דפוס פעולה קבוע? סגן יועמ"ש משרד מבקר המדינה נדרש לחתום על סודיות, סירב - ו"נזכר" באי תקינות

החל מחודש יוני 2021 במשרד מבקר המדינה הייתה עבודה רבה לקראת סיום כתיבת דוח הקורונה, שכידוע מצא פגמים רבים בהתנהלות הממשלה הקודמת. בגלובס פרסמנו אז כי מבקר המדינה קבע כי "המלצות הדרגים המקצועיים במשבר הקורונה לא מומשו" וכי נמצאו כשלים בהסברה. לאור העובדה כי מדובר היה בדוח רגיש תקשורתית, במשרד מבקר המדינה עלה החשש כי חומרים ידלפו החוצה. מבקר המדינה הנחה את מתי המעט שעסקו בדוח לחתום על טופס סודיות שלא לשוחח על הדוח עם אחרים מלבד אלו שחשופים גם כך לממצאים ולנתונים.

תחת הכותרת "הוראת מבקר המדינה בעניין שמירת סודיות למטלה ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה - ניהול המשבר והיערכות לעתיד", התבקשו המורשים לחתום על הטופס. כולם, למעט אחד, הסכימו לחתום על מסמך "שמירת הסוד". סגן היועץ המשפטי של משרד המבקר, ד"ר יצחק בקר, חתם לבסוף, אולם הוסיף הסתייגויות רבות שלמעשה רוקנו לחלוטין את ההתחייבות שלו לשמור על סודיות.

הרקע לחתימה על המסמך החריג, היה שיח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט בחודש יוני 2021 בנוגע למיגור ההדלפות. יש לציין כי גם בלי החתימה על מסמך "שומר סוד", סעיף 23 בחוק מבקר המדינה מחייב בכל מקרה את עובדי המבקר בשמירת סודיות במסגרת עבודתם במשרד.

לגלובס נודע כי בסמוך לאחר קבלת ההחלטה על ידי אנגלמן להחתים את העובדים על מסמך שמירת הסוד, ועוד טרם הועברה דרישת החתימה לעובדים הרלוונטיים, ד"ר בקר הוציא מכתב ליועץ המשפטי של המשרד, עו"ד יואל הדר, עם כותרת של "חשיפת שחיתויות במשרד מבקר המדינה". בקר קבע כי לא נותרה לו ברירה אלא "לחשוף את השחיתויות והפגיעות במינהל התקין בפני גורם ניטרלי ואובייקטיבי מחוץ למשרד לבחינתו". אלא שמלבד המשפט הכללי הזה בקר לא פירט מהן השחיתויות בהן הוא מאשים.

ד"ר בקר טען לשחיתות בצמרת המשרד - אך לא סיפק הוכחות

הטענות הכללית הן כלפי כל הגורמים בהנהלת המשרד. המשרד ביקש פעמים רבות לקבל פירוט ואף הציע שככל שלא נותן את אמונו בגורמים אלו יעלה את הטענות בפני היועצת המשפטית של נציבות תלונות הציבור. לכל ההצעות הללו בקר סירב, בטענה לניגוד עניינים וכי מופרך שהוא יעביר טענות על שחיתות לגורמים שנוגעים בשחיתות או שהממונים עליהם נגועים בשחיתות. לטענת בקר, בין המעורבים בשחיתות נמנים מנכ"ל משרד מבקר המדינה ומבקר המדינה בעצמו מתניהו אנגלמן. יש לציין כי הנהלת המשרד הבהירה לד"ר בקר כי הוא מוזמן לפנות למערכת אכיפת החוק אם יש בידיו טענות לביצוע עבירות על ידי מי מעובדי המבקר.

לאחר סדרת התכתבויות עם בקר, פנה בקר לתנועה לאיכות השלטון וביקש ממנה לייצג אותו מול משרד מבקר המדינה. אלא שגם לתנועה לא היו פרטים על טענות לשחיתות. בספטמבר 2021 נכתב במכתב ההתראה של התנועה לאיכות השלטון כי "כבר בראשית הדברים יצוין כי אותו עובד (יצחק בקר - א"ג) לא העביר לידי התנועה את פרטי המקרים, אלא רק את דבר קיומם, וכי אין בידי התנועה כל מידע בנוגע לתוכן המעשים לגביהם נטען כי הם עולים כדי מנהל בלתי תקין. עניינה של פנייה זו, אם כך, היא בסוגיית הגורם הרלוונטי לשם קבלת התלונה מאותו עובד".

במכתב תשובה לתנועה לאיכות השלטון כתב היועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה, עו"ד יואל הדר: "עצם העובדה שדעתו של עו"ד בקר בסוגיה מסוימת שונה מעמדת הגורם המשפטי הקובע או מעמדת מבקר המדינה או הנהלת המשרד אינה הופכת את הפעילות הנעשית ל'מינהל לא תקין', לא כל שכן 'מעשי שחיתות', ולאור הנסיבות הקיימות נדמה כי ישנה אי הבחנה מצד עו"ד בקר בין המקרים. למעשה, מזה שלושה חודשים וחצי 'נוצר' עו"ד בקר טענות חמורות לכאורה נגד גורמים בהנהלת המשרד, כאשר הוא רק טוען לעצם קיומם של המעשים, אך נמנע מהצגת כל מידע או מסמך התומך בטענות אלו".

היום התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה כי מבקר המדינה יאפשר לבקר להעביר את ההוכחות שלו לשחיתות לידי גורם חיצוני, מחוץ למשרד מבקר המדינה. כמו במסמכים קודמים, גם בעתירה התנועה לאיכות השלטון וד"ר בקר לא מעלים על נס את מוקדי השחיתות אליהם היא טוענת. למעשה, התנועה לאיכות השלטון אומרת בפירוש כי אין לה מושג מה היא אותה השחיתות הנטענת. התנועה רק מבקשת מבג"ץ. שייקבע גורם שאליו יועברו החומרים.

חשיפת מעשי שחיתות או התחמקות מהתחייבות לסודיות?

למעשה, לוחות הזמנים של טענת חשיפת השחיתות בסמוך לדרישת החתימה על סודיות מעלים את החשש כי היא נולדה בדיעבד כניסיון להתחמק מהתחייבות לסודיות בעבודת הביקורת שנועדה למנוע הדלפות. במשרד המבקר יש מי שטוען כי בקר, בדומה לאנשים נוספים בתוך המשרד, לא השלים עם בחירתו של אנגלמן לתפקיד חרף הזמן הרב שחלף מאז מינויו על ידי הכנסת.

מבדיקה שערך גלובס עולה כי זו לא הפעם הראשונה בה בקר פועל באותה שיטה של האשמת הממונים עליו. הפעם הקודמת היתה במקום עבודתו הקודם, האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. באפריל 2006 פרסם העיתונאי עמרי אסנהיים כתבה מקיפה במגזין "סופשבוע" של "מעריב". גם שם נשמעו טענות דומות מפי בקר על עניין טוהר המידות של האפוטרופוס דאז, שלמה שחר. בקר פנה אז לנציבות ולפי מה שפורסם במעריב, "בקר נענה על ידי נציבות שירות המדינה כי טענתו נבדקה ונמצאה כלא נכונה".

מהתנועה לאיכות השלטון, המייצגת את סגן היועץ המשפטי של משרד המבקר ד"ר יצחק בקר, נמסר בתגובה כי "מדובר בעובד בכיר ומוערך במשרד מבקר המדינה, משרת ציבור אשר במשך שנים קודם וקיבל המלצות ממנהליו. מרגע שפנה לתנועה לאיכות השלטון, נכנסה התנועה לעובי הקורה על מנת לבחון את הסוגיה התקדימית העומדת על הפרק ועניינה העדר מענה ענייני ונטול ניגוד עניינים לעובד משרד מבקר המדינה המבקש להלין על מנהל בלתי תקין.

מצופה היה ממשרד מבקר המדינה כי מרגע שעלתה טענה בדבר ניגוד עניינים, היה נמצא פתרון לעניין. צר לנו כי נעשים כעת ניסיונות להשחיר את ד"ר בקר, דווקא מהגורם האמון על הגנה על חושפי שחיתות בישראל, וזאת תחת התייחסות עניינית לשאלה המהותית - והיא מה הכתובת לתלונות עובד משרד מבקר המדינה המבקש לדווח על מנהל בלתי תקין? מי מבקר את המבקר?".

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה להגשת העתירה: "העתירה תמוהה ביותר שכן העותרים כמו גם הפונה לא מפרטים כל טענה כאמור בסעיף 43 לעתירה. הוצע לפונה מספר פעמים להעלות כל טענותיו והוא בחר מטעמיו לא להעלותם. הדבר תמוה ביותר ומעיד על כוונתו להכפיש את מוסד המבקר ללא כל ביסוס".