נוסעי טיסת וויז אייר נחתו במרחק 300 ק"מ מהיעד. מגיע להם פיצוי?

טיסת וויז אייר מת"א ללונדון המריאה בעיכוב, ולכן, כך נומק לנוסעים, איבדה את הסלוט שנקבע עבורה בלונדון • בטיסה הודיעו לנוסעים כי הנחיתה תתקיים בשדה תעופה אחר בעיר, אך גם שם לא התאפשר למטוס לנחות, והוא הופנה לנחיתה בדרום יורקשייר - כ-300 ק"מ מהיעד המקורי • אחת הנוסעות: "חברת התעופה התנערה מאיתנו" • וויז אייר: "מתנצלים, נשיב את הכספים"

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo
מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

נוסעי טיסת וויז אייר שהמריאה מתל אביב ללונדון לא דמיינו לעצם שהם ינחתו במרחק של כ-300 קילומטר משדה התעופה בו היו אמורים לנחות ויצטרכו להסתדר משם בעצמם כדי להגיע ליעדם. הטיסה תוכננה לנחות בנמל התעופה גטוויק בלונדון, אולם בסופו של דבר נחתה ב-Doncaster.

הטיסה תוכננה להמריא מתל אביב בשעה 21:30, אולם התעכבה והמריאה רק אחרי השעה חצות. לאור זאת, כך נומק לנוסעים, איבדה וויז אייר את הסלוט (מועד הנחיתה) שקבוע עבורה בלונדון, ולכן היא הודיעה לנוסעים כי הנחיתה תתקיים בשדה התעופה לוטון בלונדון. אלא שגם בלוטון לא התאפשר למטוס לנחות, והוא הופנה לנחיתה בשדה התעופה בדונקסטר שבדרום יורקשייר, הממוקם במרחק של כ-300 קילומטר מגטוויק.

"הגענו הביתה לקראת תשע בבוקר המחרת. למזלי אני הצלחתי למצוא מונית לנסיעה של שלוש שעות ללונדון, אבל היו כאלה שלא", סיפרה לגלובס א', ישראלית המתגוררת בלונדון שטסה עם בנה בן השנה. לדבריה, "חברת התעופה התנערה מאיתנו".

את המסע שעברו הנוסעים מתארת א': "טסתי לבד עם הבן שלי בן שנה ושלושה חודשים. ביום הטיסה אמרו לנו שיהיה עיכוב של שעה, ובסופו של דבר הטיסה התעכבה בשלוש שעות. כבר כשעלינו למטוס, אמרו לנו שיש בעיה עם נחיתה בגטוויק, כי אין סלוט לטיסה שלנו, ולכן, או שיפנו אותנו ללוטון או שייאלצו לבטל את הטיסה. אחר-כך נאמר שננחת בלוטון.

"בשלב הזה הודעתי לחברת המוניות ממנה הזמנתי מונית לאיסוף, שהנחיתה תהיה בלוטון. פחות משעה לפני הנחיתה הודיעו לנו שאין מספיק חניות בלוטון, משום שהרבה מטוסים הופנו לשם, ושאין אנשי צוות שיוכלו לטפל במטען ובנוסעים ו,לכן ננחת בדונקסטר בשפילד. הובטחו לנו אוטובוסים שייקחו אותנו משם לגטוויק. רבים מאיתנו לא ממש ידעו איפה זה, וגם הדיילים לא ממש ידעו לענות כמה זמן נמשכת הנסיעה לגטוויק", אמרה א'.

"בגלל שהייתי עם תינוק, העבירו אותנו מהר בביטחון, וקיבלתי את העגלה והמזוודות שלנו מהר", הוסיפה א'. "אלא שאז התברר, על-פי מידע שקיבלנו מעובדים בשדה, שלא הצליחו לסדר לנו אוטובוסים, ושנוכל לקחת מוניות או לנסוע לתחנת הרכבת ומשם ללונדון, ושחברת התעופה תחזיר לנו את הכסף. הביאו לנו שני בקבוקי מים, לא היה איפה לקנות אוכל, ומזל שהבן שלי עוד יונק.

"הצלחתי להשיג מונית מתחנה מקומית. הנהג נאלץ לנסוע לבית של נהג אחר להשאיל מושב לתינוק, משם חזרנו לבית שלו להחליף מכונית. אשתו אירחה אותנו להתרעננות, ויצאנו לדרך. נחתנו בשעה שלוש ורבע, ובחמש ועשרים יצאנו לכיוון הבית שלי בלונדון. בשעה רבע לתשע בבוקר הגענו. המונית עלתה לי 450 פאונד. לא הייתה ממש ברירה.

"אנשים נתקעו שם ולא השיגו מוניות, יש כאלה שהשיגו מונית לתחנת הרכבת, אבל לא הצליחו להשיג כרטיס לרכבת ללונדון שיוצאת כל שעתיים. היה מסע קשה ומפרך, והחברה פשוט התנערה מאיתנו. שלחו לנו מייל בו הם מזמינים אותנו לבקש החזרים על אוכל או שיחות טלפון".

לפוסט שא' העלתה לטוויטר, הגיבה לה החברה כי היא מוזמנת לשלוח חשבוניות במסגרת תלונה על המקרה, וכי הנושא ייחקר וייבדק. "אנחנו מצטערים על אי-הנוחות ועדיין מקווים שתכללי בין נוסענו בעתיד", נכתב.

נוסע אחר שהיה על הטיסה סיפר כי נוסעים שהגישו טופס תלונה קיבלו דחייה לפנייתם, בטענה כי הנסיבות נגרמו מכוח עליון.

"ייתכן שבית המשפט היה קובע כי יש לפטור את החברה מתשלום פיצוי"

האם המקרה הזה שבו הנוסעים נחתו במרחק של 300 קילומטר מהיעד שלהם יכול להיות מוגדר כטיסה שבוטלה? נזכיר כי חוק התעופה בישראל קובע כי טיסה שנחתה בעיכוב של שמונה שעות (על-פי שעת הנחיתה המקורית) משולה לטיסה שבוטלה, ועל חברת התעופה להשיב לנוסעים את כספם ולפצות אותם בהתאם למרחק הטיסה (בפיצוי שנע בין אלף ל-3,000 שקל). הנוסעים הגיעו ליעדים בעיכוב וטורטרו בדרך, אך לא בהכרח יזכו לפיצוי על-פי חוק התעופה המחייב את החברות הממריאות מישראל.

עו"ד אשר רוטבאום מסביר: "תהליך הטיסה כפי שאני רואה אותו צריך להכיל ארבעה רכיבים יסודיים: הראשון - נקודת מוצא, השני - מועד המראה מנקודת המוצא, השלישי הוא נקודת יעד, והחלק הרביעי הוא מועד נחיתה בנקודת היעד. כלומר, כל התכלית של תהליך הטיסה היא להביא את הנוסע מנקודת המוצא לנקודת היעד כפי שנקבע בכרטיס הטיסה.

"במקרה המתואר כאן, הרכיב הרביעי לא מתקיים, ולכן תהליך הטיסה לא הושלם", אומר עו"ד רוטבאום, ומסייג: "השאלה היא האם אי-קבלת סלוט בנחיתה מנמל התעופה בלונדון יכול להוות עבור החברה נימוק לפטור מפיצוי (כלומר במסגרת כוח עליון שמסית את האחריות מחברת התעופה לנסיבות שלא בשליטתה, מר"ח). מצד אחד, הניסיון שלי מוכיח שתמיד יש מה לעשות, ושבמסגרת תביעות כשעולים נציגים מטעם חברת תעופה (גם אם זה טייס שנתן תצהיר) להיחקר בחקירה נגדית על טענת 'כוח עליון,' הם לרוב לא יצליחו לספק תשובות שמניחות את הדעת. עם זאת, בהינתן ולפי תיאור המקרה הזה, דובר על משהו שבאמת לא היה צפוי והתברר רק בסמוך לנחיתה - ייתכן שבית המשפט היה קובע כי יש לפטור את החברה מתשלום פיצוי". 

וויז אייר: מתנצלים, נשיב את הכספים

מחברת וויז אייר נמסר בתגובה: "וויז אייר מתנצלת על אי-הנוחות שנגרמה לנוסעים בשל שינוי הנתיב בטיסה W9 5752 מתל אביב לשדה התעופה גטוויק בלונדון. בשל מחסור בכוח-אדם בשדה התעופה גטוויק, הנחיתה בשדה לא התאפשרה כמתוכנן, ונאלצנו להסית את הנחיתה לשדה התעופה דונקאסטר בשפילד.

"לאור מחסור בתחבורה ציבורית זמינה, לא ניתן היה לסדר לנוסעים העברה מהירה ללונדון כפי שקיווינו. לצערנו, במקרה הזה לא עלה בידנו לספק את שירות הלקוחות לו אנו שואפים. נשיב לנוסעים את כל כספם על הוצאות התחבורה".