"מס הבריאות בישראל הוא הכי נמוך בעולם. תבדוק אותי. בכל המדינות האחרות מס הבריאות הרבה-הרבה יותר גבוה. המעסיקים משלמים חלק מזה. ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל היא הנמוכה בעולם". כך הצהיר לאחרונה מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בראיון לגלי צה"ל. בר סימן טוב הציג את הנתון כסיבה להעלות את מס הבריאות הנמוך לדבריו, בישראל. אבל האם הנתון שעליו הוא התבסס הוא אכן מדויק?
נתחיל במילה "בעולם". המדד המקובל שבו משתמש משרד הבריאות להשוואה בינלאומית של מערכות הבריאות אינו מדד כלל עולמי, אלא המדד של ארגון המדינות המפותחות (ה-OECD), שבו חברות היום 36 מדינות, ביניהן ישראל.
בנוסף, ברוב מדינות ה-OECD, מערכת הבריאות ממומנת ברובה בידי המדינה. מקור הכספים במיסים: או במס בריאות ייעודי כמו בישראל, או במיסים הכלליים כמו בבריטניה. לפיכך ניתן להשוות רק בין רמות ההוצאה הציבורית וההוצאה הלאומית לבריאות.
ההוצאה הלאומית על בריאות במדינה כוללת את ההוצאה הציבורית (שמבוססת על מיסים), ביטוחים משלימים ופרטיים, ותשלומים ישירים (למשל, השתתפות עצמית בקניית תרופות ושירותים). בשנת 2017 מוקמה ישראל במקום ה-25 מתוך 36 מדינות הארגון במדד ההוצאה הלאומית על בריאות - 7.4% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). בבחינת ההוצאה הציבורית על בריאות ניצבה ישראל בשנת 2017 במקום נמוך יותר - 29 מתוך 36. ההוצאה הציבורית על בריאות היוותה בשנה זו 4.6% מהתמ"ג.
מנגד, שיעור התשלום על ביטוחים משלימים ופרטיים בישראל היה גבוה מהממוצע ב-OECD ב-2017, ועמד על כ-37% - במקום השביעי ב-OECD. שיעור הוצאות הבריאות בתשלומים ישירים בישראל היה גם הוא גבוה מהממוצע ב-OECD, ועמד על כ-22% - במקום ה-12 מתוך 34 מדינות (נכון ל-2016).
בשורה התחתונה: אמירתו של בר סימן טוב אינה נכונה ברובה. מדד משרד הבריאות להשוואה בינלאומית אינו מדד כלל עולמי, אלא מדד המדינות המפותחות ה-OECD שבו חברות 36 מדינות. ישראל נמצאת במקום נמוך במדד זה, אך לא במקום הנמוך ביותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.