"אם בארץ רוצים לסייע לעסקים קטנים, מימון זה לא הכי חשוב"

"היתרון המשמעותי ביותר של עסקים קטנים הוא בגמישות התעסוקתית, שמאפשרת להם להתמודד טוב יותר עם משברים", אומר פרופ’ נתן זוסמן, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל. "הרי למה מפטרים בחברות גדולות? כי יש חוזי שכר קשוחים יחסית ואיגודי עובדים וברגע שיש משבר אי-אפשר להוריד את השכר. בעסק קטן אתה תמיד יכול להוריד את השכר או לצמצם את מספר השעות, והעסק לא חייב להיסגר - זה היתרון הגדול של עסקים קטנים על פני פירמות גדולות".

לדברי זוסמן, עידוד העסקים הקטנים היה מרכיב מרכזי באסטרטגיה של האיחוד האירופי ליציאה מהמשבר. "החברות הגדולות (באירופה) לא רצו לשכור עובדים והבנקים לא רצו לתת הלוואות בהיקפים גדולים. הם הגיעו למסקנה שעסקים קטנים הם דרך טובה להגדיל את התעסוקה ואת שיעור ההשתתפות. המדיניות הזאת הייתה מכוונת בעיקר לצעירים כי המשבר כלל בעיה מאוד גדולה של תעסוקת צעירים במדינות כמו ספרד או פורטוגל".

באיזו דרך הם בחרו לעודד את העסקים הקטנים?
"כל מדינה הפעילה כלי מדיניות שעמדו לרשותה, בעיקר עזרה בתחום המימון אבל גם ברגולציה ובהכוון. באירופה האשראי לעסקים קטנים גם יקר יותר. העזרה בהשגת אשראי הייתה בערבויות, בסובסידיות".

זה הצליח?
"הם יצאו בחבילת צעדים מאוד גדולה, לדעתי בסביבות 2011, ולא ראיתי מחקרי מעקב והערכה של התוצאות. במיוחד כדאי להסתכל על מדינות כמו פורטוגל, ששיעורי האבטלה של צעירים בה היו גבוהים מאוד, והשקיעו שם הרבה בתחומים האלו".

על מה צריך לשים דגש בישראל?
"בישראל אין בעיה של אבטלת צעירים אבל בהחלט יש סקטורים שאפשר להגדיל בהם את שיעור ההשתתפות וגם את ההכנסה. גברים חרדים יכולים להיות דוגמה טובה. עוד דוגמה מאוד טובה שעלתה במסגרת הוועדה להעלאת גיל הפרישה, שהייתי חבר בה, היא של אנשים מבוגרים שנפלטים משוק העבודה המסודר ולפניהם עוד כמה עשרות שנים של חיים. זה נובע מהגמישות שמאוד מתאימה לפנסיונרים שלא רוצים או צריכים לעבוד 10 שעות ביום, ויש להם הכנסה מהביטוח הלאומי. זה גם נכון לפריפריות הרחוקות. במגזר הערבי, ובמקומות שבהם קשה לראות מעסיק גדול מגיע. בכל מקום שיש נגישות נמוכה לשוק העבודה יש לעסק קטן יתרון".

בפריפריה כן, אבל במרכז לא?
"אין היגיון במדיניות של עידוד עסקים קטנים במקומות שבהם אין להם יתרון. אתה לא רוצה לעודד עסקים קטנים בליבה של הכלכלה, במקום שבו היא מתחרה בעסקים הגדולים, כי הפריון של העסקים הקטנים נמוך יחסית. אצל אוכלוסיות חלשות כן, אבל במקום שבו יש למשל חברות שיווק גדולות שפועלות ביעילות כמו רשתות סופרמרקטים אפשר לסבסד אותן, אבל זה לא יהיה יעיל. אתה לא רוצה לסבסד מכולת כדי ליצור תעסוקה. אין למכולת יכולת להתחרות בסופרמרקט. ההוצאות הקבועות שלה - למשל על ההתעסקות עם מזומן, על הוצאת רשיונות ועל דרישות רגולציה אחרות - גבוהות יחסית.

ללמוד מהמודל של עליבאבא

על פי דוחות בנק ישראל, החסם של האשראי קטן יחסית ויש לעסקים קטנים נגישות למימון במערכת הבנקאית גם מבחינת המחיר. "אם המדינה רוצה לפתח איזושהי תוכנית, אז המימון זה רק דבר אחד ולא הכי חשוב", אומר זוסמן.

אז מה הכי חשוב מבחינת המדינה לעשות?
"הדרכה, ללמד את האנשים איך עושים את זה (מקימים עסק - ע"ב). זה נכון במיוחד לאנשים בגיל השלישי שרבים מהם היו שכירים כל החיים שלהם".

אתה מדבר על הפריפריה ועל חסמי נגישות - זה לא מקום שבו האינטרנט יכול לסייע?
"זה קיים בסין בצורה מאוד מוצלחת. חברת עליבאבא היא דוגמה לגוף ענק שמעודד כלכלה שלמה של עסקים קטנים באמצעות מתן מימון פנימי במקומות שיש בהם נגישות נמוכה לשוק הפיננסי".

עליבאבא נותן אשראי לעסקים הקטנים?
"כן. עליבאבא יכולה לקחת מרווח מאוד נמוך על האשראי שהיא נותנת, גם כי יש לה אינפורמציה מאוד גבוהה על הלווה, וגם כי לעסק יש תמריץ מאוד גדול לשלם - עליבאבא יכולה לסגור לעסק את הערוץ ולמחוק אותו לגמרי. בארץ אנחנו לא כל כך גדולים ויש לנו בעיה של תשתיות תחבורה, ולעסק קטן בראש פינה יש בעיה לשנע את המוצרים שלו".

זה משהו שגם המדינה יכולה לעשות או רק השוק הפרטי?
"המדינה פחות יעילה בתחום הזה. זה דווקא מקום שבו המדינה יכולה לעבוד עם יזם מהשוק הפרטי, שיקים רשת כזו. חברה כמו עליבאבא יכולה לתת הלוואות במחיר יותר אטרקטיבי מבנק שלא מכיר אותך. הוא יודע בדיוק כמה את מוכר, הוא רואה את הפריון שלך. בישראל אין מידע כזה לבנקים וגם מאגר נתוני האשראי שיקום כאן לא יוכל לספק את המידע הזה כי הוא מוגבל למשקי בית".