השרה זנדברג קוראת להפסקה מוחלטת של השקעות בתשתיות פוסיליות חדשות

בשבוע שעבר, הצהיר ראש הממשלה נפתלי בנט על מחויבותה של ישראל ליעד אפס פליטות נטו עד שנת 2050. לישראל אין עדיין מפת דרכים או תוכנית מגובשת להשגת היעד, שלעת עתה הינו בגדר הצהרה בלבד. הבוקר (ה'), אומרת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שלשם השגת היעד, הצעד המידי הנדרש הוא הפסקה מוחלטת של השקעות בתשתיות פוסיליות חדשות, כולל פיתוח שדות נפט וגז. זאת, לאור עמדתו המקצועית של משרדה, בהתייחס לדוח של משרד האנרגיה הנבחן בימים אלו, ומבקש להאיץ פיתוח מאגרי גז בים.

השרה להגנת הסביבה קוראת לעצור את אישור ופרסום מסקנות הדוח 'לבחינה תקופתית שנייה של מדיניות הממשלה בנושא משק הגז' (דוח ועדת אדירי 2), עד אשר תקבע מדיניות חדשה למשק האנרגיה, בהלימה עם יעד איפוס פליטות גזי החממה עד 2050. "פיתוח מאגרים חדשים פוגע במאבק במשבר האקלים ואינו בהלימה עם המדיניות שהצהרנו עליה בממשלה הנוכחית", אומרת השרה . את עמדתה, שלחה אתמול לשרה אלהרר, לאחר פרסום טיוטת דוח הצוות המקצועי לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז.

לפי המשרד להגנת הסביבה, דוח הצוות המקצועי 'לבחינה תקופתית שנייה של מדיניות הממשלה בנושא משק הגז', משקף עמדה התומכת בהמשך פיתוח מאגרי הגז, בין השאר בטענה כי ישנן תועלות כלכליות משמעותיות למשק הישראלי. ואולם, כך לדבריה, טענה זו אינה נתמכת בנתונים ובניתוח הכלכלי הנדרש. כמו כן, הדוח עוסק בהגדלת כמויות הגז שיופנו לייצוא, "מתוך הנחה שבישראל יקודמו אנרגיות מתחדשות בהיקף מלא, אך יעדים ארוכי טווח ומדיניות תומכת טרם נקבעו".

בעמדת הצוות המקצועי של המשרד להגנת הסביבה, נכתב כי על רקע החלטתה של ישראל ליישם יעדי אפס פליטות, דוח הוועדה מתייתר למעשה, ולכן יש לבלום את פרסומו. לפי המשרד, כלכלה מאופסת פחמן תדרוש גמילה של ישראל מהתלות בדלקים מאובנים (פחם, נפט וגז), ולכן על הממשלה להתאים כבר עכשיו את מפת הדרכים שלה להשגת היעד, כאשר הצעד הראשון הוא הפסקת השקעה בתשתיות פוסיליות.

משרד האנרגיה: "צר לנו שבמקום לקיים שיח אמיתי, בחרו במשרד להגנת הסביבה להוציא הודעה לתקשורת"

במשרד להגנת הסביבה מזכירים כי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) פרסמה השנה המלצה לפיה על מנת לעמוד ביעדים הגלובליים להפחתת פליטות גזי חממה, על מדינות העולם להפסיק את ההשקעה בפרויקטים ובתשתיות פוסיליות חדשות. "לפיכך, המשרד להגנת הסביבה מתנגד למדיניות ולהשקעות המסכנות את המעבר של ישראל למשק מבוסס אנרגיות מתחדשות ולכלכלה מאופסת פליטות". לפי המשרד, טיוטת הדוח הנוכחית משאירה מקום לתמיכה וסיוע של המדינה לתמרוץ חיפושי נפט וגז. בנוסף, הטיוטה אינה מפנימה את הצורך בביצוע ניתוח כלכלי-משקי מלא של מכלול העלויות של פיתוח משק הגז ובחינתם אל מול התועלות.

בישראל, כאמור, אין הערכה כוללת של השקעת וסבסוד המדינה את סקטור הדלקים המאובנים, התורמים את התרומה הרבה ביותר ליצירת המשבר האקלימי. ואולם, בניתוח של האו"ם שהתפרסם השבוע במסגרת ועידת האקלים של האו"ם בגלאזגו, נחשף כי ממשלות ברחבי העולם מוצירות יותר מ-420 מיליארד דולר בשנה לסבסוד אנרגיות מזהמות הפוגעות באקלים. את הסקטורים הללו, מסבסדות מדינות באמצעות סובסידיות יצור הכוללות הקלות מס או תשולמים ישירים מופחתים, וסובסידיות צריכה. בראש רשימת הסבסוד הממשלתי, לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית, נמצאות איראן, ולאחריה סין, הודו, ערב הסעודית ורוסיה. עוד לפי האו"ם, ממשלות מסבסדות בסכומים גבוהים יותר אנרגיה מזהמת הפוגעת באקלים, מאשר אנרגיה מתחדשת נקייה.

ארה"ב ובריטניה הציבו את ההתמודדות עם סובסידיות לתעשיות הדלקים גבוה בסדר העדיפויות, כאשר ממשל ביידן התחייב לבטל את התמיכה הממשלתית בסקטורים הללו עוד בשנים הקרובות, ובריטניה הודיעה כי תפסיק לתמוך בתשתיות דלקים מאובנים מעבר לים. היום, במסגרת ועידת האקלים, תושק יוזמת "מעבר לנפט ולגז" של דנמרק וקוסטה ריקה, במסגרתה יתחייבו מדינות להפסיק באופן מנוהל את חיפושי והפקת הנפט והגז, ולגייס לכך את הקהילה הבינלאומית. לפחות שמונה מדינות צפויות להצטרף ליוזמה. ישראל, אינה אחת מהן.

בטיוטת ההסכם של הוועידה כפי שפורסמה אתמול, מצהירות 197 המדינות השותפות להסכם פריז כי יאיצו את הפסקת הסובסידיות לדלקים מאובנים, אך ללא תאריכי יעד.

במשרד האנרגיה, עוקצים בתגובתם את המשרד להגנת הסביבה, ואף רומזים כי הוא מערים קשיים על המעבר לאנרגיות מתחדשות. לדברי המשרד האנרגיה, ״צר לנו שבמקום לקיים שיח אמיתי, בחרו במשרד להגנת הסביבה להוציא הודעה לתקשורת. נציגי המשרד להגנת הסביבה השתתפו בכל תהליך כתיבת הדו"ח, בהליך שיתוף הציבור על הדו״ח ודעתם נשמעה ונלקחה בחשבון לכל אורך הדרך . בתקופה הקרובה תלמד שרת האנרגיה את הדו"ח, ותגבש דעתה לגביו. יש לציין כי הדו״ח נכתב עוד בתקופה שקדמה למינוייה לתפקיד . משרד האנרגיה מחויב לקידום אנרגיות מתחדשות, מה שלא ניתן לומר על כל הגורמים המעורבים הנוטים להערים קשיים בפיתוח".