כחלון מימש את רוב ההבטחות - אז למה הציבור לא נותן לו יותר קרדיט?

כולנו של משה כחלון נולדה רק לפני ארבע שנים, כשהוא חזר לחיים הציבוריים אחרי מספר שנים מחוץ לזירה. הפעם הוא העדיף להקים מפלגה משלו ולא לחזור לליכוד, המפלגה שבה צמח וצבר פופולריות רבה. הריצה העצמאית השתלמה, וכולנו זכתה לעשרה מושבים בכנסת ה-20. מפלגה בצילו של איש אחד.

מיום הקמתה כולנו הוגדרה כמפלגה "חברתית" - בעד צמצום פערים וסיוע למעמדות הכלכליים הנמוכים. זה גם מה שייחד אותה ממפלגות חברתיות אחרות, בעיקר מיש עתיד, שחרטה על דגלה את חיזוק מעמד הביניים.

■ כחלון הצליח לצמצם פערים יותר משרי האוצר שקדמו לו | עמירם ברקת

בחודש אפריל ישלים כחלון ארבע שנים שנים בתפקיד (פחות חודש). כשנכנס לשם, הוא דרש וקיבל ארגז כלים מלא-מלא להגשמת המצע שלו. ואכן בחינת ביצועיו בקדנציה המסתיימת - מעניקה ציון טוב, לפחות בהקשר הצר של המצע. עם זאת, בהיבט הכלכלי הכולל של המדינה, מחיר העמידה בהבטחות הבחירות של כחלון עשוי להיות כואב, יקר ובעל השפעות ארוכות טווח.

 האם הן עמדו במילתן

הרבה הבטחות יושמו - אבל עדיין יקר פה

בראיונותיו האחרונים, מלין שר האוצר כחלון על כך שהירידה בסקרים לא מובנת לאור הישגיו הרבים שסייעו לציבור. הוא זוקף לזכותו הקלות במס, עוד ירידה באבטלה, עליות שכר, מחיר למשתכן, הנחה בצהרונים ועוד. אבל הסקרים לא מחמיאים, והוא לא מבין למה. יש להניח שסיבה מרכזית לאי ההצלחה בסקרים היא התחרות הרבה על משבצת המרכז-החברתי, אבל אולי גם לכך שלא כולם מסכימים שכהונת כחלון באוצר היא הצלחה מסחררת.

 הבטחות של מפלגת כולנו לעומת ביצוע בפועל - שיעורי אבטלה / מקור: בנק ישראל

מצעה של כולנו ב-2015 היה חברתי-כלכלי בעיקרו, והבטיח להוריד את יוקר המחיה. הסעיף המרכזי בהוצאה של רוב המשפחות בישראל הוא הדיור, וזה הדגל שנשא כחלון, הנהגת תוכנית חירום לפתרון משבר הדיור. המצע כלל מספר סעיפים עיקריים: איגוד רשויות העוסקות בדיור תחת קורת גג אחת, ביטול מונופול רשות מקרקעי ישראל על הקרקעות ועוד.

 הבטחות של מפלגת כולנו לעומת ביצוע בפועל - שכר ממוצע / מקור: ביטוח לאומי

גם בעניין הדיור הציבורי הבטיח מצע "כולנו" לסגור את הפערים בין הדרישה הגוברת להיצע המועט. בד בבד, הבטיח המצע גם צמצום פערים חברתיים, הוזלת מחירי המזון, הוזלת שירותי הבנקאות, ביטול המונופול במשק הגז הטבעי להוזלת מחירי החשמל, שוויון הזדמנויות לתעסוקת נשים חרדיות וערביות ועוד ועוד.

 הבטחות של מפלגת כולנו לעומת ביצוע בפועל - מחירי הדיור / מקור: הלמ"ס

ההוצאה האזרחית גדלה והפערים צומצמו

כחלון נכנס למשרד האוצר אחרי שנים ארוכות שבהן ההוצאה האזרחית הצטמצמה יחסית לתוצר. לזכותו ייאמר שהוא הביא לשינוי תפישה, והגדיל את ההוצאה האזרחית אחרי שנים ארוכות. ב-2017, אחרי שנים רצופות של כרסום ונסיגה, יחס ההוצאה האזרחית לתוצר גדל ל-32.5% (מהתוצר), לעומת 30.8% ב-2016. כלומר, יותר כסף לחינוך, לבריאות ולרווחה.

צמצום פערים בחברה היה דגל מרכזי כולנו. והנתונים מעידים שהפערים אכן הצטמצמו. אי השוויון בהכנסות, כפי שהוא נמדד במדד ג’יני הבינלאומי, נמצא בשפל של 20 שנה. בנוסף, ההכנסה של ארבעת העשירונים הנמוכים גדלה בשנים בקצב כפול (באחוזים כמובן) מקצב הגידול בהכנסת של העשירונים הגבוהים.

המבחן הגדול: הורדת ההוצאה על דיור

בעת גיבוש הממשלה האחרונה, כחלון כאמור דרש וקיבל ארגז כלים להתמודדות עם משבר הדיור. כך, כולנו קיבלה לידיה את משרד השיכון והבינוי וכן אורגנים ממשלתיים רלוונטיים נוספים, ובראשם מנהל התכנון, שהיה מצוי עד אז תחת אחריותו של משרד הפנים. בשורה התחתונה, אפשר לומר שכולנו עמדה במבחן העיקרי שלה - העלייה במחירי הדיור נבלמה.

המדד האחרון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעיד כי בין אוקטובר 2017 לאוקטובר 2018 ירדו מחירי הדירות ב-2.3%. מדד הדירות החדשות יורד בשיעור אף גבוהה יותר, 4.1%. ההוזלה הזו הושגה בזכות האצה של תהליכי מכרזים ובעיקר מכרזי מחיר למשתכן, שייזכרו בעיקר בזכות ההגרלות שעוררו תשומת לב. הביקורת על כך היא שהמהלכים הללו הקטינו את הכנסות הממשלה משיווק הקרקעות בכ-5 מיליארד שקלים.

בסוגיית הדיור הציבורי רק 2018 הביאה עמה בשורות. ראשית הוארך תוקפו של חוק הדיור הציבורי הוותיק המסייע לזכאים לרכוש את דירותיהם. בדצמבר, רגע לפני פיזור הכנסת, הועברה ההחלטה על הקצאה לדיור הציבורי של כ-7% מקרקעות המדינה המשווקות לבנייה. בינתיים משבר הדירות בדיור הציבורי נמשך ופתרונו, אם בכלל, נראה רק באופק של שנים.

היבט נוסף בפרק הדיור של כולנו נותר על ברובו על הנייר - הדיור להשכרה. "נפעל ליצירת התנאים לשוק שכירות ארוכת טווח", נכתב במצע. למרות קידומו של "חוק שכירות הוגנת" שקוצץ וצומצם, לא נעשו מהלכים משמעותיים לטובת שוכרי הדירות.

רפורמה חלקית במערכת הבנקאית

ערב הבחירות, כולנו התחייבה לבצע רפורמה מקיפה במערכת הבנקאית. בין היתר דובר על הפרדת קבוצות בנקאיות קיימות, עידוד כניסת שחקנים חדשים, רפורמה בפיקוח על הבנקים והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

בשורה התחתונה, ניתן לומר שבפרק זה ההצלחה היא חלקית בלבד. כולנו אכן קידמה מהלכים להגברת התחרות, כמו למשל הפרדת חלק מחברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הקמת מאגר נתוני אשראי והקלה על חברות אשראי חוץ-בנקאיות. ואולם בתקופת כהונתו של כחלון לא קם בנק חדש, כוחם של לאומי ופועלים נשמר והמחיר שהציבור משלם עבור השירותים הבנקאיים לא ירד.

עדיין מחכים לתחרות בתחום המזון

במחירי המזון לא נרשמה עליה בשנותיהם של כחלון כשר אוצר ואלי כהן כשר הכלכלה, אך ההבטחה להוזלה לא מומשה. רפורמת הקורנפלקס שפתחה פתח ליבוא מקביל והוזלת מחירים אושרה לאחר שקוצצו כנפיה, ונכנסה לתוקף רק ב-2018. הרפורמה במשק החלב כשלה כמעט לחלוטין אף שרשמית נכנסה לתוקף באוקטובר 2018. למרות ירידת מחירים קלה מאוד בתחום, משק החלב הישראלי יישאר כנראה המפגר במערב, ומחירי הגבינות גבוהים בישראל פי כמה מאשר באירופה. גם עבור הירידה הזעומה במחירים ישלם האוצר, כלומר אנחנו, פיצוי לרפתנים. (גילוי נאות: בקיבוץ שבוא חי וחבר הכתב פועלת רפת בינונית בגודלה).

כחלון וכהן מתגאים בכך שבין אוקטובר 2015 לדצמבר 2017 ירדו מחירי המזון בישראל ב-5% ביחס ל-OECD, אך זה קרה בעיקר בשל העליות במחירי המזון באירופה ולא בשל הוזלות בישראל. ב-2016 אכן ירד מדד מחירי המזון ב-1.5%, אך המגמה התהפכה שנה לאחר מכן. ב-2017 החלה עליה מתונה של 0.3%, ב-2018 היא התגברה ועלתה כבר ב-1.3%.

כעת מזהירות רוב חברות המזון הגדולות, יבואניות כיצרניות, כי יעלו מחירים בטווח הקרוב. חלקן הגדול כבר מימש את האיום. כשלי השוק בישראל הם גורם ראשון במעלה בתחום זה, ובעיקר השליטה של מספר קטן של חברות בחלקים נרחבים מהשוק. כחלון הבטיח לפרק מונופולים, היבוא המקביל עזר כאן באופן מועט ביותר, לפחות עד כה.

עובדי הקבלן לא נעלמו, גם לא מונופול הגז

בסוגיית הגז הטבעי הבטיח כחלון את ביטול המונופול, אך לאחר הבחירות הודיע כי לא יעסוק בנושא בשל ניגוד העניינים שלו וקשריו עם קובי מימון. בהמשך הורחב הסכם ניגוד העניינים שלו גם לתחום הולכת הגז. עם זאת, כחלון הבטיח כי יתמוך בפתיחת ענף הגז לתחרות. זה קרה באופן חלקי עם מכירת מאגרי כריש ותנין לחברת אנרג’יאן, אך התחרות עדיין ברמה נמוכה.
גם עובדי הקבלן שכחלון הבטיח לסייע להם עדיין מחכים, לפחות חלקם. הסכם המעבר של עובדי קבלן להעסקה ישירה שנחתם ביולי 2015 נחגג בתרועה רמה, אבל בפועל במקום 15 אלף עובדי קבלן, נקלטו לערך כמחצית ממספר היעד. במגזר הפרטי לא טופלה הבעיה כלל, ורבים מהעובדים הללו ממשיכים לסבול מהלנת שכר ומתנאי עבודה ירודים.

נתוני המאקרו בצד של כחלון

שיעור האבטלה בישראל הנמוך ממילא ביחס למדינות המערב, ירד עוד בשנות הממשלה היוצאת, וכאן ניתן לרשום הישג מוחשי ויישום הבטחת בחירות. גם בשכר הממוצע נרשם צינוק לא קטן. השכר החודשי הממוצע בישראל עלה בשנות הממשלה היוצאת מ-9,551 שקל ב-2014, ל-10,139 ב-2019.

אבל הסיכום של כהונת שר האוצר כחלון בראייה כלכלית רחבה ובבחינה של האינטרס הכללי מראה שהכהונה רחוקה מלהיות מוצלחת. כחלון מינה למנכ"ל המשרד את יד ימינו שי באב"ד, שלא אחת העדיף לפתור מחלוקות ומשברים עם גורמי חוץ חזקים ובראשם ההסתדרות, מעל ראשם של בכירי האוצר.

הדבר הוביל לפריצה של הסכמי שכר, לחבילות של הטבות שניתנו לקבוצות לחץ ולעיקורן של רפורמות בשל כניעה לאינטרסנטים. שתי דוגמאות עיקריות רק מהעת האחרונה היא ההסכם עם גמלאי המשטרה השב"כ והמוסד, שזכו להטבות ששאר הציבור יכול רק לחלום עליהן, והרפורמה במשק החשמל שהעניקה הטבות מפליגות לעובדי חברת החשמל.

בסיכומה של תקופה, כחלון ייזכר כשר אוצר נדיב, כזה שנתן כסף לנכים, לזוגות הצעירים וגם לקבוצות אינטרסים. הוא דאג להוריד מסים ומכסים ולהוזיל את הצהרונים. השאלה היא מה המחיר שהכלכלה הישראלית תשלם על התנהלות זו.

רק באחרונה הצהיר כחלון כי משרדו עמד ביעד הגירעון ל-2018. אלא שצפי הגירעון לשנה הקרובה עומד כבר עכשיו על 3.5%. והיד עוד נטויה. לצד זה, רמת הפריון במשק שנמוכה מאוד בהשוואה למדינות המפותחות לא עלתה, והצמיחה שעליה הייתה גאוות הכלכלה הישראלית, מדשדשת במקום.

החיים על סף אחוז החסימה / בר לביא

דבר אחד בטוח, לפחות ארבעה מבין חברי סיעת כולנו בכנסת הנוכחית לא ייצגו אותה בכנסת ה-21. יואב גלנט עבר לליכוד, אלי אלאלוף ורחל עזריה הודיעו שלא יתמודדו, וגם סגן השר מייקל אורן הודיע על פרישה מהמפלגה, ואף העריך בסוף השבוע האחרון כי המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה. גם אם הערכה של אורן היא מעט קיצונית, למשה כחלון, יו"ר המפלגה, בהחלט יש סיבות לדאגה. הסקרים האחרונים לא מחמיאים, ברובם מפלגתו מדשדשת רק קצת מעל אחוז החסימה. אפילו ירידה שנתית של 2.3% במחירי הדיור לא עזרה.

כחלון הצהיר מעל כל במה אפשרית שגם בבחירות הקרובות כולנו תרוץ עצמאית ולא תחבור לליכוד או למפלגה אחרת. למעשה, כחלון התחיל את קמפיין הבחירות שלו כבר לפני שנה וחצי, כשנתניהו כמעט פירק את הממשלה בשל "משבר התאגיד". מאז פוקדים את הצמתים ברחבי הארץ שלטי חוצות עם תמונתו של שר האוצר, בינתיים כאמור ללא הואיל. השאלה הגדולה היא האם הסקרים הלא מחמיאים יגרמו לכחלון לוותר בסופו של דבר על רשימה עצמאית ולחבור לאחת המפלגות האחרות.