ההישג התודעתי התהפך: ההסדר עם יורוקום בתיק 4000 נדחה בשנה

השופטת מיכל אגמון-גונן סירבה לאשר את הסדר הטיעון אליו הגיעו הפרקליטות ומפרקי יורוקום במסגרת תיקי בזק ו-4000 • לדבריה, אישור של הסדר טיעון עם חברה כאשר האורגן שלה מכחיש בתוקף את החשדות נגדו, הוא מהלך בעייתי • לאור זאת, קבעה כי הדיון על אישור הסדר הטיעון ייקבע לעוד למעלה משנה, במאי 2023

שאול אלוביץ' / צילום: רפי קוץ
שאול אלוביץ' / צילום: רפי קוץ

השופטת מיכל אגמון-גונן סירבה לאשר את הסדר הטיעון אליו הגיעו הפרקליטות ומפרקי יורוקום במסגרת תיקי בזק ו-4000. בדיון שהתקיים היום (ג') הודיעה השופטת אגמון-גונן בתיק "בזק-ניירות ערך" אשר נשמע בפניה כי היא מסרבת לאשר את הסדר הטיעון אליו הגיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה עם מפרקי יורוקום, עורכי הדין אורי גאון, פיני רובין ואמנון לורך.

לדבריה, אישור של הסדר טיעון עם חברה כאשר האורגן שלה (שאול אלוביץ') מכחיש בתוקף את החשדות נגדו, הוא מהלך בעייתי, והיא מעוניינת להימנע מכך. לאור זאת קבעה אגמון-גונן כי הדיון על אישור הסדר הטיעון ייקבע לעוד למעלה משנה, בחודש מאי 2023.

אגמון-גונן ציינה כי ההסדר כשלעצמו נראה ראוי בעיניה, אולם לאור השלב המוקדם של ניהול ההליך נגד האורגן ולאור הכחשתו הנחרצת, יש טעם לפגם לדבריה בהרשעת החברה.

הפרקליטות טענה בתגובה כי אין השפעה על הנאשמים, והביאה דוגמאות להרשעה מוקדמת של תאגידים. אולם לאור הערות השופטת אגמון-גונן, הצדדים הסכימו לדחיית הדיון בעניין יורוקום עד למאי 2023.

כזכור, בחודש שעבר, יום לפני תחילת עדותו של עד המדינה שלמה פילבר בפרשת 4000, הפרקליטות הודיעה כי הגיעה להסדר עם חברת יורוקום. על-פי ההסדר, חברת יורוקום תודה בעובדות כתב אישום שהוגש נגדה בתיק המכונה "בזק-ניירות ערך" וכן באישומי הפרשה המכונה "תיק 4000" שבגינה זומנה לשימוע, ותשלם קנס בסך 400 אלף שקל שישולם בתוך שנה מתוך נכסים שימומשו.

בגלובס התייחסנו לכך שמדובר במהלך שהוא בעיקר תודעתי ומוראלי, זאת מכיוון שאין להרשעת יורוקום השפעה על הרשעת בנימין נתניהו או שאול אלוביץ'. כעת, נראה כי ההישג התודעתי והמוראלי התהפך על הראש של הפרקליטות, לאור החלטת השופטת אגמון-גונן.

כתב האישום מייחס ליורוקום עבירות שוחד ומרמה

על-פי כתב האישום שהוגש נגד יורוקום בתיק "בזק-ניירות ערך", בין 2013 ל-2017 היה שאול אלוביץ' בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון של חברת יורוקום אחזקות 1979 בע"מ, שהחזיקה קבוצת חברות שעיקר עיסוקן בתחום התקשורת. באמצעות יורוקום החזיק אלוביץ' בשליטה בקבוצת בזק, ובכלל זאת בחברת וואלה תקשורת שהפעילה את אתר החדשות וואלה. אלוביץ' כיהן כיו"ר דירקטוריון בזק ויכו"ר דירקטוריון וואלה. כן היה בעל שליטה בחברת חלל תקשורת וכיהן כדירקטור בחברה.

כתב האישום מייחס ליורוקום אחזקות עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת מרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך בהתייחס לשתי פרשות, המנויות בכתב האישום נגד שאול אלוביץ' ואחרים בתיק "בזק-ניירות ערך": מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת yes על-ידי בזק, ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה שלבעל השליטה אלוביץ' היה עניין אישי בהן - עסקת בזק-yes ועסקת yes-חלל.

על-פי כתב האישום, אחריותה הפלילית של יורוקום אחזקות נובעת ממעשיו ומחשבתו הפלילית של אלוביץ', שהיה נושא משרה בה.

בנוסף, כתב האישום מייחס ליורוקום אחזקות עבירות של מתן שוחד והלבנת הון בפרשת 4000, מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של שאול אלוביץ', שהיה נושא משרה בה.

כזכור, שאול אלוביץ' מואשם בכך שנתן שוחד לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו באמצעות היענות חריגה באתר וואלה לדרישות סיקור של נתניהו ובני משפחתו, בתמורה לפעולות שלטוניות שהיטיבו עם עסקיו של אלוביץ' ועם חברת בזק.

תיק בזק מנוהל על-ידי עורכי הדין אמיר טבנקין, ניצן וולקן, סתיו גינת והדס נאמן ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

*** חזקת חפות: בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.