סקר: רוב הציבור בעד ביטול צבא החובה וביסוסו כצבא מקצועי

סקר שערכו המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה חושף כי בעוד שהציבור סבור כי צה"ל ערוך ומוכן להתמודד עם האיומים הביטחוניים, וכי ההתנהלות של צה"ל בעת לחימה היא מוסרית, הרי שהציבור מביע אמון נמוך יותר בנוגע להיבטים "אזרחיים" בהתנהלות הצבא.

הממצא הבולט בסקר הוא היווצרות רוב לראשונה בעד צבא מקצועי במקום מודל צבא החובה הקיים היום. לפי הסקר שנערך לקראת הכנס השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה שייערך השבוע (23-24 בנובמבר), 47% מהציבור היהודי סבורים שיש לבטל את צבא החובה ולבססו כצבא מקצועי, בעוד ש-42% מתנגדים לכך. באופן לא מפתיע, החרדים הם התומכים המובהקים ביותר בביטול צבא החובה ומעבר לצבא מקצועי (80%), ואילו הדתיים הלאומיים תומכים במעבר באופן הכי מצומצם מבין הקבוצות (32%). בתווך מצויים החילונים, אשר 47% מהם תומכים במעבר.

הסקר מבוסס על 1,003 מרואיינים בגילאי 18 ומעלה, מראה כי רק 31% מהנשאלים נותנים ציון טוב לצה"ל על התנהלותו התקציבית. רק 18% ממחנה השמאל נתנו לצה"ל ציון טוב או מצוין ביחס להתנהלות הכלכלית התקציבית, לעומת 28% במרכז ו-34% בימין.

באופן מעניין - הציבור הערבי מעריך את ההתנהלות הכלכלית-תקציבית של צה"ל טוב יותר מהציבור היהודי. כך, 38% מהנשאלים הערבים סבורים שההתנהלות הכלכלית תקציבית של צה"ל טובה או מצוינת, לעומת 31% מהיהודים.

סוגיית הפנסיות למשרתי הקבע

הציבור היהודי חלוק בשאלה האם כדי לשמור על כוח האדם בשירות הקבע בצה"ל, יש לאפשר למשרתי הקבע לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר מהנהוג בשירות הציבורי (45% תומכים מול 43% מתנגדים). אולם, מעל מחצית מהיהודים (56%) מסכימים עם הטענה כי אם תהיה הפחתה בתנאי השכר והפנסיה של משרתי הקבע, אנשים טובים לא יישארו בצבא הקבע והביטחון ייפגע, לעומת כשליש שאינם סבורים כך.

כ-80% מהציבור היהודי נותן לצה"ל ציון טוב או מצוין על כושרו המבצעי ושיעור דומה מעניקים לו ציון טוב או מצוין על התנהלותו המוסרית בזמן לחימה. לעומת זאת, 43% נותנים לצה"ל ציון זה על מימוש השוויון בין גברים לנשים; ורבע בלבד (25%) נותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין בנושא היחס לחיילים והטיפול בבעיותיהם.

משפט ומוסר

רוב גדול (77%) מהציבור היהודי ו-35% מהציבור הערבי, מעניקים לצה"ל ציון גבוה ביחס להתנהלותו המוסרית בלחימה. עוד בהקשר זה, כמעט שלושה רבעים מהיהודים (72%) חושבים כי ההקפדה על החוק של הפרקליטות הצבאית מגבילה את צה"ל ומקשה עליו לעמוד במשימותיו הצבאיות. בנושא הזה הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים במיוחד: יש רוב גדול למסכימים עם טענה זו בימין (81%) ובמרכז (69%), לעומת מיעוט בשמאל (33%).

בהמשך לקו זה, רק 36% מהציבור היהודי סבורים שיש להקפיד על הוראות הדין הבינלאומי גם אם הדבר פוגע במידה מסויימת באיכות הביצועים המבצעיים. בפילוח לפי מחנה פוליטי עולה כי רוב בשמאל (70%) תומכים בכך, לעומת 29% בימין, ו- 43.5% המשתייכים למרכז.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר כי נתוני הסקר חושפים עד כמה המודל ההיסטורי של "צבא העם" הפך למונח שברירי במציאות הישראלית - שבה פחות ממחצית בני השמונה עשרה בישראל (כולל המגזר הערבי) אינם מתגייסים לצה"ל.

"העובדה ש-47% מהציבור היהודי סבור שיש לבטל את צבא החובה ולבססו כצבא מקצועי היא בעייתית ועלולה ליצור משבר ביטחוני ומקצועי אמיתי. גיוס של טובי בנינו לצבא מקצועי יצריך מתן תנאים מרחיקי לכת, וגם הם לא ימשכו בהכרח את כלל הפוטנציאל האיכותי הנדרש לצה"ל. אנו עלולים להגיע למצב שבו משרתים מיעוט של אידיאליסטים, ולצדם מי שבחרו בגיוס כאופציה תעסוקתית שהיא בגדר ברירת מחדל. ברמה הכמותית, צבא מקצועי עדיין ידרוש אחוזי גיוס גבוהים, וזאת מבלי להתייחס לפער שיווצר במערך המילואים, שהוא העתודה האמיתית למצב של מלחמה כוללת.

"האופציה של צבא מקצועי חייבת לרדת מסדר היום. מולה יש ליישם באופן מיידי את הורדת גיל הפטור לחרדים - מהלך שכבר התקבל בממשלה הנוכחית. חשוב להבין - בלי מודל צבא העם, לא ניתן לערוב לביטחון ישראל".