ממשלת ישראל מתקשה להכיל את ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה, כך מציין ארגון ה-OECD בתקציר מנהלים שצורף לדוח הדו-שנתי העוסק בישראל. על רקע ההחמרה במצב התחלואה, מעריכים בארגון המדינות המופתחות כי המשק הישראלי יתאושש בצורה איטית מהמשבר וכי הצמיחה ב-2021 תעמוד על 2.9% בלבד, בעוד ששנת 2020 תסתיים בצמיחה שלילית של 6%. עם זאת הם מציינים כי בנק ישראל הפגין מדיניות מוניטרית "החלטית" וכי מצבה של המערכת הבנקאית ערב המשבר היה איתן.
עוד מציינים בדוח כי שוק העבודה בישראל סבל "זעזוע חמור" בגל הראשון של הקורונה כתוצאה מהתגובה להתפרצות המגפה. כלכלני ארגון המדינות המפותחות (OECD) מציינים כי מיליון ישראלים איבדו את מקומות עבודתם באופן זמני, ואולם פעולות הכלה מהירות של הממשלה צמצמו את הנזק לכלכלה.
לעומת זאת בהתפרצות המחודשת של הנגיף, שאירעה לאחר שהמשק נפתח בחזרה, "הממשלה נתקלת בקשיים בהכלת התחלואה". כותבי הדוח מציינים כי המדיניות הפיסקלית (שהתבטאה בתכניות חילוץ בהיקף של כ-130 מיליארד שקל שמומנו באמצעות קופסאות חוץ-תקציביות) של ממשלת ישראל הייתה "תקיפה" אך לדעתם יש מקום להגדיל את ההוצאות הממשלתיות בתחומי הרווחה והתשתיות ולנצל את המשבר לרפורמה מקיפה במערכת המס. הכלכלנים אינם מתכוונים שיש צורך בהפחתות מסים ומציינים כי נטל המיסוי הישיר על עבודה בישראל (מס הכנסה ומס חברות) נמוך יחסית, אך לדבריהם יש מקום לפשט את מערכת המס, על-ידי ביטול הוצאות מס לא יעילות והרחבת בסיס המס (הכוונה היא ככל הנראה להתייעלות ברשות המסים ולביטול פטורים ממס ובראשם הפטור ממע"מ על פירות וירקות).
"מגיפת הקורונה הטילה את ישראל, כמו את רוב המדינות, לזעזוע כלכלי חמור, בתום עשור של צמיחה איתנה, שהעלתה את רמת החיים ואת שיעורי התעסוקה", כותבים בארגון. הכלכלנים ממליצים לממשלה להמשיך ברשתות הביטחון לתמיכה ביחידים ועסקים. צעדי מדיניות נוספים שיכולים לדעת כותבי לסייע הם "סיוע בחיפוש עבודה ובהכשרות מקצועיות, לצד הגדלת ההוצאה על תשתיות וחינוך, והגברת התחרות להאצת ההתאוששות הכלכלית בתום המשבר".
לדברי לורנס בון הכלכלנית הראשית של ה-OECD "ישראל צריכה להמשיך במאמץ להגן על יחידים וחברות, להחיות את הצמיחה ולמנוע מהמשבר להקצין את אתגרי היסוד של המשק: אי-שויון גבוה ופריון נמוך. ב-OECD מדגישים בהקשר זה את רמת המיומנויות הנמוכה בקרב עובדים מבוגרים שיוצרת כלכלה דואלית: מצד אחד ענף הייטק משגשג ומצד שני משרות בשכר נמוך בעיקר בקרב האוכלוסיה החרדית והערבית שמקבעות אי-שיוויון ופערים סוציו-אקונומיים בין רשויות שונות".
בתחום החינוך ממליץ הארגון לממשלה להשקיע בעידוד מורים איכותיים ללמד בפריפריה והגדלת התמיכה ברשויות עניות על חשבון הרשויות החזקות יותר, לצד המשך פיתוח מערכת התחבורה הציבורית.
"תומכים בהמשך המדיניות הפיסקאלית המרחיבה הקיימת"
בהודעה לרגל פרסום הדוח הדו-שנתי על ישראל מציין האוצר כי "במפגש זום שהתקיים היום בין בכירי ה-OECD בראשות הכלכלנית הראשית של הארגון, ד"ר לורנס בון, לבין ראשי ההנהלה הכלכלית של ישראל, בנוכחות הנהלת בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה, הנהלת האוצר וגורמים רבים אחרים, הוצג הדו"ח הדו-שנתי המקיף על כלכלת ישראל. הדו"ח, הכולל פרק מאקרו ושני פרקים ייעודים בנושאי מסים ושלטון מקומי, מכיל מספר רב של המלצות אפשריות לקידום רפורמות ושינויים מבניים, במקביל להתייחסות נרחבת לאתגרים הכלכליים הנוכחיים".
בהודעת האוצר נאמר עוד כי "הדו"ח, שנכתב על ידי מומחי ה-OECD בתום עבודה מאומצת שכללה שני סיורים בארץ טרום המשבר ומפגשי עבודה רבים במהלכו, הוצג במהלך הדיון תוך התייחסות למשבר העולמי הנוכחי ולהמלצות מדיניות עדכניות כתוצאה ממנו.
כותבי הדו"ח מתייחסים בהרחבה לכך שהכלכלה הישראלית נכנסה במצב טוב יחסית למשבר ומציין כי משבר הקורונה פגע בכלכלה הישראלית כפי שגם פגע במרבית המדינות המפותחות העולם. כותבי הדו"ח תומכים בהמשך המדיניות הפיסקאלית המרחיבה הקיימת וממליצים לממשלה להמשיך ולתמוך בכלכלה באופן ממוקד עד להתאוששות הכלכלית.
כותבי הדו"ח מציינים לטובה את המהירות ועוצמת התגובה של המדיניות המונטרית שיושמה במהלך משבר הקורונה, בכך שסיפקה נזילות והבטיחה תפקוד מסודר של השווקים הפיננסיים. כמו כן, מציינים כותבי הדו"ח את הצורך לפעול לצמצום פערים ושיפור הפרודוקטיביות של העובדים, לשם מיצוי פוטנציאל הצמיחה ושיפור רמת החיים של כלל תושבי ישראל".
שר האוצר ישראל כ"ץ אמר: "אני מברך את שיתוף הפעולה עם הארגון ואת האמירה הברורה של הארגון כי נכון בעת זאת, להמשיך לקדם את המדיניות הכלכלית התומכת ועל כך שישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב טוב. זהו דו"ח משמעותי שנעשה בעיקר ע"י עבודת צוות ושיתוף פעולה פורה בין ארגון ה-OECD למשרדי הממשלה בישראל ואבחן את המלצות הארגון לקידום רפורמות ושינויים מבניים כחלק מהתוכניות הכלכליות העתידיות".
המזכיר הכללי של הOECD אנחל גוריה אמר כי "ציון חגיגות 10 שנים להצטרפותה של ישראל לארגון OECD אותו אנו מציינים בשנה זו נפגע, למרבה הצער, על רקע התפרצות מגפת הקורונה. העשור החולף עמד בסימן מימוש שיתוף הפעולה הפורה בין ישראל ל-OECD. ישראל למדה מקרוב הפרקטיקות הטובות ביותר ואימצה תקני מצוינות של מדינות החברות בארגון, שסייעו לה בביצוע התקדמות מדהימה בהגברת התעסוקה והעלאת רמת החיים. בעוד ישראל, בדומה למדינות העולם, מתמודדת עם המגפה, ארגון ה-OECD ימשיך להציע את כל התמיכה שאנו יכולים באמצעות פרסום מחקרים, קיום דיאלוג וגיבוש המלצות מבוססות נתונים לגבי מדיניות כלכלית-חברתית שאנחנו מקווים יעזרו לישראל לחזור לדרך של צמיחה ירוקה, מכלילה ובת קיימא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
