אג”ח קריירה: המודל החדשני שרוצה להבטיח תעסוקה בשכר גבוה

בסוף החודש יפוג תוקפו של מודל החל"ת לחלק מהמובטלים, ולאחרים תיקצב תקופת התשלום של דמי אבטלה. מאז תחילתה של המגפה, המדינה תקצבה בנדיבות יחסית הכשרות מקצועית - 1.3 מיליארד שקל - אלא שהכסף מפוזר בין משרדים שונים ולא כל התקציבים ממומשים באופן שיוביל לעבודה מיטבית.

מודל חדש של חברת Social Finance Israel) SFI), המכונה "אג"ח קריירה", שזכה במענק של רשות החדשנות, מציע דרך נוספת להכשיר אנשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך או עם תנאי פתיחה נמוכים לעבודות בשכר גבוה. כמה גבוה? 10,000 שקל ברוטו לפחות. בארה"ב עובד בהצלחה מודל תעסוקה דומה, באמצעות קרן שגייסה כבר 50 מיליון דולר.

SFI קמה, לפי הצהרת מייסדיה, במטרה לקדם פתרונות חדשניים, מוכווני תוצאות, כחלק כלכלת האימפקט העולמית, והיא חלק מרשת בינלאומית הפועלת לקדם פתרונות לאתגרים חברתיים, בריאותיים וסביבתיים.

לדברי נעמי קריגר, משנה למנכ"ל SFI, שכיהנה כסמנכ"לית וכמנהלת הראשונה של הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, החברה מפעילה בישראל חמישה פרויקטים נוספים של אג"ח חברתי: שני פרויקטים של צמצום נשירת סטודנטים, פרויקט לטיפול בטרום-סוכרתיים, הפגת בדידות של קשישים ושיפור לימודי מתמטיקה אצל תלמידים בדואים.

  

רעיון שנולד במלאנוקס

איך עובד מודל האג"ח קריירה? במסגרת תוכנית הפיילוט הנוכחית מאתרים 40 צעירים וצעירות דרוזים ונותנים להם הכשרה אינטנסיבית חוץ-אקדמית כמפתחי תוכנה במשך חצי שנה. לדברי קריגר, "מדובר בקורס מאוד אינטנסיבי, עם הרבה תרגול ופרויקטים מעשיים. זה קונספט שמוכיח את עצמו כמה זמן. באמצעות המסלול הזה אפשר לייצר מתכנתים ברמה גבוהה".

על ההכשרה, המשולבת בליווי פרטני והדוק, משלמים המועמדים כ-34 אלף שקל. הם מחזירים את הכסף בהדרגה ובתשלומים ללא ריבית רק ברגע שהם מוצאים עבודה בשכר של 10,000 שקל ויותר. מצאו עבודה ב-9,000 שקל? לא משלמים. מצאו עבודה ב-10,000 שקל ומאבדים אותה? מפסיקים להחזיר את הכסף.

הפרויקט נעשה בשיתוף עמותת קורת, עמותת תפוח, שמעניקה את ההכשרה, וחברת אינבידיה, שרכשה את מלאנוקס. לדברי קריגר, הרעיון צמח בחברת מלאנוקס, שמייסדה אייל ולדמן תהה מדוע אינו יכול להעסיק דרוזים הגרים בסביבת משרדי החברה בצפון.

במה המודל שלכם שונה מהלוואה רגילה ללימודים?
"לאדם חסר משאבים כלכליים יש בעיה של זמן וסיכון. אם אנחנו מאמינים שאדם שאין לו השכלה והכשרה יוכל לעבוד בהייטק בעוד חמש שנים, אז בעוד חמש שנים הוא יוכל לשלם על הכשרה. אם היינו יכולים לתת את הכסף היום והוא יחזיר אותו בעתיד כשיהיה לו, אז פתרנו את הבעיה.

"יתרון נוסף שלנו הוא ביכולת לזהות איזו תוכנית אפקטיבית ולמי, וגם לבנות מודל שיאפשר תשלום לספק ההכשרה תמורת הצלחה. שילוב צעירים דרוזים בהייטק זה לא רק להביא אותם לקורס ולהיפגש איתם אחריו, אלא זה להביא אותם לשם, ללוות אותם להשלמות באנגלית ובמתמטיקה. זה פאזל שצריך להרכיב כדי שתוכניות יצליחו.

"הרכיב האחרון הוא הרכיב של מינוף כסף ממשלתי. נניח שיש לי 50 אלף שקל כמענק. אני יכולה לממן אדם אחד או להשתמש בכסף כדי להפחית ריביות על הלוואות לכמה אנשים. זו דרך חכמה להסתכל על משאב מוגבל של כסף ציבורי. אנחנו כבר מגיעים לרגע שגם בממשלה וגם בגופים פילנתרופיים חושבים איך להתמודד לאורך זמן עם הסוגיה של השקעה נכונה בתעסוקה, איך להביא לכך שהכסף שאנחנו משקיעים מקושר לתוצאות ולשכר גבוה. הרבה כסף נשפך על דברים שהם לא אפקטיביים. יש בזה בשורה אמיתית".

 נעמי קריגר, משנה למנכ"ל SFI / צילום: יח"צ

"לתפוס את אלה שלא הלכו במסלול"

איך אתם מאתרים את המועמדים?
"בפיילוט הנוכחי אנחנו מדברים עם מנהיגים בעדה, מגיעים למועדוני בוגרים של מוסדות לימוד וקבוצות רלוונטיות. אנחנו לא מחפשים אנשים עם הכשרה, אבל כן אנשים שהם טאלנטים. הם עושים מבדק אונליין וראיון, מתחילים 300 ומסיימים 30. גם המעסיקים צריכים לדעת שהם מקבלים אנשים ראויים. הרבה צעירים דרוזים הולכים לאקדמיה, מוציאים תארים אבל לא מקבלים הכוונה והולכים למשל ללמוד בי.איי כללי. אף אחד לא ניגש לאנשים האלה ואומר, 'אולי היה מתאים לכם הנדסה ומדעי המחשב'. לאלה ביניהם שמתאימים אנחנו מציעים הכשרה חוץ-אקדמית, וגם להנדסאים ולאנשים ללא רקע כלל. הרעיון הוא לתפוס את אלה שלא הלכו במסלול. מי שסיים את הטכניון בהצטיינות לא צריך את זה".

איך החלטתם דווקא על מסלול ההכשרה הזה?
"יש לנו ועדה מייעצת מההייטק, אנשים כמו מנהל פיתוח התוכנה של אינבידיה, שמסייע לנו לוודא שאנחנו מכוונים למקומות הנכונים. אנחנו מתחילים בפיילוט של קבוצה אחת ומכוונים לקרן שתכלול תוכניות שונות ואוכלוסיות שונות, קהלי יעד שונים ומגוונים".

אינבידיה גם תקלוט חלק מהמועמדים?
"אינבידיה סייעה בהתאמת התכנים לצרכים של התעשייה, במרצים ובחונכים וגם תקלוט בוגרים של הקורס".