האוצר מתייצב לצד קצא"א ויוצא נגד ביטול ההסכם עם האמירויות

משרד האוצר מתייצב לצד החברה הממשלתית קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) במחלוקת סביב עסקת רד-מד לרכישת נפט מאיחוד האמירויות. נזכיר כי במסגרת ההסכם יגדלו משמעותית היקפי שינוע הנפט במפרץ אילת. העסקה עומדת בלב ביקורת ציבורית נוקבת מצד ארגונים סביבתיים, כאשר לצידם מתייצב המשרד להגנת הסביבה, והעומדת בראשו תמר זנדברג שמתנגדים לקיום העסקה. עמדתם כבר הביאה להתנגשות פנים ממשלתית כמעט חסרת תקדים בין משרד ממשלתי לחברה ממשלתית, על רקע ניסיונה של זנדברג לרתום את הממשלה לסיכול העסקה.

במכתב ממנכ"לית המשרד, גלית כהן, למנכ"ל קצא"א, איציק לוי, נכתב כי "אין מקום להתיר את הגדלת היקף שינוע הנפט באילת". משמעות הדבר היא כי המשרד להגנת הסביבה לא יחתום על היתרים סביבתיים עבור קצא"א בנושא, וגם הצגת סקר סיכונים או תוכנית חירום לטיפול בנפט, לא יובילו לאישור הגדלת השינוע על ידי המשרד להגנת הסביבה. ההתנגדות של המשרד להגנת הסביבה מעמידה סימני שאלה סביב היכולת של קצא"א לקיים את ההסכם עליו חתמה עם חברה מאיחוד האמירויות.

אם במשרדה של זנדברג קיוו להתגייסות משרדי הממשלה לנושא, הרי שהם לא יקבלו אותו ממשרד האוצר. כך עולה ממסמך שהגיע לידי גלובס ושעליו חתום מנכ"ל האוצר, רם בלינקוב, שבמקביל משמש כמ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות.

המוניטין הבינ"ל ייפגע

במסמך שנשלח בימים האחרונים למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, תחת הכותרת "עמדת משרד האוצר בנודע להסכם קצא"א רד־מד", חוזר בלינקוב על עקרונות ההסכם: פריקה וטעינה של מכליות נפט בנמלי אילת ואשדוד ואחסון דלק גולמי מהאמירויות, תוך הזרמת הנפט מנמל לנמל בצינורות קצא"א.

בפועל, ההסכם עשוי להביא להגעתן של כ-70 מיכליות בשנה למפרץ אילת (גידול של פי 10 מהממוצע כיום). "החלטת החברה להתקשר בהסכם אינה טעונה אישור ממשלה מכוח חוק החברות הממשלתיות", נכתב במכתב. "למעשה אין כל חידוש או שינוי באופי פעילות החברה, מלבד היקף הפעילות השגרתית", מציין בלינקוב.

נוכח אפשרות שהעלו כמה ממתנגדי ההסכם שהממשלה, כבעלת קצא"א תתערב לביטול ההסכם, כתב בלינקוב, כי "על הממשלה לאפשר לחברה אוטונומיה אופרטיבית מלאה להשגת יעדיה המוגדרים ולהימנע מהתערבות בניהול של החברה הממשלתית", נכתב.
בלינקוב גם מפרט את המשמעויות של התערבות אפשרית מצד המדינה לביטול ההסכם: "ביטול ההסכם יביא לאובדן הכנסות פוטנציאליות משמעותיות לחברת קצא"א ולמדינה. החשיפה שתיווצר לחברה מעצם ביטול ההסכם, עומדת על עשרות מיליוני שקלים".

מנכ"ל האוצר גם הסביר את ההשלכות העקיפות על קצא"א: קצא"א היא חברה ממשלתית בעלת אוריינטציה בינלאומית. מעורבות ממשלתית לביטול ההסכם תוביל לפגיעה קשה במוניטין וביכולת שלה להשיג עסקאות עם לקוחות בינלאומיים בעתיד".
בלינקוב חושש כי גם המוניטין של חברות ממשלתיות אחרות עשוי להיפגע: "התערבות ממשלתית עלולה לשדר מסר שלילי למגזר הפרטי בתקופה רגישה בה הקשרים הכלכליים בין המדינות נבנים".

ומה באשר לסביבה?

לאור כל זאת בלינקוב מסכםכי, "עמדתנו היא כי אין מקום לעשות שימוש בסמכותה של הממשלה בכובעה כבעלים של החברה הממשלתית על מנת להתערב בעסקה שבנדון". בסיום מכתבו נוגע בלינקוב בעניין הסביבתי ומעיר כי, "יש לתת מענה ראוי לחששות בנושאי סביבה ולהבטיח בכלים של רגולציה סביבתית סבירה שאכן ננקטים האמצעים הנדרשים והחברה מחויבת לכך. מן הראוי כי הדיון בנושא יתבצע על יסוד מסד מקצועי מהימן ולשם כך נדרש כי המשרד להגנת הסביבה ישלים את בחינת סקר הסיכונים שביצעה החברה (המצביע על סיכון מזערי לפגיעה בסביבה)".

נזכיר כי בחודשים האחרונים דחו במשרד להגנת הסביבה פעמיים את הסקר הסביבתי שביצעה החברה, וטענו כי הוא לא בוצע לפי הנחיותיהם. וכי הוא מבוסס על מידע שגוי.

תגובת קצא"א

"ביטול ההסכם אינו מצוי בסמכות השרה זנדברג, והיא פועלת בניגוד לעמדת הממשלה. כידוע, משרד האוצר קבע כי מדובר בפעילות השוטפת והרגילה של החברה. פגיעה בהסכם תפגע באמינותן של חברות ישראליות, וודאי חברות ממשלתיות, ותטיל ספק כבד ביכולתן לעמוד בהסכמים".