נכים | דעה

הסעיף הנעלם בחוק ההסדרים: מדינת ישראל מעודדת את הנכים להפוך לנטל על החברה

במקום לדרבן נכים קשים לצאת לשוק העבודה, על אף הקשיים הרבים עמם הם גם כך מתמודדים, סעיף בחוק ההסדרים החדש שאושר במחטף הופך את המאמץ לבלתי משתלם • רק העברה מהירה של תיקון לחוק תמנע את המצב האבסורדי

הפגנות הנכים באיילון / צילום: דוברות הנכים
הפגנות הנכים באיילון / צילום: דוברות הנכים

בחוק ההסדרים שאושר לאחרונה, עבר סעיף שנעלם מעיני הציבור, ועתיד לפגוע אנושות בציבור הנכים ולהפוך את היציאה של נכים רבים לשוק העבודה ללא משתלמת ולא כדאית.

סעיף 21 לחוק ההתייעלות הכלכלית קובע כי בתחילת שנת 2022 ייכנס לתוקף הסדר חדש שיפגע בזכויות הנכים ויקשה עליהם לקבל פטור ממס הכנסה. על פי החוק הישן, כל נכה בעל 90% נכות רפואית משוקללת זכאי לפטור ממס הכנסה. החוק החדש קובע כי כדי שנכה יהיה זכאי לפטור ממס, הוא צריך שתהיה לו לפחות באחד התחומים נכות בשיעור של 40%. בעניין זה חשוב לציין שתביעות אשר יוגשו עד סוף 2021 יבחנו על פי הדין הישן.

יש לציין שמדובר בנכים קשים שחרף נכותם ומוגבלויותיהם הרפואיות המשמעותיות עושים כל מאמץ לעבוד, להישאר בשוק העבודה ולא ליפול כנטל על החברה. מדובר בנכים שחולים במחלות שונות ומגוונות, ובד"כ סובלים ממגוון נכויות ומגבלות, אשר ביחד מובילות לנכותם המשמעותית. מחלות כגון פוליו, פיברומיאלגיה, מחלות פסיכיאטריות, סכרת ופגיעות אורתופדיות וכיוצא בזה.

אותם נכים היוצאים לעבוד מוותרים על הטבות אחרות המגיעות להם על פי חוק מתוקף היותם נכים, והם לא מקבלים קצבת נכות כללית כמו גם הטבות אחרות כגון שירותים מיוחדים וסיעוד. השיקול העומד מאחורי מתן הפטור ממס הוא דרבון הנכים לצאת לשוק העבודה. כלומר, לא מדובר ב"מתנה" אלא בעידודם לצאת לעבוד ולהתפרנס במקום להסתמך על כספי הביטוח הלאומי.

צריך להבין, כשמדובר בנכים כה קשים ההוצאה הכספית הנגרמת להם כדי לצאת לעבוד היא משמעותית, הרי מדובר בנכים בעלי צרכים מיוחדים ולכן פעמים רבות צריך להתאים את סביבת עבודתם, הם זקוקים למערך עובדים גדול יותר סביבם, זקוקים לעיתים למשרד מותאם, אביזרים ומכשירים מותאמים, צריכים לעיתים מלווה, ולכן על מנת שלאותם נכים "ישתלם" לצאת לעבוד נקבע אותו פטור ממס כדי לדרבן ולעודד אותם לעשות זאת במקום לשבת בבית ולקבל קצבאות מהמדינה.

בדיון שנערך בעניין בכנסת נטען כאילו ארגוני הנכים תומכים בתיקון, אך מדובר בטעות מרה, משום שיש לאבחן בין ארגוני הנכים השונים ולהבדיל ביניהם. כל אחד מהארגונים מייצג קהל נכים אחר ולכל אחד מהם צרכים אחרים ושיקולים אחרים. יש להבדיל בין ארגוני נכים המייצגים נכים שאינם עובדים וקבלו כעת העלאה בקצבאות, כגון קצבת נכות כללית, לעומת ארגוני הנכים והעמותות המייצגים נכים שנמצאים בשוק העבודה, אינם מקבלים קצבאות נכים והטבות נוספות מהמדינה.

התוצאה העגומה היא תוצר של החלטה שנעשתה במחטף ובמחשכים, ללא שיתוף הציבור הרחב, ללא שיתוף מגוון הארגונים ועמותות הנכים וכן ללא שיתוף לשכת עורכי הדין, שחבריה מייצגים חלק נכבד מהנכים, ויש בידיה את הידע המתאים למגוון השיקולים שהיו צריכים לקחת בחשבון. ההצעה הובאה כמוצר כמעט מוגמר לוועדת העבודה והרווחה בראשותה של חברת הכנסת אפרת רייטן, אשר הקשיבה קשב רב לטענות שהועלו והוצגו בפניה, אך טווח הזמנים הקצר עד למועד ההצבעה לא הותיר זמן לבחינת הדברים ולשיקול דעת, ולא ניתן היה כבר לעשות שום שינוי.

האמת המרה צריכה להיאמר. לא נעשתה שום חשיבה לעומק מאחורי החלטה זו, ולא ברור מדוע נקבע הרף השרירותי של 40% שיוצר אפליה בין הנכים השונים. התקנות החדשות אמורות להיכנס בתחילת 2022, עדיין לא מאוחר מידי לשנות את ההחלטה. ניתן להעביר במהירות חוק שיתקן את המצב האבסורדי לפני שההחלטה תיכנס לתוקף ותגרום לנכים רבים שלא לצאת לשוק העבודה ולהפוך לנטל על המדינה.

הכותבת היא יו"ר הוועדה לביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין, מומחית לדיני נזיקין וביטוח