דעה: אסור להשאיר את הגיוון התעסוקתי מחוץ למעגל ההתאוששות הכלכלית

בשבוע החולף צוין יום הגיוון הבינלאומי, יום שהוכרז על ידי האו"ם כדי לחגוג את העושר של המגוון התרבותי. דווקא בתקופה זו, אי אפשר שלא לשאול מה יהיו השלכות משבר הקורונה על תחום זה. בשנים האחרונות בישראל אנחנו עדים לתמורות משמעותיות בתעסוקה בקרב אוכלוסיות מגוונות - בכללן ערביי ישראל ואוכלוסיות חרדיות. קיימת עלייה איטית אך עקבית בשילוב אוכלוסיות אלו בתעסוקה, כולל בתפקידים ניהוליים.

השינויים חלים גם בתודעת המגזר העסקי. לפי נתוני ארגון מעלה לאחריות תאגידית לשנת 2019 , 70% מהחברות המדורגות בארגון דיווחו על עלייה בקליטת עובדים מאוכלוסיות אלה, ושני שלישי מהן אף הציבו לעצמן יעדים ברורים בנושא - זוהי עלייה ניכרת מהשנים הקודמות.

חברות רבות מנסות לייצר "גיוון" אך במרוצת הזמן למדנו שמילת המפתח היא בעצם "הכלה". גיוון הוא שער הכניסה לחברה, נקודה שלכאורה אם פרקטיקות הגיוס שלנו יצלחו, נקבל "גיוון". בהגדרה של "הכלה" יש רבדים הרבה יותר עמוקים. אי אפשר לכפות הכלה. קשה לגרום למנהל שמחפש "עובד כמוני" להיות מכיל תרבותית. אפשר להציע אוכל כשר, או לכבד חגים שונים, אבל היכולת של ארגון שמכיל סגנונות שונים נלמדת בתהליך מעמיק שכולל את כל החברה כולה.

זהו המסע המשותף שאנו עוברים בארגון פרוקטר אנד גמבל בשש השנים האחרונות. מסע בו עובדי החברה מלווים מועמדים כשהם בתהליך הקבלה עוד לפני שעברו ריאיון ראשון, כדי לעזור לייצר שוויון הזדמנויות בתחילת תהליך הגיוס. מסע של שכבת מנהלי הביניים שעוברים תהליך מנטורינג כדי שיוכלו לרכוש ולאמץ סגנון ניהולי רב תרבותי, וסדנאות על ראיונות קבלה רב תרבותיים. כמו גם אמירה מפורשת וברורה של הנהלת החברה בכל הזדמנות ראויה. ובתוך כך, לומדים מכשלונות וממקומות בהם כשלנו יחד כאינדוידואלים וכחברה. במאמץ ארגוני יש לפתח את היכולת של אנשים להתחבר לערך, ולהכיל מתוך זה את אי הנוחות או את הלכאורה פגיעה ביעדים קצרי הטווח.

המסע הזה תרם דבק ולכידות חברתית מסוג חדש, שדוקא השונות התרבותית העשירה את המרקם של עובדי החברה, והיום גיוון והכלה הם המדד השלישי הגבוה ביותר בסקר הארגוני של החברה. 95% מעובדי החברה מאמינים שנעשים מאמצים כדי לייצג את כלל החברה הישראלית. אין ערך חשוב יותר היום לחברה מאשר תחושת שייכות והזדהות של עובדיה.

באופן פרדוקסלי, דווקא כדי להגיע למגוון חייבים לעבור דרך הכלה, במובן העמוק ביותר של המילה. סוג של יעד עסקי שצריך לעבור דרך מטאמורפוזה ערכית. כאן נדרש חזון, נדרשת הובלה, נדרשת העמקה.

כעת עם התהוות המשבר הכלכלי נוצר איום משמעותי. מומחי הפורום הכלכלי העולמי טוענים שהעולם אינו מוכן לתופעות ההמשך של וירוס הקורונה, והן בעיקר ההשלכות הכלכליות. דוח חדש של הפורום שפורסם לאחרונה, מתאר שורה של סיכונים הצפויים לכלכלה העולמית בעקבות משבר הקורונה. מיתון עולמי ארוך, שיעורי אבטלה גבוהים, ופערים מעמיקים עם האוכלוסיות המוחלשות. הפערים הללו גדולים ממילא, שכן לפי נתוני ה-OECD אי השוויון ברוב מדינות ה- OECD הוא בשיא של 30 שנה.

בכלל המדינות מפותחות, הפגיעה המשמעותית ביותר היא באוכלוסיות מוחלשות מבחינה סוציו-אקונומית, והפערים הכלכליים-חברתיים צפויים להתרחב משמעותית. החברות והעסקים מתכנסים אל הבסיס ואל היסודות, ולפעמים פרויקטים מסוג זה נדחקים הצידה. במישור העסקי יהיו עדכוני אסטרטגיות ושינויי כיוון, שעשויים לדחות מאמצים מסוג זה הצידה. אם האוכלוסיות המגוונות יישארו מחוץ למעגל ההתאוששות, המשק כולו לא יבריא באותן רמות. בוודאי לא העסקים הנסמכים על פעילות צרכנית בריאה.

לכן, גיוון והכלה בתעסוקה, בצל משבר הקורונה, חשובים היום יותר מתמיד. חשוב שאנו כמגזר עסקי, נכוון לצמיחה תוך שימת לב מיוחדת לאוכלוסיות המועסקים שלנו, הלקוחות והספקים. מדיניות ממשלתית בשילוב מודעות החברות העסקיות להתאוששות מכלילה היא הדרך לנוע קדימה ולהצליח.

הכותבת היא סמנכ"לית קשרי חוץ ותחום אחריות תאגידית בחברת פרוקטר אנד גמבל ישראל