האופציה הסינית - מי ישקם את סוריה המתפוררת

התערבות סינית במדינה יכולה להביא יציבות ומחייבת את ישראל לדיאלוג עמה

ההרס באחת מערי סוריה / צילום: רויטרס, Omar Sanadiki
ההרס באחת מערי סוריה / צילום: רויטרס, Omar Sanadiki

אם לא יתחולל דבר מה בלתי צפוי ממש, ניתן לומר בביטחון כי נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, עומד לכונן בקרוב מחדש את שלטונו על מרבית שטחה של הרפובליקה הערבית הסורית כפי שהייתה קיימת עד 2011. אולם אסד ישלוט על מדינה חרבה. סוריה זקוקה לשיקום מוחלט. הערכות העלות לשיקום סוריה מתחילות מסכום "צנוע" של 200 מיליארד דולר, ואילו התחזיות הפסימיות מדברות על טריליון דולר. השאלה הנשאלת היא מי מסוגל לשלם ולו חלק מסכום שכזה?

בסוף יולי הצהירה רוסיה ששיקום סוריה הוא סוגייה שצריכה להימצא "מעל הפוליטיקה", וקראה לקהילה הבינלאומית לשתף פעולה בעניין זה. מוסקבה השקיעה מאמצים ומשאבים רבים כדי להבטיח לעצמה דריסת רגל ימית ואווירית על חוף הים התיכון, ומן הסתם היא אינה מסוגלת ליטול על עצמה מיזם בעל ממדים כאלה.

יש להניח שארה"ב והאיחוד האירופי לא ימהרו לממן "תוכנית מרשל" לסוריה, בין שהסיבה היא איבה מרה, חוסר עניין, או פשוט הרצון לתת לרוסים ולאיראנים לאכול את הדייסה שבישלו בהתערבותם במלחמת האזרחים לטובת אסד. מדינות המפרץ אינן מסוגלות לסייע לסוריה, או אינן רוצות בכך. 

המועמדת היחידה שייתכן כי תהיה מעוניינת לשקם את סוריה היא סין. בייג'ינג עשויה לראות את היתרונות שבהכללת סוריה בפרויקט הענק הכלכלי שלה "דרך המשי החדשה", הידוע גם כ"חגורה אחת, דרך אחת". המיזם שואף לבנות מחדש את דרך המשי העתיקה מסין לאירופה דרך איראן וטורקיה, ויש לו גם זרוע ימית - תעלת סואץ. אם מביאים בחשבון את הון העתק הנדרש להקמת "חגורה אחת, דרך אחת" - פרויקט שעלותו מוערכת בטריליוני דולרים - שיקום סוריה עשוי להיות השקעה צנועה יחסית בדרך להבטיח את הצרכים הגלובליים של סין.

רוסיה אינה צפויה להתלהב יותר מדי מתוכנית סינית לשיקום סוריה, אך כל עוד בייג'ין אינה פוגעת באינטרסים שלה, היא תהיה מוכנה לקבל אותה ולחיות עימה. כניסתה של סין יכולה לבשר בשורות טובות גם עבור איראן, שגם בידה אין את האמצעים הכלכליים לשקם את סוריה. סין היא שחקנית זהירה ומחושבת מאוד. לאחר השקעה כספית משמעותית, היא תעשה כל שביכולתה כדי לפקח על איראן ולמנוע פעולות העלולות להעמיד בסכנה את האינטרסים הכלכליים הגלובליים שלה.

לישראל יש עניין בכל מה שמתרחש אצל שכנתה מצפון-מזרח. אם סין תקבל החלטה בעניין היא תעשה זאת ללא התחשבות ברצונה או בהסכמתה של ישראל. יש להתכונן לתרחיש זה, ולכן העמקת הדו-שיח המדיני עם סין צריכה להיות בראש סדר העדיפויות שלנו. עלינו לחפש כל דרך אפשרית להשתדל וליישם את הגישה שעבדה מול רוסיה גם עם בייג'ינג. דיאלוג שכזה אולי ישכנע את סין לעשות כל מה שנדרש כדי להבטיח את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה ובמקביל לפקח על האיראנים.

למרות מה שנטען כאן, איש אינו מסוגל בסופו של יום לומר בוודאות אם סין אכן תירתם למאמצי השיקום בסוריה. בתחילת יולי התחייב נשיאה, שי ג'ינפינג, לחבילת הלוואות בסך 20 מיליארד דולר שמטרתה "החייאת" המזרח התיכון, אך הוא נמנע מלהזכיר באופן פרטני את סוריה. ייתכןש בקרוב נדע אם היה זה הצעד הראשון בכיוון.

הכותב הוא לשעבר שגריר ישראל בירדן. המאמר המלא פורסם במגזין "הזירה" בהוצאת מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה