הרשעה משמעתית לרו"ח שביקש הלוואה מלקוח ולא החזיר אותה

רו"ח אלון שמעון קלר ביקש הלוואה של 75 אלף שקל מלקוח והבטיח להחזיר בתוך מספר ימים, אך לא עמד בהסכם • ועדת המשמעת השעתה את רישיונו למשך חצי שנה בפועל ולעוד 12 חודשים על תנאי

רשעה משמעתית לרואה חשבון שביקש הלוואה מלקוח ולא החזיר / צילום: Shutterstock
רשעה משמעתית לרואה חשבון שביקש הלוואה מלקוח ולא החזיר / צילום: Shutterstock

ועדת המשמעת, לפי חוק רואי חשבון, הרשיעה רואה חשבון שנקבע כי פעל בניגוד עניינים מול בעל חברה קבלנית שהיה לקוח שלו.

בפסק דין קבעה ועדת המשמעת כי הנקבל, בעל משרד רואי חשבון באזור המרכז, פעל בניגוד עניינים כשביקש מלקוח הלוואה אישית בסך 75 אלף שקל בהבטחה כי יחזיר אותה בתוך מספר ימים עם ריבית נאה במיוחד. רואה החשבון אכן קיבל את ההלוואה, אולם לא השיב אותה חזרה עד היום. במסגרת הרשעתו, הטילה עליו ועדת משמעת עונש לא שכיח: התליית רישיונו לעסוק בראיית חשבון למשך חצי שנה וכן כי רישיונו יותלה על תנאי למשך 12 חודשים, לבל יעבור על העבירות שבגינן הורשע.

עם זאת, ועדת המשמעת קבעה כי מדובר בעונש קל מדי, אשר נגזר לאור דרישה עונשית צנועה של המדינה. לדברי חבר הוועדה עו"ד רו"ח תופיק מזאוי, העונש שהתבקש על ידי המדינה "אינו ראוי ואין בו מימד הרתעתי או מניעתי". בסיום החלטתה כתבה הוועדה כי "הוועדה רואה לציין כי ככל שהתביעה הייתה עותרת לאמצעי משמעת חמורים יותר, ייתכן כי ההחלטה הייתה נראית אחרת".

הבטיח להחזיר בתוך ארבעה ימים

רואה החשבון, אלון שמעון קלר, שפעל באזור המרכז, החל לתת שירותי ראיית חשבון לחברה שבבעלות המתלונן, החל מחודש ינואר 2020. החברה הוקמה לראשונה במהלך חודש אוקטובר 2019 וקלר שימש כרואה החשבון הראשון של החברה.

לאחר מספר חודשים, כשבמהלך כל התקופה היה רואה החשבון נגיש למידע הפיננסי של הלקוח, כמו גם למצב התזרימי אצלו בחשבון, ביקש ממנו בחודש יולי 2020 הלוואה בסך של 75 אלף שקל. כערובה להחזר ההלוואה, הודיע רואה החשבון ללקוח שלו, כי "מתוקף תפקידו כרואה חשבון" יהא ערב להחזרת ההלוואה בתוך ארבעה ימים ובתוספת של 2,000 שקל. הלקוח סמך על רואה החשבון שלו והעביר לו את כל הסכום המבוקש.

ההלוואה, כאמור, לא הוחזרה בסופו של דבר, זאת חרף פניותיו החוזרות ונשנות של הלקוח. בחלוף שלושה חודשים הודיע הלקוח לרואה החשבון כי הוא מבקש לסיים איתו את ההתקשרות לאלתר וכן ביקש שישיב לו את כספי ההלוואה בצמוד למדד.

לאחר שנואש, הלקוח הגיש נגד רואה החשבון תלונה לוועדת המשמעת של רואי חשבון במשרד המשפטים. בהחלטה, סקרה ועדת המשמעת את החובות המוטלות על רואי חשבון ובפרט הדגישה את החשיבות של עיקרון אי-התלות בין רואה חשבון המבקר ללקוח המבוקר וניגוד העניינים במקרה הנדון.

"הוועדה סבורה כי אין מקום להקל ראש בחומרת העבירות שנעברו, לא כל שכן כשמדובר במי שעוסק בתחום ראיית החשבון קרוב לשלושה עשורים ואמור להכיר היטב את חובותיו".

בנוסף ציינה: "הנקבל לא פעל להסרת המחדלים עד היום; הנקבל חדל ממתן שירותי ראיית חשבון למתלונן, רק לאחר שהלה ביקש להפסיק את ההתקשרות עימו; הנקבל, כך מסתמן, היה ממשיך במתן שירותיו למתלונן, חרף העובדה כי לאחר קבלת כספי ההלוואה, עיקרון אי-התלות בינו לבין לקוחו נפגע עמוקות...".

יש לציין כי הנקבל טען למצב כלכלי קשה מאוד שהוביל אותו למעשה האמור.