האם הבנקאים הם מעל החוק?

בספטמבר 2008 הצליח הלובי הבנקאי בארה"ב לשכנע את אנשי הקונגרס לספק לבנקים את חבילת החילוץ היקרה בהיסטוריה בגובה 700 מיליארד דולר. הכסף נועד להציל את הבנקאים מתאוות-הבצע של עצמם, שנמשכה שנים והובילה לאחד המשברים הכלכליים הגדולים בהיסטוריה. למרות שהפעילות בחלק מהמקרים הייתה פלילית, רשויות החוק בארה"ב העלימו עין, וגם הרגולטור התעלם. התוצאה הייתה שלא רק שהאחראים לא הועמדו לדין עד היום, אלא חלקם אפילו המשיכו לקבל בונוסים שמנים והתקדמו לתפקידי מפתח בבנקים.

10 שנים אחרי, והנה גם הציבור הישראלי נאלץ לחלץ בנקים בגלל התנהלות רשלנית וייתכן שבמקרים מסוימים עבריינית של שדרת הניהול. מדובר באחת מפרשות הקשות שידעה המערכת הבנקאית המקומית מאז שהוקמה לפני 70 שנה. גם פה אף מנהל לא הועמד לדין. חלקם אפילו זכו לקידום מפתיע שכלל גם בונוסים שמנים.

הפעם כספי החילוץ לבנקים לא יגיעו בצורה ישירה מקופת המדינה, אלא בעקיפין דרך החסכונות שלנו שיפסיקו להנות מדיבדנדים או שיאלצו לספוג את ירידת ערך מנית הבנק בעקבות הפרשה. זה עוד לפני פגיעה אפשרית בתנאי העובדים, הלקוחות ומוניטין הבנק. הייעוד העיקרי של הכסף במקרה זה הוא תשלום כופר שנועד לחלץ את הבנקאים מאחריות פלילית מול הרשויות בארה"ב.

כל הפרשה הזו התחילה עוד בעשור הקודם, אז הבנקים הפועלים, לאומי ומזרחי הקימו תשתית שכל תפקידה הייתה לסייע ללקוחות אמריקאים לחמוק מתשלום מס במדינתם. ההתנהלות הזו עלתה כבר ללאומי 270 מיליון דולר ששולמו ככופר לאמריקאים. הסכום הזה לא כולל הוצאות משפטיות ומגיע עוד לפני הקנסות הגבוהים עוד יותר שצפויים לשלם הפועלים ומזרחי בעתיד הלא רחוק.

לפני יותר מ-3.5 שנים, בינואר 2015, הודיע היועמ"ש לשעבר, יהודה וינשטיין, על פתיחת בדיקת הפרשה בבנק לאומי. הבדיקה הכמעט אינסופית הזו נמשכה גם תחת משמרתו של היועמ"ש הנוכחי, אביחי מנדלבליט. מנדלבליט ווינשטיין מצידם אפילו לא היו צריכים להתאמץ יותר מדי כדי להוכיח את חלקו של הבנק בביצוע העבירות, כי הרי לאומי הודה כבר בכולן מול האמריקאים עוד ב-2014. זה לא מנע ממנדלבליט למשוך עוד כשנה וחצי, עד שהורה על פתיחת חקירה פלילית בנושא לפני כשנה.

בחקירה הזו לא שמענו על מצעד של נחקרים, על מעצרים, על עיכובים או על גיוס עדי מדינה. למעשה, למעט פשיטה על 3 סניפי לאומי לפני יותר משנה - שוררת דממה מטרידה סביב פעילות המשטרה, אם זו קיימת בכלל. כשביקשתי מהפרקליטות הבהרה לגבי התמשכות החקירות, הדובר הפנה אותי למשטרה. במשטרה אמרו שהחקירה החלה בהנחיית היועמ"ש, וכשהיא תסתיים, יעדכנו אותנו.

האם מנדלבליט חושש שמא הפללת שדרת הניהול של לאומי, תשליך מיד גם על הנהלות מזרחי והפועלים? לא בטוח שהוא רוצה להיות האיש שחתום על טלטול הספינה האדירה הזו.

למרות זאת, אי-אפשר להקל ראש בחשיבות החקירה ובהשלכות של האיטיות בה היא מתבצעת. הרי מאחורי הפרשות הפליליות שמיוחסות לבנקים והנזקים במיליארדי שקלים שנגרמו בעקבותיהן, עמדו מנהלים ועובדים בשר ודם. אם הם ידעו על הפעילות העבריינית ולא עצרו אותה - מדובר במקרה חמור. אם לא ידעו על הדרמה הגדולה שמתרחשת ממש מתחת לאפם - ספק אם הם ראויים לנהל עבורנו את הכספים. כך או כך, במקום להיות מורחקים מפעילות בנקאית - חלקם עדיין מנהלים לנו את הכסף.

יש מנהלים שהיו בזמן הפרשה בתפקידי מפתח וקודמו לאחר מכן עד ראש הפרמידה. שניים כאלה למשל הם מנכ"ל מזרחי, אלדד פרשר, והיו"ר, משה וידמן. הראשון שימש כאחראי על הפעילות הבינלאומית של מזרחי ויו"ר השלוחה שלו בשווייץ. זה קרה בתקופה שבה מזרחי סייע להעלמות המס דרך ארצות זרות, כשהסניף השווייצרי מככב בהן. וידמן שימש באותה תקופה כיו"ר ועדת הביקורת בדירקטוריון לאומי. על-פי בית המשפט העליון, הדירקטוריון לא פעל כמצופה ממנו בפרשה. האם ראוי שהם אלה שיכריעו כמה כסף יוציא מזרחי על חשבון החוסכים ככופר על סוג פעולות, שבמקרה הרע הם לא מנעו ובמקרה הרע יותר היו שותפים לו?

נראה כי 10 שנים אחרי חילוץ הבנקאים בארה"ב, בישראל לא למדו כלום. גם פה מנהלי הבנקים מסתתרים מאחורי היישות הווירטואלית שנקראת "בנק", ומנצלים את רפיסות רשויות החוק והפיקוח על הבנקים כדי לחלץ עצמם עם כספי ציבור, מבלי שמישהו מעז לעמוד מולם ולעצור את הפארסה הזו.

■ הכותב הוא עיתונאי עצמאי.