מתקרבים להכרעה: דיונים על מתווה פשרה בהפחתת תעריפי הטלפוניה של בזק

בכירי משרדי התקשורת והאוצר יתכנסו בקרוב שוב כדי לסכם האם הולכים לפשרה בנושא הפחתת תעריפי הטלפוניה של בזק. לפי המסתמן, גם באוצר וגם במשרד התקשורת מבינים שאף צד לא ייצא ומלוא תאוותו בידו, ושנדרשת פשרה סבירה שתאפשר להפחית את תעריפי הטלפוניה של בזק מצד אחד, ומנגד שההתערבות תהיה מידתית וסבירה ולא תוביל להפחתה דרסטית. הצדדים מבינים שהתארכות הדיון ואי-קבלת החלטה בנושא אינם טובים לאף צד, גם לא לשוק התקשורת וגם לא לבזק, ולכן נדרשת הכרעה.

כמעט שנה חלפה מאז פורסמה לשימוע כוונת משרד התקשורת להפחית את תעריפי הטלפוניה הקווית של בזק בכ-40%, ובמונחים כספיים בכ-400 מיליון שקל משורת הרווח, וטרם התקבלה החלטה בעניין. בשבועות האחרונים הושלם הליך השימועים הפרונטליים במשרד התקשורת, כשבעקבותיהם בזמן הקרוב צפויות להתקיים פגישות בין אנשי משרד התקשורת לאנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, במטרה לדון בשינויים משמעותיים ברפורמה.

הרפורמה שפורסמה בחופזה רבה במהלך חודש דצמבר 2020, במהלך "חצי אפוי" שקודם על-ידי אנשי אגף הכלכלה במשרד התקשורת, זכתה לביקורת רבה מאוד ולהתנגדות חריפה ודי מפתיעה של משרד האוצר כבר עם פרסומה. אנשי אגף התקציבים באוצר, שבדרך-כלל מקדמים בברכה הפחתות תעריפים בשווקים מונופוליסטיים, הופתעו מהמהלך שפרסם משרד התקשורת וסברו כי התערבות רגולטורית בתחום תזיק הרבה יותר משתועיל.

יש לומר כי יוזמת משרד התקשורת להתערב באופן גס וחריף בשוק הטלפוניה הקווית היא מהלך חריג שנעשה בעיתוי בעייתי (ביום עזיבתו של יועז הנדל את תפקידו כשר תקשורת בקדנציה הראשונה שלו). פיקוח על מחירי טלפוניה קווית הוא תופעה שכמעט ונעלמה מן העולם. יחד עם זאת, מדובר במחירים שהמשרד מפקח עליהם אך לא הפחית אותם ולא נגע בהם שנים ארוכות, ולכן הם נותרו גבוהים מאוד יחסית למתחרים.

מחירים גבוהים אלה מניבים לבזק רווחים גדולים, אך הדילמה היא האם התערבות גסה בקביעת המחיר היא הדרך הנכונה לפעול בה, כאשר בישראל, כמו בשאר העולם, מדובר במוצר גווע שהולך ונעלם.

בפני משרד התקשורת הוצגו נתונים בשימוע, לפיהם למעלה מ 55% ממשקי הבית בישראל כבר אינם מחזיקים קו נייח, כאשר רק ב-25% ממשקי הבית הקו הנייח הוא של בזק (גם הוט, סלקום ופרטנר מספקות קו נייח, בדרך-כלל במסגרת חבילת טריפל). גם אלה שעדיין מחזיקים בקו נייח, עושים זאת כקו גיבוי וממעטים, אם בכלל, להשתמש בו.

במסגרת השימוע דיווחה בזק למשרד התקשורת כי כמחצית מהקווים שהיא מספקת הם במסגרת מסלול הנקרא "קו קל", שעלותו החודשית זניחה (כ-25 שקל לחודש). לא פלא אם כן שהתייחסות משרד התקשורת לשוק הטלפוניה הקווית כשוק מונופוליסטי המחייב התערבות ממשלתית, נתקלה בלא מעט הרמות גבה.

העובדה שאגף הכלכלה במשרד התקשורת שכר את שירותיו של פרופ' ראובן גרונאו כיועץ בנושא, תרמה אף היא לא מעט לתחושת חוסר הנוחות, וכל מי שמכיר את היסטוריית היחסים בין גרונאו לבזק, הופתע ממינויו כיועץ. בכירים במשרד התקשורת אף אמרו בדיעבד כי למרות ניסיונו הרב של גרונאו כיועץ למשרד, הרי שמוטב לרענן את השורות אחת לכמה עשרות שנים.

כך או אחרת, במשרד התקשורת ניהלו הליך שימוע ארוך ומעמיק, וכל הצדדים הנוגעים לדבר נשמעו גם בכתב, לרבות בסיוע יועצים חיצוניים, וגם בעל-פה. הליכי השימוע נוהלו על-ידי מנכ"לית משרד התקשורת באופן אישי, וככל הנראה גם שר התקשורת הנדל עודכן באופן שוטף.

כאמור, לאחר הליכי השימוע הלכה והתחדדה גם במשרד התקשורת המסקנה כי ההצדקה להתערבות רגולטורית גסה בתחום נמוכה משמעותית מכפי שסברו תחילה, וכי יש להכניס שינויים משמעותיים ברפורמה, והראיה לכך היא הנכונות של משרד התקשורת לדון בהצעות פשרה.

תעריפי הטלפוניה של בזק לא יישארו על כנם בכל מקרה. יש לומר כי גם ההתנגדות החריפה של אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר תרמה רבות לתובנה זו. בשבועות הקרובים צפויות כאמור להיערך פגישות מקצועיות בין המשרדים, וככל הנראה צפויים שינויים מהותיים מאוד ברפורמה.