שטרק נגד הבנקים: הורתה לרואי החשבון להפסיק לתת אישורים על לקוחותיהם

לאחר שניצחה במאבק שניהלה נגד הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון משה ברקת, מסמנת לשכת רואי החשבון את המטרה הבאה: מאבק נגד הבנקים. נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, הורתה בשבוע שעבר לכלל חברי הלשכה שלא להיענות לדרישות הבנקים השונים להנפקת אישורים ללקוחותיהם, שמבקשים להפקיד כספים בחשבונם. ההנחיה להימנע מחתימה על אישורים לבנקים נולדה על רקע טענת לשכת רואי החשבון כי האישורים הנדרשים אינם עומדים בחקיקה ובתקנות המקצוע.

לטענת לשכת רואי החשבון, הבנקים מנסים לגלגל לפתחם את האחריות שהוטלה עליהם מכוח המאבק בהון השחור ובהלבנות ההון. הדרישות שמציבים הבנקים ללקוחות שמבקשים להעביר לחשבונם כספים מחו"ל או להפקיד כספים במזומן, נולדו על רקע החמרת האכיפה בתחום הלבנת הון, חילופי המידע בין המדינות וכן דרישות חוק צמצום השימוש במזומן, שמטילים על הבנקים חובות משמעותיות לזיהוי והכרת הלקוח וכן לאימות מקור הכספים המופקדים בחשבונות.

בין היתר, הבנקים דרשו מלקוחות להנפיק אישור רואה חשבון לכך שהצהרות ההון שהגיש הלקוח לרשות המסים כללה את כל החשבונות בבעלותו ובשליטתו (אישור על שלמות דיווחי הלקוח); אישור על עמידת הלקוח בחובות הדיווח שלו לרשויות על כל העסקאות שלו וההסכמים שערך, תוך דרישה כי רואה החשבון יצהיר על כך מתוך ידיעתו האישית ויכתוב "ההסכמים מוכרים לי"; אישור על כך שמקורם של הנכסים והכספים של הלקוח "כשר"; פרשנויות משפטיות של הסכמים; וכן אישורים כי הלקוח מקיים את כל החובות הנדרשות ממנו על-פי חוקי המס וחוק צמצום השימוש במזומן.

לטענת שטרק, ההוראות מנוגדות לכללי האתיקה של רואי החשבון, לחוקים הקיימים ולפסיקה בתחום. באיגרת ששיגרה ל-15 אלף חברי הלשכה כתבה, בין היתר: "מתוקף חוק איסור הלבנת הון, בו הוגדרו עבירות מס כעבירות מקור, הבנקים נדרשים לוודא שלקוחותיהם מדווחים לרשויות המס בארץ ובחו"ל, וכן לוודא שמקור הכספים אינו בעבירות פליליות. הבנקים 'גלגלו' דרישה זו לפתחם של רואי החשבון ודרשו כי רואי החשבון יצהירו/יאשרו שהלקוח עומד בכל הדרישות האמורות. הלשכה פועלת מול הבנקים להפסקת דרישות לא תקינות אלה. נזכירכם כי אין לחתום על נוסחים אלה".

שטרק מציינת כי פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב כבר התייחס לדרישות של בנקים מרואי חשבון וקבע מפורשות כי בנק לא יכול להטיל על לקוח דרישה לספק אישור רואה חשבון, שאינה עומדת בכללים המקצועיים של רואי החשבון.

פסק הדין עסק בתביעת חברה בע"מ נגד בנק מזרחי, כדי לבטל סגירת חשבונות החברה, בטענה כי לא קיימו חובות שונים, כולל זיהוי לקוח וביצוע פעולות לא מוסברות בחשבונות. הבנק דרש מהחברה אישור רואה חשבון או עו"ד לנעשה בחברה. השופטת לימור ביבי קבעה כי דרישת הבנק לקבל אישורים מעורכי הדין או מרואי חשבון מידיעתם האישית אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות המפקח על הבנקים, וכי די באישורים בהם מפורט מקור הידיעה.

"המצב פוגע ברואי החשבון ובלקוחות"

באחד המקרים שהצליח לעצבן את הלשכה, התבקש רואה החשבון לאשר שכל הכספים במזומן שבעל עסק רוצה להפקיד בחשבונו הם כספים שהתקבלו מעסקאות צרכניות ושכל העסקאות הללו התקבלו לפי כללי חוק צמצום השימוש במזומן.

"זאת אומרת, אומרים לך כרו"ח: תפרש את החוק ותבדוק את כל ההכנסות של העסק, כל תקבול שהעסק קיבל בשנה החולפת, שהוא לא עבר את חוק צמצום השימוש במזומן. יכול להיות דבר כזה?", אומרת שטרק ל"גלובס". "הדרישות מאתנו הן שנדע לגבי כל כסף שקיים בעולם אם הוא דווח, ידווח בעתיד, האם הושג כדין והאם ישולם עליו המס העתידי. זה לא נורמלי".

שטרק מציינת כי לא תעצור עד שהבנקים יחדלו מדרישותיהם הבעייתיות מרואי החשבון. לדבריה, "המצב היום פוגע גם בלקוחות וגם ברואי החשבון. לקוחות עוזבים את רואי החשבון שלהם, כי הם אומרים להם 'לא חתמתם לי'. יש פה פגיעה עסקית גם ברואי החשבון. אבל הפגיעה המשמעותית יותר היא במשק ובעסקים שלא יכולים להפקיד כספים בחשבונותיהם, ללא הנפקת אישורים לא חוקיים שהבנקים דורשים מהם. כמות התשומות שרואי החשבון משקיעים בצורך לאשר כל דבר שזז הפך לבלתי אפשרי. הבנקים צריכים לעשות את הבדיקות שלהם ולא להעביר את האחריות אלינו".

כבר בסוף 2017 ביקשה הלשכה מהפיקוח על הבנקים ומאיגוד הבנקים לשתף פעולה בהוצאת כללים ברורים בנוגע לדרישות שבנקים יכולים לדרוש מרואי חשבון. "בעקבות זאת, בנק ישראל הוציא ב-2018 הנחיה ברורה שאומרת שרק אישור רו"ח לפי תקני ביקורת יתפוס. זאת אומרת שאם בנק דורש אישור הזוי - למשל זה שרו"ח יאשר שהלקוח ישלם את כל המס על הכספים שירוויח, שזה בכלל מידע צופה פני עתיד - אז אין לזה שום משמעות והאישור הזה לא בתוקף", אומרת שטרק.

לדבריה, ההנחיה לא יושמה. "לכן, הוצאתי את הודעות ההימנעות, שמבקשות מרואי החשבון לא להיכנע ללחץ שמפעילים הבנקים. אנחנו רואים את הלחץ שמופעל על-ידי הלקוחות על רואי החשבון, כי הם לא יכולים לקיים פעילות מול הבנקים ולהעביר כספים. הבנקים, למרות פסק דין מפורש ולמרות הוראות הפיקוח על הבנקים, ממשיכים לדרוש דרישות הזויות. לצערי אין מספקי אכיפה של הפיקוח על הבנקים ואנחנו רואים השתוללות בדרישה לאישורים מרואי חשבון".

שטרק מסבירה כי "ה-FATCA ותקנות ה-CRS מרחיבים את הקשחת העמדות של הבנקים, את ההיסטריה שלהם ואת הדרישות שלהם מהלקוחות רואי החשבון. ההסדרים הללו הטילו על הבנקים חובות זיהוי לקוח ומבחנים מחמירים לעניין תושבות ואזרחות של לקוחות הבנקים, והבנקים מנסים בצורה גורפת להטיל את האחריות שהוטלה עליהם על רואי החשבון. דרך הסנקציה של חסימות העברות של כספים מחו"ל לארץ הם מנסים להעביר אלינו את האחריות, ודורשים שנכתוב דברים שהם בעצם חוות דעת שהן בלתי אפשריות. אסור לרואי החשבון לכתוב את חוות הדעת האלה".

עוד לדברי שטרק, "במקרים רבים, אנחנו, הלשכה, מתערבים אישית בהתנהלות של רואי חשבון מול הבנקים, כשהלקוחות שלהם נתקלים בבעיות. לא פעם הלשכה עצמה התייצבה לצד רואה החשבון המטפל בלקוח, הגיעה עד קציני הציות בבנק, ואמרה לו 'אתם לא תכפו את הלחץ הזה לא על הלקוחות ולא על רואי החשבון כי אתם חוטאים לתפקיד שלכם'. בגלל זה גם ביקשנו שהמפקח על הבנקים ישב אתנו בדיונים לטיפול בבעיה הזאת, ובאמת ישבו אתנו, דיברנו והתקדמנו אבל ראינו ששוב הבנקים הולכים אחורה".

במצב שנוצר "כולם תקועים", מסבירה שטרק, "לבנק יש את הכללים שלו, שאנחנו תומכים בהם, אבל הבנק לא יכול להפוך אותנו, רואי החשבון, לחותמת גומי או לחוקרים ולדרוש מאתנו תשובות לשאלות שאין לנו תשובות עליהן. יש פה חסם ביורוקרטי לעסקים. אני בעד חוק צמצום המזומן, ושעבירות מס חמורות הם עבירות הלבנת הון, אבל בוא נעשה את זה נכון ולא ניצור חסמים מטורפים לעסקים במדינה להתנהל. לבנק יש את הלקוח והוא צריך להתנהל מולו ולבקש ממנו את המסמכים, התצהירים או כל דבר אחר שהוא צריך ממנו, ולראות אם הוא משתכנע בנוגע למקור הכסף או לא".

הבנקים: מנסים להגיע להסכמות

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה כי "המחוקק העמיד את הבנקים בחזית המלחמה נגד הלבנת הון, והחוק מחייב אותם לוודא את מקור הכספים שמופקדים אצלם, לפני קבלתם, כדי למנוע כניסה של כספים לא חוקיים למערכת. אי-עמידה בהוראות אלה חושפת את הבנקים לאישומים פליליים. אחת הדרכים לוודא את מקור הכספים היא קבלת אישורים מגורמים מוסמכים, כמו רואי החשבון.

"איגוד הבנקים, בשיתוף הפיקוח על הבנקים, היה זה שיזם את ההידברות עם לשכת רו"ח, כדי להגיע לפתרון מוסכם, והדיונים בין הצדדים נמצאים בישורת האחרונה. כל טענה אחרת חוטאת לאמת, ושום לחץ תקשורתי או אחר לא יגרום לבנקים לפעול באופן שנוגד את הוראות החוק".

זאת לא הפעם הראשונה ששטרק יוצאת להילחם בדרישות הרגולציה מרואי החשבון. בחודש שעבר חשף "גלובס" כי שטרק העבירה ל-15 אלף רואי החשבון חברי הלשכה הוראה שלא לציית לנוהל שפרסם הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, ד"ר משה ברקת, בנוגע להוצאת רישיון לנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים), בעקבות דרישות לאישורים לא חוקיים מרואי החשבון במסגרת הנוהל. ברקת הגיב במכתב חריף, אך בסופו של דבר פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון נוהל מתוקן, שבמסגרתו התקבלו כל דרישות לשכת רואי החשבון.