נתוני מסירות הרכב ברבעון הראשון של 2021 פחות אופטימיים משנדמה

שוק הרכב הישראלי רשם ברבעון הראשון מסירות שיא • אך בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019, שהיה "נטול קורונה", היקף העלייה לא דרמטי • על מה מעידה מגמת המכירות, איך ישפיעו צעדי המיסוי החדשים שנבחנים באוצר, ולמה החשמליות מייצרות יותר רעש ממכירות?

מכוניות חדשות בנמל אילת. דחייה באספקה בשל קשיים עולמיים / צילום: איל יצהר
מכוניות חדשות בנמל אילת. דחייה באספקה בשל קשיים עולמיים / צילום: איל יצהר

סטטיסטיקה היא כלי חיזוי מדויק, אבל רק אם משתמשים בה כהלכה. קחו למשל את נתוני מסירות הרכב שפורסמו בשבוע שעבר, שלכאורה מצביעים על שיאים חדשים והמשך הצמיחה. במסירות בחודש מרץ נרשמה עלייה בריאה של כ-3.7% ביחס למרץ 2020, שמעידה לכאורה על המשך הצמיחה במכירות שאפיינה את ינואר-פברואר. הנתונים הרבעוניים מרשימים אפילו יותר, עלייה של כ-18% במסירות לעומת הרבעון המקביל.

בעקבות הנתונים ראינו כותרות בנוסח "שוק הרכב מחוסן מפני הקורונה". אנליסט שמסקר את ענף הרכב אף טרח להתקשר ולתהות על הפער בין הפסימיזם שלנו לבין הנתונים האופטימיים בשטח.

התשובה היא שהנתונים תלויים בנקודת הייחוס. כל השוואה לרבעון המקביל אשתקד תהיה לא מדויקת, מכיוון שמרץ 2020 עמד בצל סגר וחוסר ודאות והתאפיין במספר נמוך מאד של ימי עבודה. לעומת זאת אם מאמצים כנקודת ייחוס את מרץ 2019, שהיה "נורמטיבי" מבחינת מספר ימי העבודה ומצב המשק, מגלים שבמרץ 2021 נרשמה למעשה ירידה של כ-10% בהיקף המסירות.

בהשוואה לרבעון הראשון של 2019 גם העלייה ברבעון הראשון מתכווצת במחצית, ל-9% בלבד. אמנם כ-100,477 מסירות רכב ברבעון הראשון השנה הן נתון מכובד שמהווה שיא אבל היקף העלייה אינו דרמטי, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הפערים של 2020, שהשוק אמור להדביק.

 
  

אי אפשר להתעלם מהמאקרו

השאלה הגדולה היא האם ההתמתנות במכירות במרץ היא זמנית, ונובעת מבעיות בהיצע למשל, או שמא היא מעידה על מגמה מתמשכת של ירידה בביקוש לרכב בהמשך השנה. התשובה תלויה כנראה בשאלה האם שוק הרכב הישראלי יצליח לעקוף את תורת הכלכלה המודרנית ולבודד את התנהגות המיקרו ממגמות המאקרו.

לטובת המדחיקים הנה עדכון על "התמונה הרחבה". על פי אומדנים ראשונים של האוצר, שפורסמו בשבוע שעבר, הגירעון המצטבר בין מרץ 2020 למרץ 2021 עומד על כ-180 מיליארד שקל, שהם כ-12.6% מהתוצר - שיא שלילי חדש.

אמנם במרץ נרשמה התאוששות במשק, בעיקר בצד צריכה, וגם גביית המסים רשמה עליה מכובדת בהשוואה ל"מרץ השחור" אשתקד. ועדיין הגירעון עדיין לא מגלה סימני התייצבות וברבעון הראשון של השנה צמח בכ-20 מיליארד שקל, בין השאר בשל הרמה הגבוהה של האבטלה ותשלומי החל"ת.

על רקע תמונת המאקרו הקודרת, אין ספק שנתוני מכירות הרכב הרבעוניים בולטים לחיוב. אבל אסור לשכוח, שבשנה שעברה נגרעו עשרות אלפי כלי רכב מ"הביקוש הטבעי", כלומר מרמת המכירות הממוצעת בחמש השנים שקדמו למשבר הקורונה, בעיקר במגזר הציים.

קונים פרטיים או מוסדיים

נזכיר, שבישראל יש כ-300 אלף כלי רכב פרטיים צמודים לעובדים בליסינג או בבעלות חברות וכשליש מהם לערך אמורים להיות מוחלפים מדי שנה. ב-2020 היקף צי הרכב הצמוד לא התכווץ משמעותית אבל קצב התחלופה שלו הואט משמעותית, בין השאר ביוזמת חברות הליסינג. בענף מעריכים כי ב-2020 נדחו החלפות של כ-20-25 אלף כלי רכב וחלק לא מבוטל מהן התנקז לרבעון הראשון של 2021.

גם תמונת המכירות הכללית מעידה על חלקם הדומיננטי של הציים ברבעון. ארבעת המותגים שמובילים מסורתית את המסירות לציים בישראל, יונדאי, קיה, טויוטה וסקודה, כבשו ברבעון הראשון נתח של 50% מכלל המכירות ובשאר התחלקו 19 מותגי רכב אחרים. אמנם כל המשווקים טוענים שהלקוחות הפרטיים ממשיכים להוביל את השוק וחלק מהירידה במרץ נובע מצד ההיצע, כלומר דחייה באספקת רכב בשל הקשיים של תעשיית הרכב דוגמת מחסור בצ'יפים וכו'. ובכל זאת, אין ספק שהרבעון הראשון התאפיין ב"השלמת חוסרים" של לקוחות מוסדיים.

עוד אינדיקציה לכך היא המכירות בפלח רכבי הפרמיום, טריטוריה כמעט בלעדית של לקוחות פרטיים. בשיא משבר הקורונה חיזק הפלח הזה את חלקו היחסי בשוק ליותר מ-10% בשל התרחבות הפערים הסוציו-אקונומיים. אבל ברבעון הראשון של 2021 חזר נתח הפרמיום בישראל לממדיו "הנורמליים", כ-7% מהמסירות. בשורה התחתונה עולה הרושם שלמרות גורמי הרקע החיוביים שמעודדים רכישת רכב פרטי - דוגמת שערי המטבעות הנוחים, הכשלים המתמשכים בתחבורה הציבורית והגידול בהכנסה הפנויה של השכבות שלא נפגעו מהמשבר - "המיקרו" של ענף הרכב מתחיל לגלות סימנים של יישור קו עם המאקרו.

המסים שמעבר לפינה

המגמה הזו עשויה להתמתן או להתעצם ברבעונים הבאים בהתאם להתפתחויות בחזית מיסוי הרכב. בשבוע שעבר פורסם הדוח השנתי ל-2020 של בנק ישראל, שבתקופת הקורונה תפקד בתור "המבוגר האחראי" במשק. למרות שהוא נוקט בלשון עדינה ודיפלומטית, אולי כדי לא להרגיז את שר האוצר, המסקנות די נחרצות. כלכלני הבנק סוקרים בהרחבה את הצעדים שיידרשו כדי להחזיר את יחס החוב/תוצר לממדים נורמטיביים, וכותבים כי "צמצום הגירעון המבני יהיה קשה להשגה ללא העלאה של שיעורי המס. נדרשות התאמות פיסקליות, כגון העלאת מסים, ב-2021".

יו"ר רשות המסים ערן יעקב ביום ראשון בפורום DUN’S 100 של בכירי הרכב והתחבורה בישראל: כי "בחודשים האחרונים אנו רואים גבייה עודפת במיליארדים ביחס לתחזיות שלנו של גביית מסים, זה אומר שהמשק חוזר לפעילות. נכנסו עם נתונים טובים וזה אפשר לנו לעבור את המשבר... כל תפיסת המס של כלי הרכב צריכה להשתנות בכלל. בהסתכלות על אורך הכביש שהוא הקצר בעולם ורמת הצפיפות הגבוה, צריך לשנות את תפיסת המיסוי רכב לבסיס של נסועה וזה צריך להיות מבוסס על טכנולוגיה".

העלאת מסים היא סוגיה רגישה, שתוכרע בסופו של דבר בדרג הפוליטי, אבל בינתיים הדרג המקצועי באוצר מכין תוכניות מגירה להגדלת הכנסות המדינה ממיסוי רכב ודלק. גורם באוצר, שמעוניין להישאר בעילום שם, אמר לנו כי "אנחנו הופכים כל אבן ומתעלמים מכל פרה קדושה". כך למשל נשקלת רביזיה מקיפה מאד של "המיסוי הירוק", שחוגג השנה עשור לקיומו.

באוצר טוענים, במידה רבה של צדק, ששיטת המיסוי הירוק הנוכחית של ישראל התאימה לעשור הקודם, בו נרשם מעבר הדרגתי מרכבי בנזין מזהמים לרכב נקי ולפיכך נדרשו צעדים לעידוד הלקוחות לבחור ברכב ירוק.

אולם המדיניות הסביבתית הקשוחה שנכנסה לתוקף בתחילת 2020, בעיקר באיחוד האירופי, ותקנות יורו 7 העתידיות, שייכנסו לתוקף באמצע העשור הנוכחי, מפחיתות דרמטית את רמת הזיהום הממוצעת של כלי הרכב ועתידות להאיץ את הנטישה הגורפת של רכבי בנזין ודיזל ואת המגמה המואצת של "חישמול" כלי הרכב.

החשמל זורם, אבל לאט

על הרקע הזה הנוסחה "הירוקה" של 2010, שבעשור החולף עיצבה את גביית המסים משוק הרכב, לא אפקטיבית ונדרשת חשיבה מחדש. כנ"ל בנושא מיסוי הדלק, שמגמת "החישמול" צפויה להביא לירידה בהכנסות ממנו. מכיוון שכלי רכב מחושמלים כבר מתחילים להפוך למעין "ברירת מחדל" בעולם גם הם נמצאים ברשימת יעדי הגדלת המיסוי של האוצר, עם לוח זמנים שעשוי להקדים את המתווה הרב שנתי להעלאת מס הקנייה שפורסם ב-2019.

אפשר להתנחם בכך, שבינתיים לפחות לא מיועד בנושא "בוער" מבחינת האוצר. בעוד שבחלק ממדינות אירופה, סין, קוריאה ועוד תפסו מכירות כלי הרכב החשמליים נתח ממוצע של כ-10% בשנה החולפת אצלנו המגמה הרבה יותר איטית. הרכב החשמלי הפך אצלנו ברבעון הראשון ל"שיחת היום", בין השאר בשל כניסתה של טסלה, אבל המסירות שלו ברבעון הראשון, שכאמור היה רבעון שיא, הסתכמו בפועל בכ-771 כלי רכב, שכרבע מתוכם רכבי פאר במחיר ממוצע של מעל 450 אלף שקל.

טסלה הקפיצה את השוק עם 230 מסירות, ויש לה עדיין ביקוש "רדום" למאות יחידות שאותן לא הצליחה לספק ברבעון הזה. אבל בשורה התחתונה החשמליות תפסו נתח זעיר של כ-0.7% בלבד מהמסירות הרבעוניות וגם אם הנתח יוכפל השנה זה עדיין רחוק מאד מהממוצע באירופה. בשורה התחתונה בתקופה כמו זו צריך לסנן את הרעש בשוק הרכב ולא לשחרר עדיין את חגורות הבטיחות.