תאונות הבנייה: דרוש שינוי חינוכי

הקבלנים משקיעים בהכשרות, אבל השינוי יבוא רק מהמדינה

תאונה באתר בנייה  / צילום: זקא
תאונה באתר בנייה / צילום: זקא

בחודשים האחרונים אנו עדים לרצף של תאונות עבודה באתרי בנייה בישראל, שבהן נפצעו עשרות עובדים ונהרגו 27 עובדי בנייה בשל כשלים חמורים בתחום הבטיחות בעבודה. אלה אירועים מיותרים, שניתן היה למנוע.

סביב נושא זה מתקיים דיון ציבורי כבר כמה שנים. חלקו מדויק, נוגע בנקודות החשובות באמת וחשוב שימשיך להתקיים על מנת לשלב ולדרבן את המדינה, את אנשי המקצוע, העובדים, הרשויות המקומיות ובראש ובראשונה אותנו -בוני הארץ, להמשיך ולעשות את כל מה שניתן כדי למנוע את התאונות הללו.

לצערי, חלק לא מבוטל מהדיון הציבורי בתאונות העבודה הוא אוסף קלישאות ונתונים שגויים שאין בינם לבין המציאות כל קשר.

לא אעסוק פה באותן קלישאות נטולות בסיס, שבהן משתמשים לא מעט בכלי התקשורת ו"מומחים" מטעם עצמם. אבל אומר בעניין זה כי הטענה כאילו מוצא הפועלים שנפגעים משפיע על יחסנו לנושא היא שקר גס ומכוער. זו התעשייה הישראלית היחידה בישראל שבה אנו, נציגי המעסיקים, חתמנו מיוזמתנו עם ההסתדרות הכללית על הסכם קיבוצי מחייב, שמבטיח זכויות שוות לכל עובד ועובד שלנו, ללא קשר לדתו, שייכותו הפוליטית, מינו או מוצאו.

כולם שווים וכולנו, כל הפעילים בענף הבנייה והתאחדות בוני הארץ בראשם, שותפים לכאב על כל פגיעה בגוף או חיי אדם שניטלו בשל תאונות באתרי בנייה.

הקנס לא מגיע לקומה 16

בתאונה בולטת בענף הבנייה השבוע נפלו אל מותם שני עובדים, כפי הנראה, בשל ניתוק פתאומי של פיגום תלוי. השניים, כך פורסם, היו רתומים לפיגום וחבשו קסדות, כפי שמחויב בחוק וכפי שדאג הקבלן בשטח לוודא. בכל זאת הם נפלו ונהרגו. ניתן רק להניח שמדובר בטעות אנוש שהביאה למותם. זו דוגמה לאירועים רבים שמתרחשים בענף שלנו. אירועים שבהם החוק נשמר על ידי הקבלן ומנהל עבודה באתר ובכל זאת מסתיימים בפציעת עובדים או במותם.

אני שומע וקורא את אוסף הדרישות של אותם מומחים פופוליסטים, שאין להם כל הבנה בתחום הבנייה או בבטיחות בעבודה, להחמיר עוד ועוד את הפגיעה בקבלנים שבאתרים שלהם מתרחשות תאונות. החוק בישראל בתחום הבטיחות בעבודה באתרי בנייה נכתב בדם והוא כולל אוסף ארוך של הוראות מפורטות שעל הקבלן לבצע, כדי להבטיח סביבת עבודה בטוחה לעובדיו. את החוק יש לשמור ואנחנו מעולם לא גיבינו ולא נגבה מי שבחר להתעלם ממנו. כך גם פיקוח ואכיפה הם חלק נכבד בתחום זה.

אבל מי שחושב שעוד ועוד קנסות ועונשי מאסר למנהל עבודה, לקבלן וליזם ישנו דרמטית את תמונת הפגיעות בגוף ונפש בענף הבנייה, טועה טעות מרה. לעובד שהניח בצד את הרתמה ביום חם כמו היום, ונותר תלוי בצהריים בין שמים וארץ בקומה 16, לא ממש משנה אם הקבלן שמעסיק אותו נקנס אתמול או נעצר בשבוע שעבר. אין קבלן, מנהל עבודה, מנהל בטיחות או מנהל פרויקט באתר בנייה עם עשרות בעלי מקצוע שונים, אשר מסוגל לשלוט במעשי כל עובד ועובד באתר הבנייה. זה לא יקרה לעולם.

לכן, שינוי התמונה בתחום זה יתקיים רק אם לצד צעדי האכיפה של הממשלה, תתקיים חשיבה מחדש על חלוקת האחריות, דהיינו שיתוף-פעולה ושילוב מאמצים של מוסדות המדינה, המעסיקים והעובדים. נציין כי לפני יותר משנה וחצי קיימנו שורת פגישות עם ראשי ההסתדרות במטרה ליצור נהלים ומערך פיקוח משותף לנושא זה, אשר בסופו של יום לא הבשילו להסכם שנדחה על ידי נציגי ההסתדרות.

בלי טיפול שורש בבעיה הזו לא נעצור את ואפילו לא נפחית משמעותית את מספר התאונות הקטלניות. בנייה היא פעילות מסוכנת בכל מקום ובישראל ישנה בעיה מבנית נוספת הגורמת לכשלים ותאונות והיא תוצאה של עמדת המדינה כבר עשרות שנים, שאין להשקיע בהכשרת דור פועלי בניין ישראלי חדש ובראש ובראשונה בהכשרת מנהלי עבודה - צעירים, בעלי ידע מקצועי, אחראים וסמכותיים.

מנהל העבודה הוא הפונקציה הבכירה באתר הבנייה בכל היבטי הבטיחות. הענף סובל ממחסור של כ-3,500 מנהלי עבודה. הפקידים האחראים מערימים כל מכשול אפשרי על קליטתם והכשרתם של יוצאי צבא וצעירים לתפקיד חשוב זה, מה שמוביל להדרת כוח-אדם צעיר ואיכותי מענף הבנייה.

ההשקעה הפרטית לא תספיק

התאחדות בוני הארץ זיהתה לפני יותר מעשור את רמת ההכשרה הנמוכה של חלק גדול מהעובדים הפלסטינים והזרים בתחום הבטיחות בעובדה, והשקיעה בפעילות הדרכה שלהם הון עתק מאז וממשיכה בכך. בין השאר, אנחנו מלווים מקצועית את הקבלנים ביצירת תוכניות בטיחות לאתרי בנייה, מקיימים ללא הפסק הדרכות עבודה בגובה, שותפים עם ההסתדרות בסדנאות הכשרת בטיחות לאוכלוסיות רבות וסופי שבוע מרוכזים בכל הארץ למנהלי העבודה. הובלנו בכנסת חקיקה שתוסיף בעלי מקצוע חדשים אשר יעסקו בשמירה על חיי עובדים באתרים. אנו מפעילים עם קרן מנוף של הביטוח הלאומי ניידת הדרכה, שעוברת בכל אתרי הבנייה בארץ עם כיתת לימוד אינטראקטיבית ממוחשבת, בשש השפות שבהן מדברים העובדים בענף.

במקביל, אנחנו מקדמים לצד המדינה, פתרון שיאפשר מעבר לפיגומים מודרניים על פי תקן אירופי, והם יכולים בהחלט למנוע חלק מהתאונות, ומשקיעים הון במסגרת תוכנית החדשנות לענף הבנייה (ConTech), יחד עם משרדי השיכון והכלכלה ובה מתבצע, בין השאר, איתור אמצעי הגנה חדשניים וכלים למניעת סכנות באתרים.

זאת, ללא קשר לעובדה שכל הקבלנים הפועלים כחוק, מבצעים עם מנהלי העבודה שלהם הדרכות פרטניות לכל מי שנכנס לאתר הבנייה, עובד או מבקר, מפקח ואחרים.

מעבר לבעיה המובנית של הסיכון הגובר כתוצאה מכך שהעובדים באים מרקעים שונים, יש לציין שהיקף הבנייה בישראל זינק בשנים האחרונות כמעט פי שלושה ובמקביל, בשל ההשקעה הגדולה שלנו בבטיחות בעבודה, נותר מספר התאונות הממוצע דומה מאוד יותר מעשור - בניגוד להצהרות של "מומחים" שאינן מגובות בנתוני המדינה הבדוקים.

מדובר בענף עם מספר עובדים כל כך גדול ותחלופה גדולה שלהם, שנדרשת החלטת מדינה. אין סיכוי שנסגור את הפער הזה ללא השקעה מאסיבית של המדינה בהכשרת העובדים, לפני שהם מתחילים לעבוד בישראל. למעשה חובת המדינה למסד את התחום הזה ולהבטיח שכל עובד שהיא "מייבאת" לכאן יוכשר בתחום הבטיחות בעבודה על פי החוק הישראלי.

■ הכותב הוא מנכ"ל התאחדות בוני הארץ.