פורסם המכרז להקמת תחנת הכוח הסולארית הגדולה ביותר בישראל

למיון המוקדם ניגשו 27 קבוצות ממדינות שונות, מספר חסר תקדים המעיד על ההתעניינות והביקוש הרב לו זוכה הפרויקט בארץ ובעולם • במקביל להקמת התחנה, יתבצע ניצול מוקדם של חול משטח האתר אשר ייועד לצרכי דיור, תחבורה, תשתיות וכל שימוש נוסף החיוני למשק הישראלי

מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה
מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה

משרד האוצר, משרד האנרגיה, רשות מקרקעי ישראל ורשות החשמל מודיעים הבוקר (ה') על פרסום מכרז להקמת תחנת הכוח הסולארית הגדולה ביותר בישראל, שתמוקם בסמוך לעיר דימונה. המכרז כולל דרישה לשילוב טכנולוגיה לאגירת אנרגיה בסוללות. למיון המוקדם ניגשו 27 קבוצות ממדינות שונות, מספר חסר תקדים המעיד על ההתעניינות והביקוש הרב לו זוכה הפרויקט בארץ ובעולם, כאשר במקביל להקמת התחנה, יתבצע ניצול מוקדם של חול משטח האתר אשר ייועד לצרכי דיור, תחבורה, תשתיות וכל שימוש נוסף החיוני למשק הישראלי.

התחנה, שתשתרע על שטח של כ- 3,000 דונם, תייצר חשמל באמצעות טכנולוגיה פוטו-וולטאית, כאשר חלק מהחשמל שייוצר יוסב למערכת האגירה. התחנה צפויה להיות תחנת הכוח הסולארית הגדולה ביותר בישראל, ולסייע בהשגת יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעומדים על 30% מסך ייצור החשמל עד לשנת 2030. יחד עם זאת, במשרד האנרגיה קיים חשש כי בשל החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה לתעדף הקמת תאים פוטו וולטאים בשטחים מבונים, השגת היעד תתקל בקשיים משמעותיים. זאת, בזמן שבישראל אין חקיקה מתאימה המחייבת הצבת פאנלים סולריים על גגות מבנים חדשים, למרות הפוטנציאל הרב בשטח המבונה.

המכרז שיוצא לדרך, כולל דרישה לשילוב טכנולוגיה לאגירת אנרגיה בסוללות בהיקף משמעותי. אגירת החשמל היא תנאי הכרחי על מנת להתקדם ליעד של ייצור 30% מהחשמל במשק בשנת 2030 באמצעות אנרגיות מתחדשות, משום שהיא מאפשרת שימוש בחשמל המיוצר מהשמש גם בשעות הערב בהן אין שמש אך הביקוש לחשמל גבוה. כך, בשעות קרינת השמש נטענת מערכת האגירה באנרגיה סולארית עודפת ובשעות הערב "משחררת" אנרגיה זו לרשת החשמל במקום להשלים את האנרגיה החסרה באמצעות ייצור בדלקים מזהמים.

ביולי האחרון, שלוש חברות אנרגיה מתחדשת שנסחרות בבורסה בתל אביב זכו במכרז הראשון שפירסמה רשות החשמל להקמת מתקנים פוטו־וולטאיים בשילוב עם אגירת אנרגיה, בהספק כולל של 168 מגה־ואט לתקופה של 23 שנה במחיר של 19.9 אגורות לקילו־ואט־שעה (זהו במחיר נמוך ב-25% מאשר תעריף החשמל של יצרני חשמל קונוונציונלי, המופק מגז או מפחם).