעבר, יש לקבוע סטנדרט אחיד לתחנות אוטובוס. חנין (שיו"ר ועדת הכספים משה גפני כינה אותו בשבוע שעבר "האדמו"ר שלי בענייני תחבורה ציבורית") מציע להסמיך את "שר התחבורה לקבוע הוראות לעניין הקמה, העתקה, ביטול, תפעול ותחזוקה של סככות המתנה בתחנות אוטובוס. ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין מספר מקומות ישיבה בתחנות, הגנה על נוסעים מתנאי מזג האוויר והקצאת מקום לשילוט ולמידע". לתפיסתו, ריכוז האחריות והפיקוח לגורם ממשלתי אחד אמור לשפר את המצב הקיים.

הצעת החוק של חנין עוררה התנגדות בשלטון המקומי, בעקבות כך שונה נוסח ההצעה והועלה שוב לדיון ועדת השרים בסוף פברואר, ונדחה בפעם השנייה. בסביבת חנין לא מאבדים תקווה ואומרים כי הצעת החוק צפויה להעלות לדיון נוסף בעוד כשלושה שבועות, לאחר שהשר להגנת הסביבה זאב אלקין הגיש ערר.

לדברי מגיש ההצעה חנין, "כרגע זה בעצם סוג של שטח הפקר. לא ברור מי אחראי על תחנות האוטובוס, חלק מהרשויות המקומיות משתמשות בתחנות האוטובוס בעיקר ככלי פרסום - אלה שבכלל יש אצלן תחנות אוטובוס ראויות.

"מה שקורה בשטח זו הפקרות, אין דין, אין דיין, אף אחד לא באמת מסתכל על הנוסע או הנוסעת בתחבורה הציבורית, ואף אחד לא חושב על איך צריכה להיראות התחנה", הוא מוסיף.

"כיום יש כמה שחקנים שהם לא מתואמים, בלי סטנדרט אחיד: משרד התחבורה, הרשויות המקומיות ומפעילי התחבורה הציבורית. אנחנו מדברים על אחת החוליות הקריטיות ביותר לתחבורה ציבורית, וצריך להסתכל על הפרטים הקטנים של איך נראית התנועה של בן אדם ממקום למקום", אומר חנין.

"אמר לי פעם מהנדס מאוד מרכזי בישראל, שמבחינתו תחנות אוטובוס זה לעיצוב, כי בעולם האפליקציות לא צריך עוד להמתין לאוטובוסים בתחנות. האיש כנראה מזמן לא נסע בתחבורה ציבורית אם הוא חושב כך", מספר חנין.

"קידום אמיתי של התחבורה הציבורית מתחיל בהסתכלות על בני אדם, ואם לא רואים את האנשים שממתינים בתחנות - בגשם ובשמש, אי אפשר לקדם תח"צ כאן. למרבית הצער חלק מהפוליטיקאים לא רואים את האנשים האלה כשהם נוסעים במכוניות ממוזגות עם חלונות שחורים, שמתוכן לא רק שלא רואים את הפקקים, אלא גם לא רואים את תחנות האוטובוס. לכן הצעת החוק הזאת חיונית ודחופה, לכן אנשי המקצוע תומכים בה, והציבור בכלל, ולכן גם חשוב כל כך שהציבור ישמיע את קולו כדי שיחדור מבעד לחלונות האטומים של הפוליטיקאים".

8,000 תלונות בשנה אחת

בארגון "15 דקות", ארגון צרכני התחבורה בישראל, סיפרו לנו כי רק בשנת 2017 התקבלו במוקד פניות הציבור של הארגון כ-8,000 תלונות - " אנו עדים למצב העגום של תחנות המתנה רבות, אשר נעדרות כל מחסה מהשמש הקופחת או מהגשם, ספסלי ישיבה ומידע מספק. בהיעדר תקן מחייב לתחנה ראויה, לציבור שמלין על המצב אין מענה מספק".

"בשל תקלה ברכב, יצא לי במקרה לעבור ליד תחנת אוטובוס בצומת קסם, צומת ראשי במרכז הארץ, ונדהמתי לגלות תחנת אוטובוס עלובה הכוללת עמוד בלבד. בלי ספסל ישיבה, בלי גגון שיגן מהשמש הלוהטת, בלי לוח ממוחשב שמראה זמני הגעה של אוטובוסים. ממש כמו בשנות השישים. אבל אנחנו ב 2017 לא? התחנה משרתת מאות אזרחים וחיילים בכל יום!

"פרסמתי פוסט בפייסבוק ותגובת אגד הייתה שזה באחריות המועצה המקומית. זו תשובה מקוממת ולמרות שאולי היא חוקית, היא מסירה אחריות מחברות ההסעה (אגד, מטרופולין, אפיקים) ומאפשרת להן לקבל תשלום על הנסיעה מבלי לדאוג לרווחת הנוסעים בתחנה. (צומת קסם)", נכתב באחת התלונות שהתקבלו במוקד.

לדברי גיל יעקב, מנכ"ל ארגון 15 דקות, "התחנות הן השער של הנוסע לתחבורה הציבורית, וחוויות ההמתנה בהן משפיעה מאוד על הרצון להשתמש בתחבורה הציבורית, לצד זמני נסיעה והמתנה קצרים. על הרשויות המקומיות לפעול להפיכת התחנות לנעימות יותר ולנגישות יותר. אנחנו קוראים למשרד התחבורה להגדיר כללים מחייבים לתחנות שיגנו על הציבור משמש ומגשם, ויציעו מקומות ישיבה ומידע מזמין לציבור."

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "במסגרת התקצוב של התחנות המשרד מחתים את הרשויות על חובת תחזוקה נאותה בעתיד. מאחר שמדובר בריהוט רחוב אין למשרד כיום סמכות לחייב את הרשות. בעתיד כל הסככות יותקנו באמצעות זכיינים של המשרד ויתוחזקו במסגרת אחת, כולל דגמים שמותאמים לכל מצבי מזג האוויר".

תחנות האוטובוס

● כ- 27,000 תחנות אוטובוס בכל הארץ

● כ-13,500 תחנות עם סככות

● 80% ממשתמשי התחבורה הציבורית בארץ נוסעים באוטובוסים

● כ-16 דקות - זמן ההמתנה הממוצע לאוטובוס

תל-אביב: התחנות כשטחי פרסום מניבים

"תכנון הרחובות כיום מוטה כלי רכב וזרימת תנועה. לצערי ברוב הרשויות לא מוטמעות מראש בתכנון העירוני תחנות אוטובוס אלא משולבים בדיעבד ולעיתים חתך הרחוב לא מאפשר שילוב אופטימלי", אומרת ל"גלובס" מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל-אביב-יפו הממונה על תחום התחבורה ויו"ר סיעת מרצ במועצת העירייה.

זה עשור רוב התחנות ברחבי העיר מופעלות על ידי ענקית הצרפתית בתחום ריהוט הרחוב, ג'יי.סי.דקו, שמקבלת תמורה ממכירת שטחי פרסום בתחנות המתנה והיא זו שאחראית על ההקמה ועל התחזוקה השוטפת של התחנות. נציין כי תחנה של ג'יי.סי.דקו עולה כ-60 אלף שקל - כמעט פי שניים מהתחנות של משרד התחבורה.

זאת הסיבה שבתל-אביב כמעט ולא ניתן למצוא תופעה של תחנה שבורה או לא מתוחזקת - לחברה יש אינטרס מובהק לתחזק את התחנות כך שהמפרסמים יהיו מעוניינים לפרסם בהן.

לכאורה מדובר במצב של WIN-WIN גם עבור הנוסעים וגם עבור הרשויות המקומיות, אלא שלחברה שמתפעלת שמקבלת תמורה ממכירת שטחי פרסום יש בעיקר אינטרס להקים תחנות מקורות במיקומים אטרקטיביים למפרסמים, ולאו דווקא בהתחשב בצרכים של הנוסעים.

להבי סבורה כי הדרך הראויה לטיפול בסוגיית תחנות האוטובוס היא במציאת "תקצוב ממשלתי והעברת הביצוע לעיריות כדי שישלבו את התחנות בעיצוב חזות הרחובות, כולל גמישות למתן פתרונות של ספסל לצד תמרור במקום שאין בו מספיק שטח לתחנה ושיהיו אחראיות להקים תחנות על פי הצרכים ובמנותק משיקולים כלכליים", כך להבי.

מרב דוד מלובי 99 - הלובי הציבורי: "רגע לפני שהטמפרטורה עולה ל-35 מעלות בצל, זה הזמן לאשר את הצעת החוק של ח"כ חנין, שלובי 99 מקדמת, לקביעת תקן מחייב לאיך צריכה להראות תחנת אוטובוס. זאת כדי שנוסעי התחבורה הציבורית, שתלויים בה ונעדרי כל אופציה אחרת לשינוע, ייהנו ממנה ולא יתענו ממנה חלק ניכר מהזמן".