מיגון | ניתוח

שוב ירי מסוריה, ומה עם תוכנית הממשלה להשקיע 5 מיליארד שקל במיגון הצפון?

מטח הרקטות לגליל ולגולן העלה שוב את הפערים בין המיגון הקיים ביישובי הצפון לבין זה הנדרש לאור האיומים העדכניים בזירה • תוכנית "מגן לצפון", שיצאה לדרך השנה והבטיחה בנייה של מרחבים ממוגנים ושיפוץ מקלטים על פני עשור, נותרה כמעט כולה על הנייר ותמתין לממשלה הבאה

רצים למרחב המוגן / צילום: רויטרס
רצים למרחב המוגן / צילום: רויטרס

מטח הרקטות לפנות בוקר מסוריה לעבר ישראל, לראשונה מזה כחצי שנה, העיר שוב את הדאגה של תושבי הצפון וראשי הרשויות מיכולת עמידתם בתרחיש של ירי מאסיבי. התזמון של הירי, שמגיע כשבוע אחרי סבב ברצועת עזה שכלל את תושבי הדרום, מעלה שוב את פערי המיגון - בעוד שבדרום פעלה המדינה למגן את התושבים באמצעות בניית מרחבים מוגנים, בצפון המצב שונה לגמרי וקיים פער בין הרצוי למצוי בהתחשב באופי האיומים.

"אחרי המלחמה שתהיה, יקימו ועדת חקירה והמדינה תחליט למגן את הצפון. אבל למי שייפגע עד אז, זה כבר יהיה מאוחר מדי", אומר ראש המועצה האזורית מבואות החרמון, בני מובחר, בשיחה עם "גלובס".

פערי המיגון הגדולים בצפון מוכרים היטב למשרדי הביטחון והאוצר, למועצה לביטחון לאומי ולפיקוד העורף. על רקע פערים אלה, הציג שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן באמצע 2018 את תוכנית "מגן הצפון", שהיקפה הכולל הוא כ-5 מיליארד שקל.

המתווה שמשרד הביטחון גיבש כולל שיפור רכיבי מיגון בכ-300 יישובים שמרוחקים עד 45 קילומטר מגבול הצפון. לפי אותו מתווה, המדינה תעמיד סיוע לבניית מרחבים מוגנים לכ-200 בתי אב בצפון; הכשרה והתאמה של כ-500 מקלטים ציבוריים לשהייה ממושכת; מיגון של כ-800 בתי ספר וגני ילדים ובכ-65 מוסדות רווחה; מיגון של עשרות מרפאות ובתי חולים בצפון הארץ. 

ליברמן הביא את התוכנית לאישור הקבינט, ודרש לתקצב אותה מחוץ לתקציב הביטחון, באופן שיאפשר להזרים למימושה כ-500 מיליון שקל בכל שנה, על פני תקופה של עשור. בקיץ 2018 הכריז שר האוצר משה כחלון כי תוכנית המיגון תצא לפועל באופן מידי, כך שעד סוף 2019 יועמדו למטרה זו כ-500 מיליון שקל. מה קרה מאז? בנובמבר שעבר התפטר ליברמן מהממשלה, ו"מאז תוכנית מגן הצפון התמסמסה", אומר ראש רשות מקומית בצפון.

"בפועל לא קרה כלום. קיבלנו כינים", אומר מובחר. "הבוקר הייתי צריך להסביר לתושבת בית הלל למה אין לה ממ"ד, למרות שהבטחנו לה שיהיה לה. עכשיו אני נדרש להסביר תושבים איך החלטות שמתקבלות לא מיושמות".

רק רבע מהכסף של 2019 הועבר

גם ליברמן התייחס לאחרונה לנושא, ואמר כי שמע מראשי רשויות בצפון כי התוכנית לא באה לידי מימוש ולמעשה הוקפאה. עם זאת, גורמים פוליטיים אמרו כי אחד התנאים שמעמיד ליברמן בימים אלו במו"מ להצטרפות לממשלה כזאת, הוא מימוש תוכנית "מגן הצפון".
"אני מעריך שהמצב הפוליטי שאליו נקלענו והעובדה שאנחנו בתקופה של ממשלת מעבר גרמו לעיכובים בהעברת הכסף למימון תכנית המיגון", אמר היום ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן. "אנחנו מחכים לחלק מהכסף שהובטח, ואני מקווה שבשנת 2020 והלאה תוכנית המיגון תתוקצב כמתוכנן". לפי שטרן, עשרות מקלטים בעירו "שופצו למקלטים ברמה של 5 כוכבים", אבל במקביל ממ"דים רבים ברחבי העיר, בעיקר בשכונות הישנות, אינם תקניים ולא עונים לאיומים העדכניים בזירה.

מה נותר עד כה מהתוכנית הגרנדיוזית? לפי טענות של גורמים בממשלה, במהלך 2018 ו-2019 הוקצו כ-280 מיליון שקל למימון חלק מתוכניות המיגון בצפון. אלא שהנתונים הללו כוללים 150 מיליון שקל שנועדו למיגון של מבנים בקו שבין 0 ל-20 קילומטר מגבול לבנון ואושרו עוד לפני שגובש מתווה המיגון שעליו מתבססת התוכנית "מגן הצפון".

במלים אחרות, מתוך 500 מיליון שקל שהיו אמורים לעבור ב-2019 - השנה הראשונה של התוכנית - רק כרבע מהסכום הועבר בפועל.
עם או ללא קשר לאירועים הלילה בצפון, היום הניח משרד האוצר על שולחן ועדת הכספים של הכנסת הצעה להזרים עוד 126 מיליון שקל להשלמת רכיבי מיגון בצפון. מדובר, על-פי הערכות, בסכום שעליו סוכם לפני כשבוע וחצי במו"מ שהתקיים בין הממשלה לבין מרכז השלטון המקומי, שאיים על השבתת הרשויות ברחבי הארץ.

גורם ביטחוני אמר היום כי פיקוד העורף ממתין לקבלת התקציבים למימוש התוכנית שכבר אושרה.

"פערי המיגון ידועים למקבלי ההחלטות"

מדובר צה"ל נמסר: "מאז תחילת שנת 2018 ביצע פיקוד העורף פרויקט נרחב לשיפוץ מקלטים, ובמסגרתו הוחזרו לכשירות כ-800 מקלטים ציבוריים, וזאת לצד מיזמים רבים למיגון מוסדות חינוך ורווחה ובינוי של מקלטים ציבוריים נוספים. פערי המיגון בצפון מוכרים וידועים בקרב כלל דרג מקבלי ההחלטות. פיקוד העורף רואה חשיבות עליונה במשימה לצמצום פערי המיגון בישראל ובצפון בפרט, ועוסק בנושא ביחד עם הרשויות והגופים השונים".

ממשרד האוצר נמסר: "תחום ההתגוננות האזרחית בכלל, והמיגון בפרט, נמצא תחת אחריותו ובסמכותו המקצועית של משרד הביטחון ופיקוד העורף. משרד האוצר קשוב לצרכים המועלים על ידי משרד הביטחון, אך תיעדוף הפרויקטים לאור הצורך המבצעי והאזרחי נעשה על ידי משרד הביטחון בהתאם למסגרת התקציב הנקובה בחוק. על מנת שניתן יהיה להוציא אל הפועל תכנית רב-שנתית למיגון העורף, על משרד הביטחון ופיקוד העורף לתעדף אותה במסגרת דיוני התוכנית הרב-שנתית של צה"ל ומשרד הביטחון בכלל, ותקציב 2020 בפרט".

ממשרד הביטחון נמסר: "במסגרת ההחלטה על תוכנית ‘מגן העורף’ הועמדו לרשות משרד הביטחון 136 מיליון שקל לטובת מרכיבי ביטחון ליישובי הצפון ופרויקטי מיגון שונים, שנמצאים בתהליכי ביצוע. תקציב התוכנית לשנת 2020 ואילך יסוכם במסגרת דיוני התקציב לאחר הקמת הממשלה הבאה".

מה זה אומר להוסיף ממ"ד?

■ בתקנות שפורסמו ב-1992 הובהר כי בכל יוזמת בנייה חדשה יוקם מרחב מוגן
■  שטחו של הממ"ד יהיה 9 מ"ר לפחות והוא ייחשב לשטח שירות. המשמעות: ניתן להוסיף לכל דירה קיימת ממ"ד, גם אם נוצלו בה כל אחוזי הבנייה
■ בעבור בניית ממ"ד לא יוטל היטל השבחה
■ בעוד שעל-פי חוק דרוש רוב של 75% מבעלי הדירות לצורך תוספת בנייה, במקרה של תוספת ממ"ד הרוב הנדרש הוא של 60% בלבד
■ חלופה אחרת היא המיגונית: מרחב מוגן שניתן לשנע על משאית ולהציב בסמוך למבני ציבור או בחצרות בתים פרטיים
■ עלות בניית ממ"ד בגודל 9 מ"ר בבניין משותף: בין 100-120 אלף שקל. עלות ממ"ד יביל בגודל דומה היא כ-70 אלף שקל