קבוצת עזריאלי נגד מתווה הצמידים: "יגרום לפגיעה אנושה בבעלי הקניונים"

קבוצת עזריאלי שלחה פנייה דחופה לראש הממשלה ולשרי האוצר, הבריאות, הכלכלה, המשפטים וליועמ"ש הטוענת כי מתווה הצמידים במתחמי הקניות שאמור להיכנס לתוקף ביום שישי הוא "מפלה, פוגעני, בלתי סביר ובלתי מידתי" • "ממשלת ישראל מנסה לכפות על בעלי קניונים להיות 'סלקטור' עבורה ולהשתתף בניסוי של 'סימון' אזרחים"

קניון עזריאלי / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina
קניון עזריאלי / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina

הקניונים נגד מתווה הצמידים שמבקש משרד הבריאות להחיל. במסגרת המתווה, מי שייכנס למתחם קניות ויציג תו ירוק תקף יסומן באמצעות צמיד צבעוני שיאפשר לו "לנוע בחופשיות" בקניון. מי שלא זכאי לסימון יוכל להיכנס למתחם לטובת קבלת שירות שמוגדר חיוני בלבד.

לאור מתווה זה שטעון אישור ממשלה וועדת חוקה, שוגרה פנייה דחופה מטעם קניוני עזריאלי לראש הממשלה ולשרי האוצר, הבריאות, הכלכלה, המשפטים וליועמ"ש, הטוענת כי מדובר במתווה "מפלה, פוגעני, בלתי סביר ובלתי מידתי". המתווה, על פי השאיפה של משרד הבריאות, ייכנס לתוקף ביום שישי 17 בדצמבר. בעזריאלי אף מבקשים שבמידה והמתווה יקודם, כי יחול באופן "שיוויוני" גם על מרכזי קניות קטנים, כשהם מביעים חשש לפגישה מסחרית אנושה.

"על פניו נראה כי מתווה הצמידים בקניונים נעשה באופן נמהר, וחלילה, נחפז", כך במכתב. עוד נטען כי הוא לא ישרת את הכוונה לשמה נועד (מניעת התפשטות האומיקרון ועידוד חיסון לילדים).

על המתווה נכתב כי הוא "יוצר הבחנה מלאכותית, בלתי אפשרית ובלתי מוצדקת בין חנות במתחם אחד (חנות בחלל קניון) לבין חנות במתחם אחר". למעשה החשש הוא שהמתווה יסיט מטבעו את הקונים למתחמים פתוחים או למרכזים קטנים "שם ימשיכו המחוסנים והבלתי מחוסנים לבצע קניות יחד".

למותר לציין כי באופן הזה מי שישלם את המחיר יהיו העסקים שממוקמים בקניונים והמרכזים עצמם שנהנים גם מפדיון החנויות. "ככל שישנה הצדקה להבחנה בין מחוסנים ומחלימים לבין בלתי מחוסנים, הרי שההבחנה צריכה להיעשות באופן שוויוני ובכל מתחמי המסחר, ללא אפליה, באופן הגיוני ובר-יישום וללא הטלת חובה 'לסמן' אזרחים ולהפריד בין אוכלוסיות כאלו או אחרות". כך באי כוחה של קבוצת עזריאלי, עורכי הדין זוהר לנדה, ערן וינר וענת אבן חן ממשרד ברנע-ג'פה-לנדה שזועקים לטענתם לאבסורד לאור העובדה שהמתווה יהיה תקף במרכזים הגדולים בלבד (בשטח של 10,000 מ"ר).

מעבר לכך נטען: "נראה כי ממשלת ישראל החליטה לערוך ניסוי חסר תקדים באמצעות סימון אזרחים (מעשה מוקשה כשלעצמו), ולחייב גוף עסקי פרטי להיות שותף לאכיפתו של אותו ניסוי. ממשלת ישראל יוצרת הבחנה מפלה ובלתי סבירה באופן קיצוני, כך שכניסה לחנות מסוימת תיעשה באין מפריע, ללא בדיקת תו ירוק, בין כלפי מחוסנים ובין כלפי בלתי מחוסנים, כל עוד החנות מצויה במתחמי קניות מסוימים, אולם אם החנות נמצאת בתוך קניון 'גדול' - או אז הכניסה לתוך החנות עצמה, בשונה מהכניסה לקניון, תהיה מוגבלת רק למי שיענדו את הצמידים הצבעוניים.

"זאת למרות שבכל רחבי הקניון, בשטחים הציבוריים, יסתובבו מחוסנים ומחלימים לצד בלתי מחוסנים. במה מובחנת חנות אופנה שנמצאת בקניון מאותה חנות במתחם אחר?! המתווה המוצע ידיר את רגלי הלקוחות מהקניונים ויגרום לפגיעה אנושה בבעלי הקניונים ובבעלי העסקים (מרביתם עסקים קטנים ובינוניים), וזאת מבלי שיהיה בכך כל תועלת מבחינת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה ועליית התחלואה".

עוד מלינים במכתב על אופן הסימון שייעשה על ידי אנשי הביטחון של הקניון. "ממשלת ישראל מנסה לכפות על בעלי קניונים להיות 'סלקטור' עבורה, להשתתף בניסוי של 'סימון' אזרחים, ולאלץ אזרחים לענוד חפצים על גופם שיתייגו אותם. בכל הכבוד, בעלי קניונים ועסקים בישראל אינם ואסור להם שיהיו גורמי אכיפה של החלטות ממשלה ואין לאלצם להיות שותפים ליישום החלטה נחפזת, חסרת כל הגיון, בעלת השלכות מרחיקות לכת ומשמעויות מורכבות ושליליות מבחינות חברתיות, כלכליות ואתיות".

בנוסף, מזכירים כי מרכזי עזריאלי לא משמשים רק לקניות. ממוקמים בהם גם משרדים ומרכזים מסחריים ורפואיים, וכי ממילא עובדי החנויות אינם מחויבים בהגבלות כשהמתווה לא חל עליהם כך שממילא יהיה "ערבוב" בין אוכלוסיות מחוסנות ללא מחוסנות.

"במקום להתמודד עם מפרי חוק, עם אכיפת ריחוק חברתי או באופן ישיר עם תופעת הבלתי מחוסנים, בדומה למדינות שונות באירופה שנקטו בסנקציות כלפי מי שלא התחסנו, ממשלת ישראל תמצא כפוגעת באופן גורף וחסר תכלית דווקא בבעלי הקניונים ובבעלי העסקים בקניונים, אשר ניצבו לאורך כל תקופת הקורונה, בסגרים ובהגבלות, לצד ממשלת ישראל ויישמו את ההוראות השונות".

לסיכום מבקשים במכתב לבטל את מתווה הצמידים, או לגבש מתווה שיהיה שוויוני ביחס לכלל העסקים. החתומים על המכתב דורשים תשובה בתווך 24 שעות "כדי שעזריאלי תוכל לכלכל צעדיה ולבחון פנייה לערכאות המשפטיות".