"שוקל פרקליט מדינה מחוץ למערכת, אנחנו לא עלה נידף": אבי ניסנקורן בראיון

יום לפני ערב ראש השנה תשפ"א, בניין משרד המשפטים הישן ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים כמעט שומם. אני מטפס במדרגות לקומה השנייה, צועד לכיוון לשכתו של שר המשפטים, אבי ניסנקורן, ובדרך מתעכב רגע ומתבונן בתמונות של קודמיו בתפקיד שתלויות על הקיר לאורך המסדרון. במנחם בגין, שמואל תמיר, חיים צדוק, מאיר שטרית, חיים רמון, דניאל פרידמן, וחבריהם, מסתכלים בי במבטים רציניים מתוך המסגרות הלבנות שעל הקיר. היחידי שמעט מחייך הוא טומי לפיד.

לפתע, אני שומע קול מאחד החדרים שחשבתי ריקים. מישהי אומרת שבלשכה הסמוכה נמצאה מזכירה חולת קורונה ואני מתנער משרעפיי וממהר לחזור למשימה שלשמה הגעתי. כשאני נכנס ללשכתו, ניסנקורן רכון מאחורי המכתבה. מבטו רציני, והוא מסמן על דף משפטים מתוך הנאום שיישא כעבור כמה שעות בכנסת בתגובה להצעת ח"כ בצלאל סמוטריץ להקים ועדת חקירה פרלמנטרית ל"בדיקת ניגודי העניינים של היועמ"ש, פרקליט המדינה והשופטים בביהמ"ש העליון, ובבתי המשפט בכלל".

"מעבר לזה שזאת הצעה הזויה אני חושב שהיא חותרת נגד הדמוקרטיה", ניסנקורן אומר. "זו הצעה שכל בר דעת צריך לומר שהיא לא צריכה לעלות במדינה דמוקרטית הצעה שאומרת שצריך להעמיד לדין את כל צמרת המערכת המשפטית, ועוד בתקופה משברית, יום לפני שהמדינה נכנסת לסגר. אם בזה מתעסקים סמוטריץ, נפתלי בנט ואיילת שקד בתקופת קורונה אז זה פשוט מזעזע. לא ראיתי את איילת (שקד, ח"מ) הולכת לכיוונים האלה כשהייתה שרת משפטים. זה לקחת שוליים הזויים ולנסות למרכז אותם. זה פשוט הזוי". ההצעה אגב, נפלה, בהיעדר תמיכה של הליכוד. כלומר, נפלה בינתיים, עד שתחזור ותישלף מארגז כלי המשחית של סמוטריץ וחבריו.

הסיטואציה הזו היא כנראה די אופיינית לכהונתו של ניסנקורן כשר משפטים. מאז שהוא מונה לתפקיד ב-17 במאי 2020 לאחר שמפלגתו, כחול-לבן (שמה שנותר ממנה היא סיעת "חוסן לישראל") חתמה על הסכם קואליציוני עם הליכוד, חלק גדול מהאנרגיה של ניסנקורן מופנה להדיפת ההתקפות של הימין על היועמ"ש, הפרקליטות, ובתי המשפט.

העיתונאי ינון מגל ניסה להתבדח השבוע בתוכנית הרדיו שלו ושל בן כספית ב-103fm ואמר שבמקום רה"מ נתניהו הוא כבר היה מזמן מוציא נשק ויורה בכל העיתונאים שמבקרים את נתניהו. "די, כמה אפשר", אמר מגל לכספית. "אני במקומו כבר הייתי מוציא מזמן תת-מקלע, יורה ב... לא רוצה להגיד בכולכם, בך לא, כן? אבל בכל השאר, יורה, צרורות כמו ב'רמבו'... כל העיתונאים ששנים צולבים אותו כל יום שישי, צרורות, רימונים - 21, 22, 23, פוצץ!". אח"כ הסביר מגל כי: "זה היה קטע סאטירי. כמו ש'בארץ נהדרת' עושים סאטירה. אני מתנצל, חוזר בי".

ניסנקורן אומר שלדעתו "זה מזעזע". לדבריו, "אני לא חושב שאותו עיתונאי היה אומר את זה גם של פרודיה לפני עשר שנים. אנחנו בתקופה שיש בה הסתה בלתי נתפסת כלפי מערכת המשפט, כלפי הפרקליטות וכלפי עיתונאים. זה בלתי נתפס. אנחנו בעולם של הסלמה. אני מגן על עצמאות הפרקליטות והעיתונות וביהמ"ש וזאת אחת הסיבות שבאתי לפוליטיקה. אסור לשתוק ואסור בגלל סיטואציה פוליטית פתאום להתכופף. אנחנו לא עלה נידף. אלמלא כחול-לבן הייתה היום בקואליציה הייתה כבר פגיעה משמעותית בשלטון החוק".

"אני בסך הכול מנסה להגיד את מה שאמור היה להיות ברור מאליו". הוא טוען. "שמערכת המשפט צריכה להיות עצמאית. אנחנו תחת מציאות שהמדינה צריכה להישאר דמוקרטיה יציבה גם בשעת משבר. זו נשמת אפה של ישראל. בלי חירויות פרט וחופש ביטוי ועיתונות חופשית ובתי משפט עצמאים ופרקליטות חזקה ועצמאית ויועץ משפטי עצמאי, אין דמוקרטיה".

אתה לא רואה בעייתיות למשל בעובדה שהיועמ"ש, אביחי מנדלבליט, גם הגיש כתב אישום נגד רה"מ נתניהו, גם מייעץ לו ולממשלה, וגם כופה עליו הסדר ניגוד עניינים שאמור למנוע ממנו להתערב במינויים של פרקליט מדינה, ומפכ"ל משטרה?
"מאז קום המדינה מוסד היועץ המשפטי לממשלה הוא עצמאי. זו שיטה שעמדה בהרבה מאוד משברים מקום המדינה ועד היום. מפרשת עסק הביש, דרך משפט קסטנר, ופרשת קו 300. היועמ"ש ומערכת המשפט בישראל תמיד קיבלו שבחים על העצמאות שלהם ועל חוסר התלות שלהם".

ובכל זאת, היועמ"ש מחזיק היום גם בתיק של פרקליט המדינה. הגיע הזמן לאייש את תפקיד פרקליט המדינה שלא מאויש כבר חודשים ארוכים.
"פרקליט מדינה ברור שצריך למנות. אנחנו עדיין תחת מצב קואליציוני שבגללו לא מונה פרקליט מדינה".

לפי ההסכמים של כחול-לבן עם הליכוד אתה כבר יכול להניע את התהליך לבחירת פרקליט מדינה.
"אני בהחלט חושב שבשבועות הקרובים צריך לשחרר את הנושא הזה. המצב הרצוי הוא פרקליט מדינה לצד יועץ משפטי לממשלה".

אתה מתכוון להביא מועמד חיצוני לתפקיד, או לבחור במועמד מתוך הפרקליטות?
"אני לא שולל אפשרות של להביא אדם מחוץ למערכת. יש כמה אנשים שיכולים למלא את התפקיד של פרקליט המדינה. ברור שזה צריך להיות אדם אם יכולת מוכחת ושעצמאות המערכת היא נר לרגליו והיושר האישי".

"לא תהיה סטייה מקווים אדומים בוועדה"

יממה לפני הריאיון עם ניסנקורן, התכנסה לראשונה הוועדה לבחירת שופטים בראשותו כדי להתחיל תהליך של בחירת שופטים חדשים לבתי המשפט ברחבי הארץ, כולל מינוי של שופט לביהמ"ש העליון. כזכור, בשנים האחרונות התגלעו קלקולים קשים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים ששיאם הוא חקירת יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר, אפי נוה, בחשד כי קידם באמצעות שלוחיו את מינוי אתי כרייף לשופטת, תוך שהסתיר מהוועדה שהוא היה מצוי בקשר אינטימי עמה. כשניסנקורן נשאל איך הוא יגרום לכך שקלקולים כאלה לא יקרו בעתיד הוא משיב, כדרכו, בפסקנות:

"אני אדם שאצלו דברים כאלה לא קורים. אצלי הגבולות מאוד ברורים לטוב ולרע. אני אדם שיודע לשים קווים אדומים בצורה ברורה. לא תהיה סטייה מקווים אדומים בוועדה".

איך הייתה ההתכנסות הראשונה של הוועדה?
"היה בסדר. אני יכול להגיד דבר אחד - הוועדה תפעל למנות שופטים איכותיים ומקצועיים שמה שנר לרגליהם זה צדק ואמת משפטית. זה הדבר הראשון שמדריך אותי. תחת הקריטריונים הללו נעשה עד כמה שאפשר ליצור בבתי המשפט גיוון שישקף את כלל החברה הישראלית".

חלק מחברי הוועדה יעדיפו לבחון שופטים על פי השאלה האם הם יהיו שמרנים או אקטיביסטיים.
"המשבצות של שופט שמרן או לא שמרן לא מקובלות עלי. העולם מורכב יותר מהמשבצות האלה והשופטים יותר מורכבים מהן. הדבר החשוב הוא שהשופטים יהיו עצמאים ובלתי תלויים ובלי מורא בהחלטות שלהם. קרה לא אחת בתפקידים קודמים שמילאתי שהחלטות של בתי משפט לא תאמו את השקפת העולם שלי אבל תמיד כיבדתי את ההחלטות".

אתה מרוצה מהרכב הוועדה לבחירת שופטים של ארבעה פוליטיקאים, שלושה שופטי ביהמ"ש העליון ושני נציגי לשכת עוה"ד?
"אם אפשר היה, הייתי מדלל את כמות הפוליטיקאים בוועדה. גם מנחם בגין אמר שצריך פחות פוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים ויותר נציגים שאינם פוליטיקאים".

בביהמ"ש העליון מכהנים 15 שופטים שרק ארבע מהם הן שופטות נשים. אפרופו גיוון, זה נשמע לי לא סביר.
"אני אשמח שיהיו יותר שופטות בעליון. אבל זה עניין תהליכי שבסופו של דבר יקרה כי היום במערכת בתי המשפט מספר השופטות גבוה ממספר השופטים גברים. והיו בשנים האחרונות שלוש נשים שכיהנו כנשיאות ביהמ"ש העליון (דורית ביניש, מרים נאור ואסתר חיות, ח"מ) אז אי אפשר לבוא ולהגיד שיש כשל מגדרי במערכת המשפט. בוועדה למינוי שופטים יש ארבע נציגות נשים מתוך תשעה חברים. ברור שיש חתירה לשוויון מגדרי אבל מה שיוביל זה קודם כל מצוינות של השופטים".

 תמונות שרי המשפטים לשעבר. רק לפיד מחייך / צילום: חן מענית, גלובס

מברך על ההסכמים עם מדינות המפרץ, שלם עם הסגר

ניסנקורן אחראי על מערכת המשפט אבל הוא גם שר בכיר ושותף בממשלה שמי שעומד בראשה, בנימין נתניהו, שלא מפסיק לתקוף את מערכת המשפט על רקע משפטו הפלילי, הביא השבוע לישראל הישג מדיני חסר תקדים בדמות הסכמי נורמליזציה/שלום עם איחוד האמירויות ובחריין. בדרכו המאופקת, ניסנקורן משבח את נתניהו על המהלך.

"אני מאוד מברך על ההסכמים. זה מתיישב עם השקפת העולם שלי ושל כחול-לבן. אנחנו בעד שפיות מדינית, בעד הסכמי שלום", הוא אומר ומוסיף: "אני מקווה שיהיו עוד מדינות שיצטרפו למגמה הזאת. זה טוב למדינת ישראל. קיוויתי שהכניסה של כחול-לבן לממשלה תביא לשפיות מדינית ואני שמח שזה מה שקורה".

ההישג הוא עצום אבל הוא רשום רק על שמו של נתניהו. נראה שכחול-לבן לא ממש שותפים לו. שר החוץ, גבי אשכנזי, אפילו לא נכח בטקסי החתימה על ההסכמים בוושינגטון.
"בסופו של דבר החתימה על ההסכמים עם בחריין ואיחוד האמירויות היא בזכות הצטברות של כמה דברים. גם מדיניות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, גם מדיניות של ממשלת ישראל, גם של ראש הממשלה, וגם זה שכחול-לבן בתוך הממשלה וזה מייצר ערך של שפיות מדינית".

אתה מגזים. נתניהו לא היה זקוק לכם כדי להגיע להסכמים הללו. הוא עובד על זה כבר שנים.
"אני מניח שאם הייתה ממשלה צרה בלי הגורם המאזן של כחול-לבן, הדרך המדינית הייתה נראית אחרת. שוב, העובדה שכחול לבן בממשלה היא גורם מאזן של שפיות מדינית וזה בסופו של דבר נתן תרומה חשובה לדבר הזה. אני באמת מברך על האירוע הזה. אני מברך גם את ראש הממשלה".

מה עם אפיק ההידברות מול הפלסטינים? הוא נזנח לחלוטין.
"ברור שגם באפיק הזה צריך לשאוף להגיע להסדרים. ככול שיש יותר מדינות שנכנסות למתווה של נורמליזציה מול ישראל בסופו של דבר זה יגרום למתינות של כל הצדדים במזרח התיכון וגם לתהליך מדיני מול הפלסטינים".

עקב העלייה המשמעותית ברמת התחלואה בקורונה, מדינת ישראל נכנסת בערב ראש השנה לסגר שני כשבציבור יש תחושה של בלבול מוחלט. הקמתם ממשלת חירום לצורך המלחמה בקורונה והגענו למצב שאנחנו הכי גרועים בעולם במלחמה בקורונה. כשלתם והפגיעה הכלכלית היא בלתי נסבלת. אתה שלם עם ללכת לעוד סגר על כל המשמעויות של המהלך?
"אני שלם עם הסגר כי אין ברירה אחרת. אנחנו לא בעולם של החלטות שהן אבסולוטיות. ההחלטות הללו הן החלטות לפי מיטב שיקול הדעת. שמעתי בימים האחרונים את הפרויקטור פרופ' רוני גמזו ואני חושב שבסופו של דבר קיבלנו החלטה שתואמת את המצב כפי שהוא שיקף לנו. שמעתי גם את מנהלי בתי החולים. בסופו של דבר הדעה היא שצריך ללכת למתווה של החמרה בהגבלות, אין ברירה".

אתה קצת מתחמק מהשאלה. לא היינו צריכים להגיע לסגר נוסף. איפה טעיתם?
"במידה מסוימת לא ראינו את האותות של ההצטברות בתחלואה בזמן. היינו צריכים להתחיל עם מודל הרמזור לפני שלושה או ארבעה שבועות ולא לחכות לרגע האחרון. אבל כרגע אין ברירה מלבד סגר. אנחנו בקרב לא פשוט מול הנגיף. בקרב הזה יש איזונים שצריך לעשות. האיזון הראשון הוא להילחם בנגיף. השני, להשאיר כלכלה נושמת והשלישי הוא לשמור על חירויות הפרט. הייתה תקופה שחשבנו שאפשר לנקוט בצעדים פחות חמורים למען הכלכלה והחברה ועכשיו לאור העלייה בתחלואה המטולטלת נעה לכיוון של סגר. התמותה מקורונה אצלנו עדיין מאוד נמוכה אבל מכיוון שהיא עולה זו סיטואציה מדאיגה".

אנחנו בעיקר משלמים מחיר על הזנחה של שנים של מערכת הבריאות. תסכים איתי שהבעיה הגדולה היא מחסור בצוותים רפואיים.
"ברור שחסרים תקנים של אחיות, רופאים, כוח עזר ויש גם מחסור של בית חולים גדול נוסף בצפון, ומחסור של בית חולים אחד נוסף בדרום. דווקא העובדה שיש עכשיו זרקור על מערכת הבריאות יכולה בסופו של דבר להטיב איתה, אם נדע להשקיע בה. מערכת הבריאות חייבת לעבור טיפול יסוד אבל יש לנו רופאים מצוינים וסגל בריאותי מצוין".

אתה בטח מודה כל בוקר לאלוהים שקיבלת את תיק המשפטים ולא את תיק האוצר.
"אני לא רואה את הדברים בצורה הזו".

מה צריך לעשות כדי להיחלץ מהמשבר הכלכלי חסר התקדים שאנחנו כנראה עדיין בראשיתו?
"מבחינה כלכלית, זו שנה של אין ברירה. אנחנו בסיטואציה שהכללים הרגילים של הכלכלה המסורתית לא רלוונטיים. המדדים של יחס חוב-תוצר, גירעון שצריך לשמור עליו, הכול טוב ויפה במצב של נורמליות. בסיטואציה של היום כשכמות המובטלים כ"כ גדולה, כשיש פגיעה יזומה של הממשלה במשק, אתה חייב מדיניות מרחיבה. מדיניות שאתה יודע שהיחס חוב תוצר ישתנה, שהגרעון יגדל, שתזרים כסף למשק. אנחנו צריכים להזרים את הכסף למקומות הנכונים. למי שזקוק לו יותר מאחרים. אנחנו גם חייבים לתת דמי אבטלה לכל מי שנפלטו משוק העבודה כי זו תקופה לא נורמלית".

עד מתי ישולמו דמי אבטלה?
"נצטרך להמשיך לתת דמי אבטלה גם לתוך 2021. זה הכרחי לאור במצב והכרחי גם לפצות מעסיקים שהעסקים שלהם נסגרים. צריך יותר לקדם את הנושא של מתן תמריצים למעסיקים להשאיר אצלם עובדים. לאמץ בהיבט הזה את המודל הגרמני".

אתה בא מראשות ההסתדרות, מעולם של הגנה על ארגוני עובדים. בתקופה כזאת, ארגוני עובדים הם בכלל רלוונטיים?
"העובדה שיש במדינת ישראל תשתית של עבודה מאורגנת מקלה על ההתמודדות עם האירוע הזה. היא מקלה על הגעה להבנות, ולקדם נושאים. אני שומע את ארגוני העובדים והמעסיקים וודאי ששר האוצר ושר העבודה שומעים אותם. תקופת משבר היא תקופה של סולידריות".

מה דעתך על הסכסוך בין שר האוצר, ישראל כ"ץ, ליו"ר אגף התקציבים לשעבר, שאול מרידור שפוטר?
"אני מצטער על הסכסוך בין מרידור לכ"ץ. הוא לא היה צריך להגיע לממדים האלה. ברור שהגורם המוביל הוא שר האוצר. זו לא שאלה. אבל לצד זה צריך פקידות בכירה שאומרת את דעתה בצורה ברורה".

היו לך יחסים קרובים עם מרידור?
"אני מכיר אותו הרבה שנים. השקפת העולם שלי ושל מרידור שונה בנושא הכלכלי. ברמה המקצועית אני מעריך אותו".

ארבעה חודשים אחרי שנכנסת לתפקיד שר המשפטים, מה גילית על מערכת המשפט שלא ידעת קודם לכן?
"גיליתי איזו השפעה דרמטית יש למערכת על העולם החברתי ועד כמה היא יכולה לסייע בצמצום פערים בחברה הישראלית. לא הייתי מודע עד כמה מערכת הסנגוריה הציבורית והסיוע המשפטי עובדים בצורה חזקה, ועד כמה חקיקות דרך משרד המשפטים יכולות להשפיע דרמטית על השוויון".

לדוגמה?
"לדוגמה, ריביות פיגורים בהוצאה לפועל גבוהות מדי. זה גורם לענישה לא מידתית של בעלי החוב. עוד דוגמה, הקמתי ועדה שתקבע את הקריטריונים של קיום בכבוד לאנשים שנקלעו לפשיטת רגל. בסוף, גם כשאדם פושט רגל אתה צריך להשאיר לו אפשרות להתקיים בכבוד".

החיים שלך השתנו מאז כניסתך לתפקיד?
"אני כבר הרבה שנים עובד עבודה ציבורית שהיא מאוד אינטנסיבית. ואשתי עושה עבודה מאוד חשובה, היא רופאה נוירולוגית בכירה בבית חולים ציבורי. זה לא השתנה. יש לנו ילד עם מוגבלות שנמצא בבית ולומד בבית ספר מיוחד. למרות האינטנסיביות, אני מקפיד כל בוקר להיות איתו וכל ערב, ובסופי שבוע כמובן". 

המאבק על הרפורמה בסדר הדין האזרחי

אחד הנושאים שהיו תקועים בצנרת של מערכת המשפט במשך שנים וניסנקורן קידם לאחרונה הוא רפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי. לקורא הסביר והנאור זה עלול להישמע נושא מאוד משעמם. אבל לדברי ניסנקורן יש לו השלכות על זירוז ההליכים בבתי המשפט ושיפור השירות לאזרח.

התקנות החדשות באות להחליף את תקנות סדר הדין האזרחי משנת 1984 ומתיימרות ליצור מהפכה בהליך המשפטי. התקנות כוללות הוראות חדשות לגבי אופן ניהול הדיונים ולמשל כוללות קיצוץ משמעותי במספר העמודים שעורכי דין יכולים להגיש לביהמ"ש, מעבר לשימוש בטיעונים בעל פה במקום בכתב, צמצום הליכים המקדמיים, מתן סמכויות נרחבות יותר לשופטים, ועוד.

ואולם, עורכי דין רבים מתנגדים לרפורמה ובהם גם גורמים מי שמתנגדים נחרצות בלשכת עוה"ד. לדברי המתנגדים הרבים, התקנות יגרמו לפגיעה קשה בהליך המשפטי, יהפכו אותו לשטחי, למשל נוכח שינוי ברירת המחדל מטיעונים בכתב לטיעונים בעל פה, ויפגעו בציבור המתדיינים וגם בעורכי הדין עצמם.

"במערכת של סדר דין אזרחי לא נגעו עשרות שנים וכבר שבע שנים יושבים על המדוכה ומנסים לקדם את התקנות", אומר ניסנקורן. "איילת שקד (שרת המשפטים לשעבר, ח"מ) כבר פרסמה את התקנות וברגע האחרון דחתה את כניסתן לתוקף. כשאני נכנסתי לתפקיד קיבלתי עוד סט של הערות מצד לשכת עורכי הדין ומצד גורמים נוספים והפנמתי אותן. המצב היום של סדר הדין אזרחי בישראל הוא מסורבל מאוד ומייצר מצב שהתהליכים נמשכים הרבה יותר מדי זמן ומי שסובל זה הציבור".

מה זה יותר מדי זמן?
"היום, הכרעה בסכסוך משפטי בנושא חוזים לוקחת לבתי המשפט בארץ בממוצע 900 ימים כשהממוצע באירופה הוא 500 ימים בלבד. גם הליכים פליליים נמשכים המון זמן וצריך שיימשכו הרבה פחות זמן בלי לפגוע בחקר האמת והצדק. יש היום כ800 שופטים ורשמים והם צריכים לדון, ב900 אלף תיקים אזרחיים ועוד תיקים פליליים רבים. המערכת תחת עומס מאוד רציני וצריך לפתור אותו".

זה נושא שמדברים עליו כבר שנים. חוץ מהתקנת תקנות סדר דין אזרחי חדשות. איך פותרים את העומס?
"למשל, עכשיו אני מקים בימ"ש שלום לעניינים מנהליים. המערכת מקבלת תקינה של עוד שישה שופטים ומורידים סמכויות בנושאים מנהליים מהמחוזי לשלום. זה ירווח קצת מהפעילות במחוזי ובעליון. יש בית משפט קהילתי שזה דבר נהדר. זה בימ"ש לוקח אנשים שביצעו עבירות לא חמורות אבל נוטים לחזור ולפשוע ומשקם אותם. בכוונתי להרחיב את הנושא של בית משפט קהילתי בישראל כי זה מכשיר מאוד נכון ומאוד טוב".

לא צופה בסדרה "מנאייכ" אבל רוצה לשפר עוד את מח"ש

בחודש שעבר הודיע שר המשפטים ניסנקורן על חמישה צעדים שיביאו, לדבריו, לשיפור בעבודת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ולחיזוק אמון הציבור בה. לפי התוכנית, לא יועסקו עוד שוטרים באגף החקירות והגוף יאוזרח במלואו; תינתן עדיפות לתלונות על פשעי שנאה; יחוזק הייצוג ההולם בקרב עובדי מח"ש; יקוצרו לוחות הזמנים לטיפול בתלונות; ויגויסו פרקליטים נוספים למחלקת התביעות במח"ש.

אני אומר לשר כי בעיניי זה רחוק מלהספיק. שכיום, רק שליש מהתלונות נגד שוטרים בכלל מתבררות. שעד שלא תינתן למח"ש האפשרות לנהל חקירות בחשד לביצוע עבירות שהעונש עליהן נמוך משנת מאסר, ועד שמח"ש לא תהפוך לנחושה ואמיצה, היא תמשיך לבוסס במי אפסיים.

ניסנקורן משיב ש"אני מסכים שמח"ש חייבת להשתפר. במידת הצורך נעשה עוד שינויים. מח"ש צריכה לעבוד בדרגה של מצוינות והיא לא שם היום".

אגב, אתה צופה בסדרה "מנאייכ"? (דרמת מתח של התאגיד "כאן" של היוצר, רועי עידן, והבמאי, אלון זיגמן, ובכיבובו של שלום אסייג, שבמרכזה חקירת מח"ש אודות שחיתות במשטרה)
"אמרו לי שזו סדרה מצוינת. אולי בימי החג יהיה לי זמן לצפות בה". 

 ניסנקורן בנעוריו על מסלול הריצה. עבר לשחייה / צילום: תמונה פרטית

ת"ז אבי ניסנקורן

שר המשפטים, בן 53,  נשוי לאנדריאה, רופאה המנהלת את השירות למחלות נוירולוגיות נדירות בביה"ח לילדים בשיבא תל השומר. לזוג שמתגורר בהוד השרון יש שני בנים בוגרים ● ניסנקורן למד משפטים באוניברסיטת ת"א וב-2001 הקים משרד עורכי דין פרטי שעסק ביחסי עבודה ● בפברואר 2010 מונה ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות ו במאי 2014 נבחר ליו"ר ההסתדרות  ● בפברואר 2019 הצטרף למפלגת "חוסן לישראל" של בני גנץ ובמאי 20 מונה לתפקידו הנוכחי ● בנעוריו היה אלוף ישראל בריצות קצרות וייצג את ישראל באליפות העולם הראשונה לנוער ב-1986 בריצת מאתיים מטר. היום שוחה שלוש פעמים בשבוע, ומתאמן בחדר כושר