חשיפת "הנאמנות העיוורת" של ניר ברקת מעלה תהיות על התנהלותו

בין שלל המסמכים והסיפורים שנחשפו במסגרת התחקיר של ארגון "שומרים", המבוסס על "מסמכי פנדורה", נחשף גם סיפור "הנאמנות העיוורת" של ח"כ ניר ברקת (הליכוד) ואחיו אלי ברקת.

כשנבחר לתפקידים ציבוריים, בהם ראש העיר ירושלים, נדרש ניר ברקת להיפרד מעסקיו ומהחזקותיו בחברות שונות, בהן חברת eTORO (פלטפורמה חברתית למשקיעים בשוק ההון) הרשומה באיי הבתולה. הדרך שלו "להיפרד" מחלק מהמניות הייתה באמצעות העברתן ל"נאמן עיוור" - האח והשותף אלי.

ברקת לא הסתיר את העובדה שעסקיו והונו הועברו ל"נאמנות עיוורת", ובמהלך שנות כהונתו בשלל תפקידיו הציבוריים אמר כי הוא אינו מעורב יותר בפעילות העסקית שעל בסיסה בנה את הונו. ואולם החשיפות בתחקיר "השומרים" מעוררות סימני שאלה בנוגע להתנהלותו של ברקת, בין היתר מאחר שעולה כי בזמן כהונתו כראש העיר ירושלים החזיק ברקת בעצמו במניות, וגם כשהעבירן לנאמנות עם היבחרו לכנסת ב-2019, הוא העביר אותן לאחיו, על אף ההנחיה של ועדת האתיקה של הכנסת האוסרת להעביר מניות לנאמן שהוא קרוב משפחה.

בתגובתו לתחקיר ציין ברקת כי "אינו מעורב בעסקים מהרגע שנכנס למערכת הציבורית", וכי הוא אינו מעורב בניהול המניות שעברו לנאמנות עיוורת. ניתן גם להניח כי הוא קיבל ייעוץ משפטי טרם העברת עסקיו לנאמנות, וכי ההתנהלות שלו חוקית ומדווחת, אך קשה להתנער מתחושת חוסר הנוחות שאופפת את ההתנהלות הזאת, במיוחד כאשר מדובר במי שהיה מועמד לשר אוצר ואף לכהונת ראש ממשלה.