תחזוקה של ממשלה צרה, לפחות למשך שנה, כפי שמקווה ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא משימה בלתי סבירה ובלתי אפשרית. שר האוצר משה כחלון אמר את הדברים בימים האחרונים בקולו: "61 ח"כים בשנה רביעית זה לא דבר אפשרי", ואתמול בלילה כבר הדגים זאת במעשים.
נתניהו נפגש אתמול עם כחלון ועם סגן השר ליצמן במטרה לייצב את הקואליציה, אך כחלון הודיע לו מיד כי לא יסכים לפתיחת ותיקון חוק יסוד הממשלה בשאלה של הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ראשי המפלגות, להבדיל מהטלתה על חבר כנסת. אותה פיסת חקיקה הקרויה "חוק גדעון סער", על שם הקונספירציה שהגה נתניהו ולפיה נשיא המדינה ריבלין כביכול יחליט להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת העתידי סער ולא עליו, כיו"ר הליכוד.
התירוץ לתיקון החוק היה אותו סיפור בנוגע לקשרים בין הנשיא לבין סער, וזאת על אף שנתניהו, כשנתבקש (לרבות על ידי כותבת שורות אלה) לספק לכך ראיה כלשהי, אמר רק שהוא הסתמך על "שלושה אנשים שסיפרו לי".
יחד עם זאת, השינוי המילולי של סעיף 7 לחוק יסוד הממשלה אינו נתפס כבעייתי, אם אכן מדובר במהלך לתיקון המסוים הזה. אך כחלון לא מסכים לכך בשל חששו שבהליך שינוי חוק היסוד ישולבו שינויים נוספים. כדי לתקן חוק יסוד יש להשיג רוב של 61 חברי כנסת בכל שלבי החקיקה, וכאשר הקואליציה מונה 61 איש, כל אחד מהם מחזיק בשוט פראי. על מי השוט? על אוצר המדינה. סיטואציה בה הקואליציה רודפת אחרי 61 וקטורים שונים עשויה להביא לפריצת תקציב, ומכך כחלון חושש מאוד.
ביום הדיונים הראשון במליאה עם הקואליציה הצרה, אתמול, נפל לממשלה חוק אחד, תיקון לחוק מקרקעין; חוק נוסף, חוק גנים לאומיים שיאפשר בנייה בתוך אזור עיר דוד בירושלים, עבר בזכות התגייסות של חברי הכנסת של ישראל ביתנו.
להלן סקירה של החוקים המוטלים בספק שיידונו בשבועות הקרובים.
חוק הגיוס
בג"ץ איפשר לממשלה בראשות נתניהו למשוך את המועד לתיקון חוק זה עד לראשית דצמבר 2018. כזכור, בכנסת ה-19, כאשר יהדות התורה וש"ס אינן חברות בממשלה, תוקן חוק הגיוס והטיל גיוס חובה גם על חרדים, עם מגבלות מסוימות. בראשית הכנסת ה-20 מימש נתניהו את הבטחת הבחירות שלו לש"ס ויהדות התורה והסיג את החוק לאחור. כתוצאה מכך, הוגשה עתירת שוויון בנטל על ידי התנועה לאיכות השלטון, יש עתיד והיועץ איתי בן-חורין.
בספטמבר 2017 זכו העותרים בבג"ץ ולממשלה ניתנה שנה שלמה לתקן את החוק. שר הביטחון ליברמן הטיל על צוות משרדי-צה"לי לנסח את דרישות הגיוס ובמאי 2018 הונחה הצעת החוק, שהייתה מקובל גם על יש עתיד, בפני המליאה ועל אף התנגדות משמעותית של ליצמן, החוק עבר בקריאה ראשונה. ליצמן אמר אז (מאי 2018) שאם החוק בנוסח שעבר בקריאה ראשונה ימשיך הלאה לקריאה שנייה ושלישית, הוא יהיה הראשון לקום ולהתפטר מן הממשלה.
מנגד איימו ליברמן ולפיד שאם החוק ישונה "אפילו בפסיק", הם לא ישתפו פעולה עם נוסח אחר ויפילו את החקיקה בקריאה שנייה ושלישית.
כאשר כל השחקנים הפוליטיים ראו כי אינם מצליחים להוביל את החקיקה לסיום עד למועד האחרון שקבע בג"ץ, בספטמבר 2018, ביקשו מבית המשפט הארכה וקיבלו 3 חודשים נוספים.
כעת, יהדות התורה התקפלה כמעט לגמרי. ליצמן וסיעתו מעוניינים להמשיך ולשבת בממשלה הצרה, וכך עמדתם העדכנית, כפי שנאמרה ל"גלובס" היום, היא שיש לאפשר לחוק הזה לעבור. "אנחנו נבקש איזה שינוי מינורי, קטן, לא משהו מהותי". הדרישה הזו מגיעה רק כדי שלא לפגוע בכבודו של ליצמן, אשר עלה על בריקדות בסיבוב הקודם.
עוד אומרים ביהדות התורה, כי אופי התנהלותם בעת ההצבעה במליאה יהיה כדלקמן: הם כמובן לא יצביעו בעד החוק שמחייב גיוס, אך גם לא ירימו אצבע נגדו. הם ייצאו החוצה מן המליאה בהצבעה, בדיוק כפי שעשו בפעם הקודמת. בהיעדרות מן הסוג הזה הם פותחים את הדרך לליכוד לגייס מספיק קולות, אולי תוך הישענות על יש עתיד וישראל ביתנו שבאופוזיציה. השאלה היא, כמובן, מה הכניסו למען ליצמן במסגרת אותו "שינוי מינורי".
חוק נאמנות בתרבות
חוק הדגל של שרת התרבות מירי רגב נמצא בשלבים הסופיים של הכנתו בוועדת החינוך של הכנסת. היום התקיים דיון בוועדה והחוק (למעט הצבעות על רוויזיות) עבר השלמה לחקיקה לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. הוא אמור לעלות למליאה לסיום החקיקה ביום שני הקרוב וצפוי פיליבסטר ממושך. באופוזיציה ייערכו לדיוני חירום ובקואליציה ייאלצו לוודא שכל חברי הכנסת שלהם נמצאים בישראל ומשתתפים בדיון.
חברי הכנסת של ישראל ביתנו, אשר תמכו בחקיקה הזו עד היום, מתוקף היותם חלק מהקואליציה, לא מיהרו להשתתף בדיונים האחרונים. אנשיה של רגב העריכו שיש להם רוב עם חברי הכנסת של הליכוד, הבית היהודי, וגם חברי הכנסת של ש"ס ותוך סיוע של ח"כ מרב בן-ארי (כולנו,) אשר נאלצה להיעדר מן הישיבה אתמול בשל דיון דחוף מקביל - וכך היה. הם טענו שבתוך הוועדה לא היו זקוקים לאצבעות של ליברמן וחבריו, אך השאלה הגדולה היא אם זה יצליח בשלב החשוב - במליאה.
ההתרוצצויות בין הוועדות של בן-ארי וגם ח"כים אחרים בקואליציה משקפות את המצב החדש של קואלייצית ה-61: מספר מוגבל של חברי כנסת אשר אינם שרים וסגני שרים חייבים להחזיק את המהלכים הקואליציוניים במספר מקומות במקביל. היעדרו של קול אחד, מפה או משם, מפחית את הרוב הדרוש גם בתוך הוועדות ומפיל או דוחה מהלכים של הממשלה.
יצוין שמספר ח"כים אינם מוכנים להצביע אוטומטית על כל גחמות החקיקה של הליכוד. כך, למשל, הוזכרו בימים האחרונים שמותיהם של ח"כ רחל עזריה (כולנו), ח"כ בני בגין (הליכוד) וח"כ אורן חזן (הליכוד), האחרון בשל היותו מושעה מפעילות פרלמנטרית בשל ענישה של ועדת האתיקה - כמי שלא ימהרו להירתם עבור כל דברי החקיקה של הליכוד.
באשר לישראל ביתנו, תמיכתם בחוק הנאמנות בתרבות מותנית בהצבעה מקבילה על חוק עונש מוות למחבלים. ליברמן אמנם הבטיח לרגב, מיד עם התפטרותו, שהוא ימשיך לתמוך ב"חוקי נאמנות", אך אנשיו כרגע מתנים זאת בתמורה לחוק עונש המוות.
חוק היועצים המשפטיים
חקיקת הדגל של שרת המשפטים איילת שקד מתקדמת על רקע נהמות הוויכוחים על זהות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שתייצג את הממשלה בדיונים בכנסת. אמנם היתקלות הטיטאניות - שקד ועובדת משרדה הבכירה, המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר - התרחשה דווקא על חקיקת חוק הנאמנות בתרבות, אך שקד אינה מעוניינת שזילבר תשתתף גם בדיונים בוועדת חוק חוקה ומשפט.
כך או כך, החקיקה הזו, שתאפשר להפוך את הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה לייעוץ משפטי-פוליטי (ביטול חובת המכרז, מינוי אישי של השר/ה) אמורה להגיע גם היא לסיום הדיונים בוועדה ולקראת קריאה שנייה ושלישית. גם שם ייתקלו חברי הכנסת של הקואליציה בקשיים מרובים, עקב הרוב הקלוש בו הם מחזיקים כרגע.
היום למשל, התרעמו אנשי ישראל ביתנו, החברים החדשים באופוזיציה, שמאחר שחוק עונש מוות למחבלים אינו מקודם בוועדת חוקה, חוק ומשפט, הם לא ישתפו פעולה עם שקד. "את החרפה שהתרחשה היום בוועדת החוקה בדיון בנושא הצעת חוק עונש מוות למחבלים, הבית היהודי והליכוד כבר לא יוכלו למסמס בסיסמאות ריקות מתוכן והצהרות לוחמניות לתקשורת. במבחן התוצאה - הבית היהודי והליכוד פשוט הפילו את החוק, לא לפני שתקעו אותו עשרה חודשים בוועדת החוקה. לזה בדיוק אביגדור ליברמן התכוון כשאמר שהוא רוצה ממשלת ימין במעשים ולא בדיבורים" - לשון הודעת מפלגת ישראל ביתנו היום בבוקר.
החלה שעתן היפה של הצעות החוק הפרטיות
גם במהלך השנה הראשונה לכנסת ה-20 החזיקה הקואליציה ברוב הדחוק של 61. ימי רביעי הפכו לימי חג עבור חברי הכנסת של האופוזיציה, כשלעתים, בעת חוסר תשומת לב של הנהלת הקואליציה, או אפילו אם אחד מן הח"כים לא הספיק לרוץ חזרה למליאה - האופוזיציה הצליחה לקדם כמה הצעות חוק מעבר לקריאה הטרומית. אמנם אלה לא ניצחונות אמיתיים, כי הקואליציה יכולה למשוך ולהפיל את הצעות החוק הפרטיות בוועדות ובהמשך הדרך, אך משמעותם היא שהקואליציה לא מצליחה יותר לנהל את המדינה.
מחר, כששוב יש לממשלה רוב של 61 בלבד, מתכננים באופוזיציה להעלות מספר חוקים פרטיים מעניינים:
1. חוק החיסונים של ח"כ יואל חסון ושל ח"כ שולי מועלם, שעבר ועדת שרים ביום ראשון. מדובר בחוק שהושקעה בו עבודה רבה ומטרתו להכניס סדר למערך החיסונים בישראל תוך הצגת כלים להתמודדות עם סרבני חיסון, כפי מגפת החצבת המאיימת על המדינה בחודשים האחרונים. החוק הזה, מכל הוויכוחים הפוליטיים, עשוי דווקא לזכות לתמיכה של שני הצדדים. החשש באופוזיציה הוא ממהלך נקמה בח"כ יואל חסון, אחרי שיום קודם לכן הבטיח לקואליציה שיתמוך בתיקון לחוק המקרקעין, אך כינס את חברי האופוזיציה להצביע נגד ולהפילו.
2. כל סיעות האופוזיציה - אפילו ישראל ביתנו, החברה החדשה-ישנה באופוזיציה - הגישו חוקים לפיזור הכנסת. לכאורה, לא צפויה הפתעה סביב הצעות פרטיות אלה, שכן הסבירות שסיעת כולנו תעשה תרגיל הצטרפות להפלת הממשלה ללא תיאום והודעה מראש לליכוד - שואף לאפס.
3. בסיעת יש עתיד שמים את יהבם מחר על חוק תחבורה ציבורית בשבת של ח"כ יעל גרמן. ההצעה היא לקבוע כי שירותי תחבורה ציבורית יופעלו בשבתות בחלק מן הרשויות המקומיות וגם בכבישים בין-עירוניים.
חוק נוסף של יש עתיד, שמקווים להעביר מחר בטרומית הוא של ח"כ עליזה לביא בנוגע לביטול עונש מאסר שנתיים על מי שמתחתן שלא במסגרת הרבנות, סעיף הקיים כיום בפקודת הנישואין והגירושין (מקרה הרב דב חיון מחיפה).
יש עתיד יציעו מחר גם להקים ועדת חקירה פרלמנטרית למיגור האלימות במשפחה. הם נסמכים על דיון בממשלה מ-24 באוקטובר בו נאמר שתוכן תוכנית בנושא הזה, אך דבר לא קרה מאז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
