דירה להשכיר: השוכרים מעדיפים יציבות מעל הכול

זכאים לדיור בר-השגה בשכירות במחיר מופחת, מבקשים ביטחון שיוכלו לגור באותו מקום לאורך זמן. עכשיו הוויכוח הוא על כמה זמן

פרויקט דירה להשכיר בשכונת המשתלה. הדמיה: אסף פרץ
פרויקט דירה להשכיר בשכונת המשתלה. הדמיה: אסף פרץ

זוהי העונה שבה אלפי זוגות צעירים ומיוזעים מתרוצצים מדירה לדירה, מודאגים עד ייאוש, נלחמים על מקום טוב בתור של המרואיינים על ידי בעלי הבית בדירה העומדת להשכרה, משתדלים לעשות רושם טוב ולא לשנוא אוטומטית את בעל הדירה המוצעת, כפי שהם שונאים את בעל הדירה אותה הם רוצים לעזוב.

בתחילת יוני הוא הודיע להם על כך שבספטמבר הוא מייקר את שכר הדירה בת שני החדרים, מ-4,700 שקל לחודש ל-5,000 שקל. כשמחו על כך הוא אמר, ש"עם כל הכבוד לזה שאתם כבר שנתיים בדירה, בשנה שעברה העליתי את המחיר רק ב-200 שקל, אבל השנה אין מה לדבר על פחות מ-5,000. עומדים אצלי בתור לדירה הזאת".

זועמים ומתוסכלים החלטתם שהפעם באמת לא תיכנעו. ביניכם לבין עצמכם הגעתם למסקנה, ששווה לכתת רגליים במסע להיכרות עם מצאי הדירות בנות שתי חדרים ובעליהן, אבל לא לעמוד מול האיש הזה, שבגלל הקפצת המחיר מצידו ב-300 שקל לחודש, תיאלצו לוותר על המנוי הזוגי לחדר הכושר.

התסכול בחדרי המדרגות הולך וגובר, כי מסתבר שיש מעין קרטל עירוני בדירות שתי חדרים: אף אחת מהן אינה מוצעת בפחות מ-4,700 שקל לחודש. והתור במסדרון מתארך.

על מנה פלאפל אתם עושים את החשבון הפשוט: העברת הדירה כולל טיפ לסבלים תסתכם ב-3,000 שקל. הערבות הבנקאית תתייקר. עוד ריצות לעירייה לרישום במחלקת ארנונה, בלבול מוח ברישום לתאגיד המים, לחברת חשמל, לספקי הגז, הטלוויזיה והאינטרנט, ורכישות קטנות ונחוצות אם כבר עובדים דירה. קצת סחוג בפלאפל וההיגיון הפשוט מכה בכם ואומר: יש יסוד לבדוק אם לא שווה לבלוע את הזעם, לשלם את 300 השקל הנוספים לחודש בדירה הנוכחית, ולחסוך את תלאות ועלויות המעבר.

החברה הממשלתית "דירה להשכיר" מקימה פרויקטים שאורך חייהם 20 שנים, ובסופן הקבלן הזוכה יכול לסלק את השוכרים ולמכור את כל הדירות. אין פלא שבסקר שערכה "דירה להשכיר" על הסיבות לביקוש של השוכרים, הסיבה הראשית (78%) היא הסכם השכירות לטווח ארוך, יותר מהסיבה השנייה (71%), שהיא שכר דירה קבוע. רק אחריהן מגיעים המיקום - 41%, פיקוח ממשלתי - 40%, ואחריהם משתנים בעלי חשיבות לא פחותה, כמו קרבה למקום עבודה, קרבה למשפחה ולחברים ועוד.

מתעוררת שאלה: מהו אורך תקופת השכירות הנכונה, המוצדקת, כאשר השוכרים הם הזכאים לדיור בר-השגה בשכירות במחיר מופחת. בתל-אביב התקופה היא חמש שנים לכל היותר. בפרויקטים של "דירה להשכיר" הזכאים למחיר מופחת יכולים לגור בדירה במשך 10 שנים (3 שנים + 3 שנים + 4 שנים). דהיינו, משק בית אחד יכול להשתמש בדירה למשך מחצית חיי הפרויקט. האם מבחינת אורך החוזה אין בכך הטבה ענקית ליחידים, על חשבון הטבה פחותה אבל ליותר משקי בית?

אין תשובה ברורה לשאלה, מהו אורך השכירות המפוקחת והמוזלת לזכאים לדיור בהישג יד, יחסית לאורך חיי הפרויקט. נסו לשאול את חבריכם ותתענגו על התשובות ובעיית ההנמקה.

עם זאת, נראה כי שכירות מובטחת לשש שנים עם אופציה להארכה לשנה אחת נוספת. למה? כי מערכות החיים של ילדים, לידה וגן ילדים, בי"ס עממי, חטיבה-ותיכון, הן בנות שש שנים כל אחת. יש למישהו הצעה מנומקת אחרת?