ועדת השרים לחקיקה אישרה את התיקון לחוק שומות מוסכמות

הצעת החוק נועדה לאפשר לאזרחים להגיע לפשרה עם הרשות המקומית על דרישת היטלי השבחה מבלי לפנות לשמאי מכריע ולשלם עלויות גבוהות על כך

חיים מסילתי / צילום: אילל יצהר
חיים מסילתי / צילום: אילל יצהר

הצעת חוק המאפשרת "שומות מוסכמות" של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) עברה ביום א' האחרון בוועדת השרים לענייני חקיקה ותובא מחר (ד') לקריאה טרומית. על פי הצעת החוק, בעל נכס המחויב בהיטל השבחה בגובה של עד 100 אלף שקל יוכל להגיע לפשרה עם הרשות המקומית, זאת מבלי להמתין לקבלת שומה מכרעת.

על פי החוק הנהוג כיום, בכל מקרה שבו יש מחלוקת בין בעל הנכס לרשות המקומית על גובה היטל ההשבחה, יש למנות שמאי מכריע. מחלוקת כזו יכולה להתקיים גם אצל הצרכן ה"קטן" שרק מעוניין למכור את הדירה שבבעלותו. במקרה של סכסוך, השמאי המכריע יכול להפחית את השומה אבל גם להעלות אותה ולא ניתן להגיע לפשרה.

למעשה, הצרכן כבול להליך אשר לא מאפשר לו להגיע כאמור להסכמות אלא מחייב אותו להתדיין אצל שמאי מכריע (הליך העולה כסף ולוקח זמן) גם אם מדובר בערעור על שומה נמוכה יותר. בפועל מוכרי דירות שמקבלים מהעירייה דרישה להיטל השבחה חוששים לערער על הדרישה, מאחר ובהכרעה של שמאי מכריע, הם עלולים להידרש לשלם סכום גבוה יותר.

בהצעת החוק נכתב כי "הרגולציה הקיימת בישראל מכילה אפשרויות רבות לקיומה של הסכמה בין האזרח לרשות בעיקר בתחומי המיסים ואף בתחום העמדה לדין פלילי. לפיכך, מן הראוי שיתקיים גם בתחום היטלי ההשבחה, מתחם, ולו צר, לקיום הסכמות בין הנישום לרשות".

יו"ר לשכת שמאי מקרקעין חיים מסילתי בירך על אישור ועדת השרים לחקיקה. לדבריו, "מדובר בהצעת חוק צרכנית חשובה שמקלה על יוקר המחייה בישראל. החוק נועד בעיקר לאזרח הקטן שכיום לא מערער על החלטות הרשות המקומית בשל העלויות הכספיות אולם גם בשל ההליך הביורקרטי הנלווה לכך. לדוגמא נישום המערער על שומות בהיקף 10,000-20,000 שקל, גם אם השומה מוטעית, יצא לרוב ושכרו בהפסדו, שכן ניהול ההליך מחייב תשלומי שכר טרחה לשורה של גורמים מעבר לבירוקרטיה שהופכת את ההליך ללא משתלם.

"כיום מרבית הנישומים שמחויבים בסכומים נמוכים מעדיפים לשלם את ההיטל ולא לערער. אני בטוח כי המשך הליכי החקיקה אשר ילוו על ידי הגורמים הרלוונטיים - יביאו לאישורו הסופי של החוק".