נושים של "הבימה" נגד ההסדר: מדוע פוטרים את המדינה מאחריות לקריסה

כשנה לאחר קריסת תיאטרון הבימה ומינוי הנאמנים הזמניים, השבוע צפוי דיון מכריע בפני נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, איתן אורנשטיין, בטענות המתנגדים להסדר הנושים המוצע. זוהי ההזדמנות האחרונה של הנושים לשנות את ההסדר העומד על הפרק. מרבית המתנגדים להסדר הם ספקים של התיאטרון, בהם מחזאים, מתרגמים, במאים וחברות שונות, כגון חברות יחסי ציבור וניקיון . לעומת זאת, מרבית עובדי הבימה הביעו תמיכה בהסדר.

הנושים המתנגדים להסדר מבקשים לשנות את נקודת המוצא באשר לשאלה מי האחראי למצבו הכלכלי הקשה של התיאטרון ומפנים אצבע מאשימה כלפי המדינה. הם מביעים ביקורת קשה על כך שההסדר פוטר את המדינה באופן גורף מאחריותה לקריסה וטוענים שהסדר הנושים הוא תולדה של תרגיל פסול ונגוע באפליית נושים. לטענתם, העובדים של התיאטרון והספקים החיצוניים נדרשים לשלם מכיסם את התנהגותה המחפירה של מדינת ישראל ופקידיה. 

לטענת הנושים המתנגדים, המדינה הביאה לקריסת התיאטרון על ידי הלוואה שנתנה לתיאטרון ב-1995 בריבית גבוהה מאוד. כך, לדבריהם, הובילה המדינה לכך שהתיאטרון שילם במשך ה-20 שנה האחרונות ריביות גבוהות ולא סבירות, דבר שהביא לקריסתו. הם מציינים כי בין השנים 2014-2019 התיאטרון סיים את השנה בעודף תקציבי ורק בשל ההלוואה קרס. 

"כספם של הנושים מתאדה" 

מצבו הכלכלי של הבימה התדרדר בסוף 2019, והוא נקלע לחובות של עשרות מיליוני שקלים. בנובמבר 2019 החליט הנשיא אורנשטיין שלא להיענות לדרישת הנושים להורות על פירוק התיאטרון. אורנשטיין הורה על עריכת הסדר נושים שיאפשר את הבראת התיאטרון וייתן מענה לכלל נושיו. ביהמ"ש מתח ביקורת נוקבת על הנהלת התיאטרון והורה על מינוי נאמנים זמניים,  עו"ד דורית לוי-טילר ורו"ח חן ברדיצ'ב.

לפי הסדר הנושים המוצע על ידי הנאמנים הזמניים, המדינה מוותרת על חוב של 30 מיליון ותעביר לתיאטרון תמיכה של 4.2 מיליון שקל. כמו כן, ניתן פטור מלא למדינה מטענות הנושים כלפיה. עוד לפי ההסדר, מדי שנה יועבר לקופת ההסדר שיעור של 1.5% ממחזור פעילותו השנתי של התיאטרון לתקופה של 10 שנים. הנושים הרגילים ייפרעו מסכומי קופת ההסדר לאחר תשלום הוצאות ההסדר ופירעון חובות החברה. לפי ההסדר, הספקים יקבלו 15% מהחוב שהתיאטרון חב להם על פני 10 שנים, כך שבפועל, בערכים מהוונים מדובר באחוז זעום של 8% בלבד. בנוסף לפיה ההסדר, יוקם תאגיד חדש בבעלות העירייה שיקלוט את עובדי הבימה. 

דוד בועז, בעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר ויו"ר הבימה עד 2014, יוצא נגד ההסדר המוצע. בועז, שמתכוון להתייצב לדיון הקרוב ושמבהיר כי אינו מייצג צד כלשהו אלא את עצמו ומתפונו, כתב לנשיא אורנשטיין כי "ההסדר עושה עוול כבד לנושים ומוציא את המדינה מהארובה בלבוש לבן צחור כשלג. אין זה מן הצדק שהמדינה - שתרמה יותר מכל למשבר הכלכלי של התיאטרון בכך שהטילה על הבימה הלוואה של עשרות מיליוני שקלים בריבית גבוהה, כאשר ברור היה שאין להבימה שום סיכוי לשרת הלוואה כזו - תצא נקייה מהסדר הנושים, ומאידך חובות התיאטרון למרבית הנושים ששירתו את התיאטרון בנאמנות ובמסירות - יראו את מרבית כספם מתאדה".

"הסדר נושים הזוי וחפוז"

אחד הספקים המתנגדים להסדר הוא ממי פאר מ"פאר לוין תקשורת" שהבימה חייב לו כחצי מיליון שקל. במכתבו לביהמ"ש כתב כי "החברה שאני אחד משני בעליה שירתה את הבימה קרוב ל-10 שנים... כעת מבקשים הנאמנים שנסכים להסדר הזוי שאם חלילה יאושר, נקבל החזר של 642 שקל בחודש, בזמן שעובדי התיאטרון יקבלו את רוב כספם, ועם בנק לאומי - הנושה המועדף, דאגו להגיע מראש להסדר מוסכם".

פאר הוסיף כי "אני מקווה שאור השמש ההיסטורי שיחשוף את האמת מפיו של דוד בועז, יעשה צדק ויאפשר לכל אלו שעמלו לקבל מזו שאשמה בקריסת הבימה - מדינת ישראל - את מלוא כספם עד השקל האחרון, וגם יאפשר לתאטרון החשוב הזה להמשיך להתקיים, אך בכבוד, בזכות נכונותה של עיריית ת"א-יפו והעומד בראשה להיכנס מתחת לאלונקה".

בין הנושים המתנגדים להסדר הם קבוצת מחזאים, מתרגמים ובמאים, בהם המחזאים גיורא יהלום ואורן יעקובי, המיוצגת ע"י עו"ד ד"ר הלל סומר. חברי הקבוצה תוקפים את ההסדר המוצע, מאחר שאם יאושר הם יקבלו סכום מזערי מהחוב שלו הם זכאים. לטענתם ההסדר, ניתן להשיג הסדר טוב יותר ואין בהילות באישור הסדר חפוז. הם טוענים כי הצגת ההסדר על ידי הנאמנים, כאופציה היחידה אל מול פירוק אינו מבוסס.

לדבריהם, ההסדר גובש בטרם הוקמה הממשלה הנוכחית ולא נעשה ניסיון לשפרו מול שר התרבות החדש; הנאמנים לא פרסמו הזמנה למימוש נכסים של התיאטרון; ולפי דוח הנאמנים, הפעלת התיאטרון יצרה עודף תזרימי של מיליון וחצי, לכן ניתן להמשיך ולחפש פתרון תוך הפעלה רווחית. ד"ר סומר אמר לגלובס, "מנסים להעביר את ההסדר בחסות הקורונה, בחסות המשבר והעייפות הכללית. זו תהיה טעות והמדינה תחמוק מבלי לקחת אחריות", אמר עו"ד ד"ר סומר ל"גלובס".

שמירה על מקום העבודה

בעוד הספקים יראו סכום מזערי מהחוב אחרי שנות ארוכות, עובדים רבים של התיאטרון הביעו את הסכמתם להסדר המוצע. מצבם שונה והם יכולים לקבל חלקם משכרם מביטוח לאומי, אך גם הם יוצאים מההסדר עם הפסדים ניכרים. בנוסף, העובדים חוששים מסגירת התאטרון.

אחד העובדים סיפר ל"גלובס" שההסדר אמנם רע עבורו אבל מדובר בקרב אבוד מול כוחה העצום של המדינה. לדבריו, הוא רוצה לשמור על מקום עבודתו וחושש מהאלטרנטיבה, גם במחיר של הפסד כספי גדול.

הנאמנים: "הסדר ראוי"

הנאמנים הזמניים, עו"ד לוי-טילר ורו"ח ברדיצ'ב, ציינו בכוונתם לבקש בדיון הקרוב לאשר את ההסדר. זאת, לדבריהם על אף שלא השיגו את שיעור ההסכמה הנדרשת בחוק מהנושים. הנאמנים דוחים את טענות מתנגדי ההסדר וטוענים כי המתנגדים לא הניחו "מסד ממשי לקיומה של עילת תביעה נגד המדינה", וכי ההסדר אותו מבקשים המתנגדים "דמיוני". לדברי הנאמנים, ההסדר "ראוי ומיטיב ומעניק ל'נושים בדין רגיל' סיכוי ממשי להיפרע באופן חלקי ואין מקום ליתן לקומץ נושים לא מציאותיים למנוע את אישור ההסדר".

בין יתרונות ההסדר מציגים הנאמנים את ויתור המדינה על נשייה בסכום עתק של 30 מיליון שקל, תשלום תמיכה של 4.2 מיליון שקל, בנוסף על 13 מיליון שכבר הועבר והעברת 10 מיליון מנשייה מובטחת של בנק לאומי לנשייה רגילה.

בתשובתם להתנגדויות הנושים, מבהירים הנאמנים כי האופציה היחידה הקיימת אם הסדר הנושים לא יתקבל היא פירוק התיאטרון - מצבו שבו הנושים יקבלו סכומים פחותים בהרבה מאלו המוצעים בהסדר והעובדים יאבדו את מקום עבודתם.